"מהטמה גנדי" "תהיה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם."
כהורים אוהבים, כולנו רוצים לגדל ילדים מאושרים
ילדים שמכירים את עצמם, ילדים שיודעים להסתדר עם אחרים,
ילדים שיודעים לנהל חיים מוצלחים.
במאמר זה, אני אתן לכם שלוש עצות חיוניות,
שיעזרו לכם לשפר את מערכת היחסים עם הילדים שלכם
ויגרמו לכם להרגיש נפלא לגבי כישורי ההורות שלכם.
אנחנו ההורים רוצים לתת לילדים שלנו את הטוב ביותר,
אבל איך עושים את זה כאשר כל מה שאנחנו מכירים הוא החינוך שאנחנו קיבלנו?
איך אפשר להשאיר מאחור את ההיבטים השליליים של החינוך שלנו
וליצור קשר, קרבה ומערכת יחסים אוהבת עם הילדים שלנו?
איך אפשר לתת לילדים שלנו את הבסיס הטוב ביותר להצלחה בחיים?
מה שאתם צריכים לדעת כדי לגדל ילדים מאושרים
אלו שלוש עצות החיוניות לגדל ילדים מאושרים
עצות אלה מגיעות ישירות מתוך חיי ונבדקו כבר על מאות הורים.
בתחילת דרכי כאימא פחדתי שמא אהיה הורה נוראי.
אני חושבת שכולנו קצת מושפעים מהפחד הזה.
אחרי הכל, השורה התחתונה היא שאנחנו באמת לא יודעים מה שאנחנו עושים .
וחיי ילדינו מופקדים בידינו, ולנו ניתנה ההזדמנות לעצב ולכוון אותם,
אבל אם אנחנו לא עושים את הדברים הנכונים …
אנחנו לא מקבלים הזדמנות שנייה.
עצה ראשונה: הכירו ודעו את עצמכם
סוקרטס לפני מאות שנים, קבע את האמרה "דע את עצמך".
וזו אמת נצחית ואוניברסלית.
היוונים הכירו בחשיבות ובאמת שיש לאמרה זו
ואף חרטו אותה על שער היכל אפולו בדלפי.
אך עדיין אמירות חשובות שמתנוססות לא תמיד מתורגמות למעשים בשטח.
גם את המאמר הזה, תוכלו לקרוא ולשכוח אותו מאוחר יותר.
אך אם אתם באמת רוצים לגדל משפחה שמחה ומאושרת,
אתם צריכים לפעול ולעשות את העבודה,
במיוחד אם אתם כבר באים ממקום בו הילדים לא מקשיבים לכם
ועושים כול מה שבא להם, ומצפצפים על המילה שלכם.
אתם צריכים לחשוב היטב :
- על דרכי החינוך שלכם, בעיקר אם אתה רוצים שחיי הילדים שלכם יהיו שונים משלכם
- מה אתם צריכים לשנות בתוך עצמכם כדי שזה באמת תצליחו?
הורים, אתם לא יכולים לשנות את מה שאתם לא מודעים אליו,
אם אתם לא לוקחים את הזמן כדי לבחון את הערכים ואת דרכי החינוך שלכם,
אז ברוב המקרים,
- תוכלו לגדל את הילדים שלכם באופן לא מודע
- להמשיך ולעשות להם את מה שאתם מכירים מבית הוריכם .
וכפי שאתם כבר יכולים לנחש, (ואולי אף ניסיון)
זה לא יוביל אתכם לגדל ילדים בריאים רגשית ומאושרים.
עצה שנייה: הכירו ודעו את ילדיכם
המתנה הגדולה ביותר להורים היא להכיר את הילדים כפי שהם.
להכיר אותם מבפנים ולאהוב את מי שהם ואת מי שהם יגדלו להיות.
אם אתם רוצים לקרב את הילדים אליכם, לשמוח ולהיות גאים בהם
עליכם לקחת את הזמן ללמוד ולהכיר את מה שמתחולל בלבם פנימה.
האם אתם יודעים מה משמח את לבם ?
כול ילד הוא יחיד ומיוחד, לכן חשוב לגלות את הייחוד של כול אחד .
לעודד את הסקרנות שלהם לפעול להתפתח ולבצע את מה שמדליק אותם.
הימנעו מדרך חינוך בה אתם מגדלים את הילדים שלכם להיות רובוטים,
להיות העתקים של כולם.
גדלו את הילדים שלכם כך שהם ידעו לגלות מי הם,
למה הם כאן ומה יש להם להציע לאחרים.
זו הדרך היחידה בה תצליחו לגדל ילדים מאושרים באמת,
ואם אתם לא יודעים איך לעשות זאת הצטרפו למועדון החברים של המדריך להורות כריזמטית,
שם אני מלמדת הורים מה צריך לעשות כדי להגיע אל הילד, וכיצד לראות מה נמצא בלב הילדים שלכם.
עצה שלישית: הכירו ודעו את הערכים שלכם
ותפעלו על פיהם – בחיים,
גלו את הערכים שלכם,
ערכים שיאפשרו לכם לפעול ללא הטכניקות הישנות של בושה , האשמה, והענשה.
אני מעריכה את המשפחה שלי, את הבעל שלי ואת ילדי.
אני מעריכה את העבודה שלי, שכל העניין בה הוא ללמד אנשים לאהוב אחד את האחר.
כשתדעו אתם, הורים, מה הערך שלכם,
יהיה לכם קל יותר ויותר לקבל החלטות בעולם המטורף בו אנחנו חיים
שבו צצים מדי יום יותר מדי דברים שמתחרים על תשומת הלב שלכם.
דעו את עצמכם, את ילדיכם, ואת הערכים שלכם,
ותגלו:
- איך בקלות אתם מצליחים לגדל ילדים מאושרים,
- ובעצמכם נהנים ומאושרים מתהליך ההורות
יש לכם שאלות?
כאן למטה תוכלו לשאול ולהגיב,
בברכת
הורות בקלות
דבורה עידן
דבורה, יופי של טיפ, ואני באמת חושבת שהמפתח הוא לעצור ולשאול את עצמנו – קודם כל –
מה משמח אותנו.
השלב אחרי הוא לשאול את הילדים מה משמח אותם.
החיים, המרוץ, העשייה, ה"צריך לעשות" כל כך אינטנסיביים שאנחנו
יכולים להישאב ולשים בצד את הדבר הפשוט והעוצמתי הזה:
מה משמח אותנו ואותם, וכמובן, לעשות את זה ביחד.
ניצה
תודה רבה לך.
אוהבת את התגובה שלך.
ואוסיף
"כל המקבל את הקיים בהבנה מאושר הוא. האושר נמצא בהישג יד ואין לחפשו במקום רחוק או אחר."
– רבי נחמן מברסלב
דבורה תודה על המאמר המקסים..קשה לי ליישם הלוואי והיה לי את היכולות שלך .
יש לי שני בנים האחד בן 8 והשני בן 4 -.מקסימים וחמודים,אבל לא ממש מסתדרים בניהם,הגדול עדיין מקנא קצת וזה בסדר יש הבנה ,אבל הקטן קצת קשה ,אני מרגישה שאני לא יכולה להגיד משהו שלא ניראה לו בלי שהוא יגיב בצורה תוקפנית ,או שהוא לא מקשיב לא "שומע" הולך……
לפעמים הוא מבקש משהוא ,רוצה לשאול משהו ואני "מנסה לענות"הוא כבר שואל את אותה שאלה עוד לפניי שסיימתי .לדעתי הוא רגיש מאוד ,וקצת קשה לו להתבטא,ואולי גם לא מרוכז ואם כל זה שאולי ואולי אינני יודעת מה לעשות בבקשה אני אשמח לקבל ממך איזה טיפ או -2 .
דרך אגב יש לנו עוד תינוקת בת שנה ועוד 3 מתבגרים ברוך השם….. תודה רבה לך רות
רות אימא נפלאה.
כמה טיפים עבורך
א. חשוב חשוב חשוב שתאמיני ביכולות שלך. (אני מאמינה שיש לך , ובשל הקשיים את לא רואה אותם….)
ב. לגבי הילדים, הטיפ שלי, להתחיל להסתכל על הילד בן ה-4 ממקום אחר. חפשי את הכוחות שלו, את התרומה שלו, את היופי שלו, ותפרגני לו.
והורידי לחלוטין את המיקוד בהתנהגות השלילית ובקשיים כמו שאת כותבת "לדעתי הוא רגיש מאוד ,וקצת קשה לו להתבטא,ואולי גם לא מרוכז "
המחשבות הללו מועברות אל הילד החמוד ונראה שכול הפעולות שלו מעידות שהוא מגן על הערך והמשמעות שלו.
(ויש לו כנראה את כול הסיבות להתנהג כפי שבחר)
ג. אם קשה לך, הפתרון הוא להבין לעומק את ההתנהגות גם שלך וגם של ילדיך. כדי שתוכלי להדריך את הילדים ולהשיג את התוצאות הרצויות לך.
בברכה ובהערכה
דבורה עידן
תודה דבורה על מאמר מצויין!
עדי
תודה רבה!
תודה דבורה על הטיפים הממוקדים והמצוינים. אהבתי!
מסכימה איתך… דע את עצמך, את מה שמיוחד בך ולתת לילד להיות הוא
להיות אני זה הכי טוב שאפשר… כולנו יחודיים ואהובים ♥
שירלי
תודה אישה יקרה.
אוהבת את המיקוד שנתת כאן.
רק כך נביא אושר שמחה ושפע לעולם שלנו.
דבורה הי, תודה לך על הטיפים הנהדרים שאת נותנת, יש לי שאלה ואני מקווה שתוכלי לענות לי עליה : יש לי תאומים בנים בני 8 הם מהממים ואני כמוך מאמינה שצריך לתת לכל ילד את המקום שלו ולקבל אותו כמו שהוא, אבל יש לי בעיה שאחד התאומים לא מוכן לחלוק שום דבר עם התאום השני ואילו השני כן חולק והוא מאוד מתוסכל מכך שרק הוא חולק,אני ניסיתי לדבר ולהסביר לו בכל מיני דרכים שכדי לקבל צריך לדעת לתת העניין הוא שזה בא לידי ביטוי בבית כי בבית הספר הוא חולק בשמחה, אני יודעת שיש בעיה עם תאומים שבעצם מהרגע שהם נולדים הם תמיד ביחד והם זקוקים לדברים שלהם אבל עדיין אין לי מושג איך להתמודד איתו בלי לפגוע ולתת לו הרגשה שהוא לא בסדר אשמח אם תוכלי לענות לי
תודה רבה
לני חביב
לני
תודה רבה לך שאת נהנית ויודעת מה לעשות עם ההדרכות.
לגבי השאלה שלך
נתחיל בכך שזו בעיה בעיניך אך לא בעיה ממשית.
עובדה שבבית הספר ההתנהלות שלו שמחה.
היות ואת מבקרת את ההתנהגות של אחד הבנים את יוצרת בעיה בבית.(שבבית הספר למשל אינה קיימת)
גם תאומים כול אחד מהם בעל אישיות וכול אחד יחיד ומיוחד.
כדאי שתכירי את ליבו של כול אחד.
הם באו לעולם יחד, אך כול אחד מהם עולם ומלואו.
המלצה שלי
תני לילדים להתמודד בדרכם. הם יסתדרו מעולה,
אם אחד הילדים פונה אליך לעזרה זה רק משום שהרגלת אותו שאת הפתרון.
עזרי לו באהבה ובכבוד למצוא בתוכו דרך להתמודד לבד עם אחיו.
בהצלחה
דבורה