למה להתפרץ על הילדים זו טעות חמורה

למה להתפרץ על הילדים זו טעות חמורה

מי לא שמע   על ההתפרצות של סופוקליס (סופו)

שחקנה של מכבי תל אביב 

בסיום משחק הדרבי בין מכבי להפועל תל אביב.

הארץ כולה רועשת העיתונות באטרף על האירוע המביש הזה,

מה קרה  שם ולמה להתפרץ על הילדים זו טעות חמורה?

מסתבר שאחד האוהדים התעצבן  על השחקן,

ומה עושים  רוב בני האדם כשמאוד מרוגזים ?

הם מקללים, צועקים, וכו..

סופו "נדלק" ורץ אחרי האוהד  המקלל…

האירוע צולם והרעש בתקשורת ובכלל  גדול!

מה בדיוק קרה לסופו?

האוהד לחץ על הכפתורים הכי רגישים שלו,

מה שהדליק את הכעס של סופו

והתוצאה ,סופו איבד שליטה מרוב כעס.

המקרה של סופו איננו אירוע מיוחד הוא רק מאיר שוב

 תרבות ההתנהגות מוכרת ולא רצויה

 ולא רק במגרשי הספורט.

הורים

כשהילד האהוב שלכם לוחץ לכם על הכפתורים הרגישים שלכם

מה אתם עושים?

האם גם אתם מתפרצים

ומרוב זעם מאבדים את השליטה,

ובסופו של יום חשים אבודים?

אם אתם מוצאים עצמכם כועסים  ומתפרצים על הילדים שלכם

דעו שגם האירוע הזה מצולם

ולא  צלמי העיתונים מצלמים את האירוע שלכם

וגורמים לכול העולם לדבר ולראות זאת שוב ושוב….

הצלמים שלכם מתוחכמים הרבה יותר

אלה הילדים שלכם, הם מצלמים  כול התפרצות שלכם

 אז למה להתפרץ על הילדים זו טעות חמורה?

כי הילדים מאמצים אותה כתרבות התנהגות מקובלת

ואיתה הם יוצאים לחיים,

וכך מונצחת  תרבות הזעם ואיבוד השליטה.

 

אם קורה לכם שאתם מתפרצים בכעס על הילד שלכם

ורוצים לדעת מה  בדיוק לעשות כדי להימנע מכך

השאירו כאן למטה את שאלתכם או

צרו קשר עוד היום  עם דבורה עידן

איך מדברים על מוות עם ילדים

איך מדברים על מוות עם ילדים

 

המוות הוא נושא כואב אך נתקלים בו בכול יום
לכן חשוב לדעת איך מדברים על מוות עם ילדים
היות שהיום הלך לעולמו  אריק שרון
מי שהיה ראש הממשלה לשעבר  לוחם, מצביא, איש עקרונות ומנהיג.
מאתמול  התקשורת מלאה בסיקור מיוחד: על אריאל שרון  ראש הממשלה לשעבר שהלך לעולמו
התמודדות עם נושא המוות היא תמיד קשה.
עבור רבים מאתנו, האובדן של דמות מוכרת וידועה  מעלה שאלות
איך אנחנו ,ההורים, נדבר על מות עם ילדים,
איך אפשר לעזור לילדים להתמודד עם אובדן.

 במאמר היום אראה לכם
איך מותו של ראש הממשלה לשעבר יכול להוות עבורכם הורים
הזדמנות לשוחח עם ילדיכם על נושא כול כך טעון – מוות!
ובלי פחד ליצור יחסי קרבה.

האובדן של שרון, ראש הממשלה , מזכיר לנו ההורים את  המשימה הקשה שלנו
כאשר עלינו לספר לילד שלנו על מות אמו, או אביו, או אחיו, או סבתו
ואפילו איך מדברים איתו על החבר שלו שנפטר ממחלה קשה, או שנרצח או שהתאבד.

 כשמדברים על מוות עם ילדים חשוב  להקדיש זמן  להיות ביחד.

לצפות יחד בתכניות   ולהקשיב לילדים.
חשוב להיות כנים  עם הילדים ולעודד שאלות.
זה יכול להיות קשה, כי ייתכן שאין לנו את כל התשובות.
אבל זה חשוב כדי ליצור אווירה של נוחות ופתיחות,
ולשלוח את המסר שאין דרך  אחת נכונה או לא נכונה להרגיש. 

כדאי גם לשתף את הילדים באמונות הרוחניות שיש לך על מוות.
לילדים בכול גיל יש שאלות.
בגיל הגן  השאלות קונקרטיות מאוד – כמו, האם לאנשים קר באדמה,
ילדים מרבים בשאלות של "למה"
ולנו לא צריכות להיות תשובות.
אפשר להחזיר את השאלה אל הילד ולהקשיב….


כשאדם בגילו של שרון נפטר קל יחסית לתת לילדים הסבר של מחלה וזקנה…..
אך דעו, לילדים יש שאלות המעסיקות את עצמם:
האם זה יכול לקרות גם לסבא, לאבא שלי , או אפילו לי ?
הורים, השאלות של הילדים הן לא רק בימים אלה
כשכולם מדברים על ראש הממשלה על האישיות שלו על התרומה שלו.
הנושא מעסיק את הילדים ,ועלינו להשאיר דלת פתוחה לשיחה על השאלות שלהם
שיצאו בשבועות הבאים בחודשים או בשנים.

כשמדברים על מוות עם ילדים חשוב לתת לילדים לבטא את הרגש

בדיוק כפי שאנו צריכים לקבל את הרגשות שלנו,
עלינו לנסות להבין את הרגשות של ילדינו,
שעשויים לנוע בין כעס, לפחד, לבלבול, אולי גם אדישות,
תנו לילדים הזדמנויות לבטא את רגשותיהם
אין צורך להבינם, או לנתח אותם
ילדים מבטאים מחשבות באמצעות שאלות,
ושוב
אתם לא אמורים להיות בעלי התשובות.
מה כן
על ידי כך שתכתבו את המילים שלהם (אם אילו ילדים קטנים)
ותספרו להם את מה שהם אומרים כסיפור,
או תחזירו להם את השאלה כדי שהם גם ימצאו את התשובה…
או תנו להם חומרי אמנות כדי ליצור תמונות – זה יכול להרגיע .

 

כשמדברים על מוות עם ילדים  הזיכרון הוא מפתח.

הזיכרון מאפשר להעביר את המסר שאדם גם במותו לא נשכח,
ןלהתיחס למה שהשאיר בעולם.
למשל, זו דרך לדבר על האדם המיוחד שהיה שרון.
על הערכים שהכתיבו את דרכו
ועל הפעולות שנבעו מאומץ לב נדיר, נחישות ואמונה .
על התרומה שלו למדינה בתחומים השונים:
צבא, מלחמה, בניה ושלום, חקלאות והתיישבות,
וערכי המשפחה שהיו חשובים לו יותר מכול.

כדאי לשבת יחד עם הילדים מול הטלוויזיה
ולהקשיב לסיפורים על האדם.
במקרה של אריק שרון חייו שזורים בהיסטוריה שלנו במדינה,
שרון היה לוחם גדול היה מצביא היה מנהיג במדינה ואיש עקרונות
זו הזדמנות לשוחח עם ילדים בכול גיל
על ערכים, עקרונות ועל הדברים שבאמת חשובים
ולחבר אותם למדינה , להסטוריה למורשת.

אני מאמינה שבמותו של אריק שרון
תוכלו למצוא נושאים לבניית קשר של קרבה עם ילדיכם.
נושאים רבים יחברו אתכם עם אישיות יוצאת דופן כמו אריק שרון ,
ובאמצעות ימי הזיכרון תצליחו ליצור תקשורת
ובה שיחה  איכותית עם ילדיכם על עצמם.  

איך מדברים על מוות עם ילדים?

שאלו את הילדים שאלות והקשיבו להם,
שמעו  מה הם אומרים  איך הם חווים מנהיג,
מה התכונות החשובות שדוחפות מנהיג להצליח ולהשפיע,
מה מהתכונות הם מזהים אצלם,
איזו תכונה הם אוהבים ומדוע?
ואיך הם יכולים לפתח זאת .
שאלו אותם  במה הם היום מצליחים לתת ולתרום
למשפחה לחברים לסביבה שלהם ומה עושה להם טוב.
אפשר לשאול אילו תכונות הם מזהים בעצמם שיובילו אותם להצלחה,
שאלו אותם איך היו רוצים שיזכרו אותם?

התמודדות עם ביקורת
מעניין לשמוע את דעתם על דמות שנויה במחלוקת,
איך מצליחה למרות ביקורת להביא הרבה ברכה למדינה.
ומה קורה להם, כשחברים מבקרים אותם ואולי אף מנדים אותם,
מהיכן הם שואבים כוח להמשיך למרות המציאות,
האם הם מכירים בכיתה את המצב שכולם נגד….
שרון הוא אך דוגמא מדהימה שיכולה להפיח הרבה כוח בילדינו.

גם ראש ממשלה הוא רק בן אדם
 זו גם הזדמנות ללמוד שגם כאשר אדם הוא ראש ממשלה הוא בסך הכול אדם ככול האדם
לעיתים מצליח לעיתים נכשל, לעיתים הוא מלך ישראל, ולעיתים אויב העם –
אריק שרון הוא דוגמא מדהימה של אדם חושב שמתייחס למציאות המשתנה,
ואין לו מטרה לרצות, אלא להושיע, להביא את השלום לעמו על פי דרכו.
שאלו את הילדים איך הם מתנהגים כשהמציאות משתנה? והקשיבו להם.  

התמודדות עם כאב ושכול
שרון הוא בעל משפחה בדיוק כמוך וכמוני
שאיבד את אשתו הראשונה מרגלית שנספתה בתאונת דרכים כשנסעה ברכבה לירושלים,
ואת בנו, גור, שנהרג  בהיותו בן 11 מפליטת כדור, כששיחק עם חברו ברובה ישן ששימש קישוט .
גם כאן מקום לשאול את הילדים איך לדעתם הוא הצליח למרות העצב להמשיך ולפעול…
איך מתמודדים עם שכול כבד וממשיכים לתפקד, לתרום ולתת למרות הכאב הגדול.

ואיך הם עצמם יכולים להסתגל לשינויים ולהתגבר על מצבים עצובים.

אשמח לקרוא כאן למטה תגובות שלכם ושאלות בנושא

לקבלת  המתנה  קורס הורים אונליין חינם לחץ כאן

 

בת 5 ואני עדיין יושבת בחדר שלה בלילה כדי לעזור לה להירדם.

הדרכת הורים, התנהגות ילדים, סמכות הורית, יעוץ להורים, הדרכה להורים, מעורבות הרים, הנחיית הורים, סדנאות הורים, שינה לבד, לישון לבד, הורים מנהיגים

 

 

בת 5 ואני עדיין יושבת  בחדר שלה בלילה כדי לעזור לה להירדם.

 

אני רק רוצה להיות אימא "מספיק טובה" כותבת לי יונת

 

"הבת שלי היא בת 5 ואני עדיין יושבת  בחדר שלה בלילה כדי לעזור לה להירדם. אני עדיין מנסה להבין האם אני עוזרת לילדה או פוגעת בה?

הדילמה הזו  הציקה לי משום שכל כך הרבה אנשים אמרו לי, בגיל הזה, זו האחריות שלי לגרום לה ללכת לישון בעצמה. אז המחשבה שלי הייתה, "אני לא עוזרת לה, אני נכנעת לרצונה, שאני אהיה שם."

ואז התחלתי לדבר עם הרבה הורים  על זה, התייעצתי עם אנשי מקצוע,  ובסופו של דבר החלטתי שאני עוזרת לה יותר ממה שפוגעת בה, מפני שהיא פחדה וסבלה מסיוטים. לשמחתי, הבעל שלי עשה אותה בחירה וזה משהו שהרגיש נכון בשבילי, בשבילה … לכולנו.

ובכל זאת, אני לא שלמה עם ההחלטה . במיוחד כשאני מדמיינת האם אני עוזרת לילדה להתמודד עם הפחדים והסיוטים? האם הבחירה הזו לשבת אתה עד שתירדם  אני עושה את זה בשבילי , כי זה מה שאני יודעת ? או למען הילדה ,  עד מתי היא תסבול מהפחדים הללו? איזה כלים אני נותנת לה כדי שתצליח להתמודד איתם?

זאת שאלה שאני מוצאת את עצמי חוזרת אליה  שוב ושוב כהורה. והעניין הוא, שלא תמיד אני  יודעת  מה התשובה לשאלה הזאת.

אני בהחלט מרגישה את הלחץ והדאגה ,איך הבת שלי תתגבר על הפחדים והסיוטים, ועד איזה גיל  אני אשב  בחדר שלה כדי שתירדם?

 אני מרגישה את חוסר הביטחון שלי, אבל בשורה התחתונה עלי  לזכור שאנחנו שם בשביל הילדים שלנו, ואנחנו אוהבים אותם, והכי טוב שאנחנו יכולים לעשות בשבילם זה לחזק אותם ולעודד אותם להתמודד עם הפחדים והסיוטים שלהם בעצמם,

כשהבנתי שטובת הילדה אינה בהכרח מה שאני חושבת,  הביטחון חזר אלי פעלתי בכוונה שלמה בענייניות  ובאהבה, הפסקתי לנסות "להיות אמא טובה" בעיני עצמי,  והתחלתי להיות מספיק טובה עבור ההתפתחות של הילדה שלי, בצעדים קטנים אני מלמדת אותה מה עליה לעשות כדי להרדים את עצמה גם כשאנחנו לא לידה, "

 

לקבלת עוד תובנות מידע  ופירוט של דרכי פעולה יעילים לחצו כאן

 

 

דבורה עידן

מועדון ההורים "הקלות שבהורות" 

 

לקבלת המדריך להורות כריזמתית לחצו כאן

 

3 הטעויות הנפוצות שגורמות לילדים להתעקש בבכי ובהתפרצויות זעם.

הדרכת הורים, התנהגות ילדים, סמכות הורית, יעוץ להורים, הדרכה להורים, מעורבות הרים, דבורה עידן, הנחיית הורים, סדנאות הורים, בכי ילדים, התפרצויות זעם,

3 הטעויות הנפוצות שגורמות לילדים להתעקש בבכי ובהתפרצויות זעם.

התבכיינות של ילדים  זו תופעה שאי אפשר לחזות מתי או איפה היא תקרה. לכאורה  לא בשליטה שלנו, ולכן הורים רבים מתוסכלים ומרגישים חסרי אונים מול התפרצויות הזעם והבכיינות של הילדים.

החדשות הטובות,

לא הבכיינות היא העיקר, אלא מה שעושים עם הבכיינות והתפרצות הזעם , יקבע כמה חזק יהיה הבכי  והתופעות הנלוות וכמה עקשנים יהיו הילדים.

מניסיון של עבודה עם אלפי  הורים לילדים בגילאים  שונים מצאתי שקל וגם פשוט להפסיק את התופעה.

כדי להצליח, על ההורים לשנות את הגישה שלהם.

האמונה  שהבכי והיללות עם הזמן  ייעלמו, בעיקר בפעוטות וילדים צעירים,  לא תמיד מתממשת.

הפרדוקס הוא, שככול שהורים עובדים קשה יותר כדי להפסיק את התופעה, כך היא הולכת ומתעצמת.

אלה  הטעויות  שעשייתן מחזקת ומעצימה את התופעה.

  •  מנסים למנוע את הבכי

בטעות  הורים  חושבים שהתפקיד שלהם  להפנות את תשומת לב הילד למשהו אחר כדי שלא יתרגז, מנסים "להסיח" את דעתו  בתקווה שהבכי וההתפרצות הבאה…. ימנעו.

רעיון לא רע! בשלב זה אולי גם  רעיון נהדר שאפילו עובד, עם זאת, ככל שעובר הזמן …

אסטרטגיה זו, מתישה את ההורים  וגם מתקשים לחזות היכן יהיה המשבר הבא….,

זה לא עובד! זה גם בלתי אפשרי!

 זה לא עובד כי הילד אף פעם לא לומד איך להתמודד עם תסכול אכזבה  או דחיית סיפוקים
כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה.

הפתרון,  לנטוש את הגישה.

  •  מדברים ומרגיעים יותר מדי.

כשהבכי נשמע….רגש הרחמים נכנס לפעולה, והורים פונים לילד מלטפים ומרגיעים במילים ולאחר כמה דקות נראה שהמצב משתפר.

הבעיה , כשהורים לוקחים על עצמם את תפקיד המרגיעים הם מונעים מהילדים למצוא את דרכם להרגעה עצמית.

הרגעה עצמית זו מיומנות  שמאפשרת לילדים להתקדם ולהתפתח, בלעדיה הילדים  מתקשים להרגיע עצמם ובכל פעם שהם נתקלים באכזבה או תסכול, הם מתלוננים ובוכים לחברים שלהם, למורים  שלהם, או אפילו אליכם, בתקווה שאחרים יסדרו להם את המציאות.

  •   נותנים , העיקר שלא יבכה!

איך הנתינה מאכילה  את "מפלצת הבכיינות" שמתעצמת וגוברת?

1.    ההורים  נכנעים לדרישות הילד על ידי הבכיינות וההתפרצויות  ונותנים לו את מה שהוא רוצה.

2.    הורים לא נותנים,  לא נכנעים ליללות,  אבל מעניקים  לילד אנרגיה רבה מאוד על ידי הסברים למה הוא לא  יקבל  את  מה  שמבקש. גם  במקרה הזה הילדים זוללים את האנרגיה של ההורים.

כול זמן ש"תאכילו" את הבכי וההתפרצויות, התופעה תגדל ותתעצם על חשבון  ההתפתחות האישית של הילד שלכם.

לקבלת ידע ותובנות נוספות לחצו כאן.

אני מאחלת לכם רק את הטוב ביותר.

 

דבורה

 

 

 

המלכודת בהצבת גבולות

 

הדרכת הורים, התנהגות ילדים, סמכות הורית, יעוץ להורים, הדרכה להורים, מעורבות הרים, דבורה עידן, הנחיית הורים, סדנאות הורים, הצבת גבולות,

 

המלכודת  בהצבת גבולות

אחד הנושאים המדוברים ביותר בחינוך הוא גבולות.

איך זה שיש כול כך הרבה ידע איך להציב גבולות, ועדין נושא המשמעת כול כך מתסכל?

היכן המלכודת?

למשל: הילד שלכם מאוד רוצה כלב. לאחר בקשות חוזרות ונשנות נעניתם לבקשת הילד שלכם .

קבעתם כללים ברורים מי מאכיל, מתי מאכילים, מי ינקה אחריו,  מי יורד עם הכלב לטיול.

הילד שלכם הסכים להאכיל את הכלב ולרדת אתו לטיול כול יום,

 אמרתם לו שאם הוא לא יעשה זאת אתם מחזירים את הכלב לצער בעלי חיים.

עד כאן מעולה. הכול ברור!!

מה קורה כאשר הילד לא מאכיל את הכלב? או כשהוא לא רוצה לנקות אחרי הכלב?

רוב ההורים לא מסוגלים ללכת עד הסוף.

"הכלב כול כך חמוד, ואנחנו אוהבים אותו….

אנחנו לא יכולים להחזיר אותו לצער בעלי חיים."

הסכנה בקביעת כללים וגבולות , בלי אכיפה ברורה ועקבית   היא שהילדים לומדים להיות מהמרים.

הם  יודעים  שיש סיכוי טוב מאוד שההורים לא יעשו את מה שהם מאיימים לעשות .

אם רוצים ללמד את הילדים משמעת,

  • עלינו להיות המודל לילדים.  
  • על הכללים והגבולות להיות ברורים  והוגנים כך שנוכל לאכוף אותם בקלות.
  • למילה שלנו יהיה  תוקף בעינינו

ילדים  מכבדים  את הגבולות והכללים כאשר ההורים פועלים  כמנהיגים באסרטיביות, ובאדיבות

מה חשוב לעשות כדי להצליח לעשות זאת:

  1. לחשוב  לפני שמדברים. (סוף מעשה במחשבה תחילה) קחו  זמן כדי לשקול דברים בצורה רציונלית
  2. להגדיר תוצאות ברורות מראש,  שיודעים שקל  לעמוד בהן בעקביות ועד הסוף.
  3. לפעול בענייניות, לנהל את הרגשות שלנו (ללא כעס ותסכול)
  4. לשתף את הילדים  מה יקרה  ואיך נפעל אם דברים לא יעשו ,
  5. לפעול בעקביות  עם כבוד לעצמנו וגם לילדים שלנו

המשמעת היא דרךי ללמד ילדים משמעת עצמית

למשל, אם הילדים לא מסדרים את הצעצועים במקום,  ניתן להחליט  לאסוף  אותם לתוך קופסה ולעלות אותם למדף גבוה למשך יומיים. 

 אם החלטתם לעשות כך  לתת כבוד למילה  בעשייה ובעקביות  הינו כלי רב עוצמה  בשימוש ההורים.

היעילות מתבטאת כאשר יכולים לפעול ללא הסברים והרצאות ,ללא תזכורות ונדנודים ובוודאי ללא  כעס.

  • חשוב שמגבלת זמן תהיה  מספיק זמן כדי לקבל את תשומת ליבם של הילדים ,אך לא זמן רב מדי כדי שהם לא יותרו, או יתייאשו, ובעיקר  לא ישכחו מדוע עלה המשחק למעלה
  • למרות בכי מטורף, או תחנונים של הילדים  " חשוב  להישאר רגועים , לפעול בהתאם להחלטה בעקביות
  • כשמחזירים  את הצעצועים , שאלו את הילדים בחביבות  "מה צריך לעשות בסיום המשחק כדי לשמור על הצעצועים?"

לקבלת תובנות נוספות וידע  חשוב לחצו כאן