למה להתפרץ על הילדים זו טעות חמורה

למה להתפרץ על הילדים זו טעות חמורה

מי לא שמע   על ההתפרצות של סופוקליס (סופו)

שחקנה של מכבי תל אביב 

בסיום משחק הדרבי בין מכבי להפועל תל אביב.

הארץ כולה רועשת העיתונות באטרף על האירוע המביש הזה,

מה קרה  שם ולמה להתפרץ על הילדים זו טעות חמורה?

מסתבר שאחד האוהדים התעצבן  על השחקן,

ומה עושים  רוב בני האדם כשמאוד מרוגזים ?

הם מקללים, צועקים, וכו..

סופו "נדלק" ורץ אחרי האוהד  המקלל…

האירוע צולם והרעש בתקשורת ובכלל  גדול!

מה בדיוק קרה לסופו?

האוהד לחץ על הכפתורים הכי רגישים שלו,

מה שהדליק את הכעס של סופו

והתוצאה ,סופו איבד שליטה מרוב כעס.

המקרה של סופו איננו אירוע מיוחד הוא רק מאיר שוב

 תרבות ההתנהגות מוכרת ולא רצויה

 ולא רק במגרשי הספורט.

הורים

כשהילד האהוב שלכם לוחץ לכם על הכפתורים הרגישים שלכם

מה אתם עושים?

האם גם אתם מתפרצים

ומרוב זעם מאבדים את השליטה,

ובסופו של יום חשים אבודים?

אם אתם מוצאים עצמכם כועסים  ומתפרצים על הילדים שלכם

דעו שגם האירוע הזה מצולם

ולא  צלמי העיתונים מצלמים את האירוע שלכם

וגורמים לכול העולם לדבר ולראות זאת שוב ושוב….

הצלמים שלכם מתוחכמים הרבה יותר

אלה הילדים שלכם, הם מצלמים  כול התפרצות שלכם

 אז למה להתפרץ על הילדים זו טעות חמורה?

כי הילדים מאמצים אותה כתרבות התנהגות מקובלת

ואיתה הם יוצאים לחיים,

וכך מונצחת  תרבות הזעם ואיבוד השליטה.

 

אם קורה לכם שאתם מתפרצים בכעס על הילד שלכם

ורוצים לדעת מה  בדיוק לעשות כדי להימנע מכך

השאירו כאן למטה את שאלתכם או

צרו קשר עוד היום  עם דבורה עידן

איך חג השבועות קשור להשפעת ההורים על התנהגות ילדיהם

איך חג השבועות  קשור להשפעת ההורים על התנהגות ילדיהם

באמת, איך חג השבועות  קשור להשפעת ההורים על התנהגות ילדיהם?

כמי שהייתה בעבר מורה לתנ"ך יש לי זיקה גדולה לספר הספרים.

והיות שחג השבועות הוא גם חג מתן תורה.

ואני עוסקת במנהיגות של הורים ומורים….

גיליתי,  שלכול בית ולכול משפחה  ישנה תורה משלהם.

כול הפעולות ההתנהגויות והתגובות של הורים לילדיהם

מונעות  מתורה סדורה בה ההורים מאמינים.

כמו תורת ישראל ….

כך כול משפחה יוצרת את התרבות המשפחתית שלה, את תורת החיים המשפחתית.

תורה הבנויה מהערכים ,שהפנימו ההורים בילדותם  בבית ההורים.

ועל פי התורה  והערכים בהם מאמינים  פועלים ומתנהגים.

ואיך נקלטו הערכים המשפחתיים ?

כאז כן עתה בעיקר מהתבוננות וצפייה בהורים,

וביישום המשפט : נעשה ונשמע.

העשיה  העיקבית וההתמדה הם הביטוי הבלעדי

 של מה שחשוב להורים לפתח כדפוס התנהגות אצל הילדים .

כאשר הורים, אינכם מרוצים מהאופן שהילדים שלכם מתנהגים,

כדאי מאוד במקום לנזוף בילדים……. ולהסביר להם שכך לא מתנהגים,

 להתבונן בהתנהגות של עצמנו איך אנחנו מגיבים….. (הילדים צופים בנו ולומדים….)

אם חשוב לנו שהילדים יפעלו בהתאם לערכים כמו : סבלנות, כבוד, דחיית סיפוקים, שמחה, אהבהועוד…

חשוב עוד יותר לעשות שינוי בדרך בה אנחנו פועלים, מגיבים ומתייחסים לילדים.

חשוב לדעת!

אנחנו ההורים משפיעים על ילדינו תמיד ,

ובלי דעת  מחזקים אצל הילדים גם התנהגויות שלא  רוצים לראות ולא אוהבים .

לדוגמה, אם הילד בוכה מתוך תסכול, משום שהוא לא מקבל עכשיו  את מה שהוא רוצה,

העובדה שההורה מאוחר יותר מנחם אותו, מוותר לו, כדי לגרום לו להפסיק לבכות, או לכעוס,

מלמדת את הילד (גם את הנער) מה הוא יכול לעשות כדי לתפעל את ההורה ולהשיג את מה שהוא רוצה.

מה פירוש את מה שהוא רוצה?

גם אם הוא לא מקבל את מה שביקש, הוא יקבל משהו  חשוב שהוא רוצה ,

הו מקבל משאב חשוב ויקר מכול – "זמן הורה ייחודי עבורו"

לכן ההתנהגות הכועסת, התפרצויות הזעם  והבכי   יחזרו שוב ושוב.

מסקנה!

שינויים בהתנהגות הילדים תמיד כרוכים בשינויים בדפוסי המשפחה,

שינויים בהתנהגות של ההורים כלפי הילד.

וחשוב שבחג מתן תורה הוא חג השבועות

הורים ירחיבו את  המודעות לתורתם ויתנהגו על פיה….

ויהיו המודל המשפיע על ההתנהגויות הרצויות של הילדים.

book3

עוד על הגישה , הדרך, והכלים איך להיות מודל  ראוי לילדים
תוכלו לקרוא בספר החדש שכתבתי "להעיר את ההורה הכריזמטי"