בת 5 ואני עדיין יושבת בחדר שלה בלילה כדי לעזור לה להירדם.
אני רק רוצה להיות אימא "מספיק טובה" כותבת לי יונת
"הבת שלי היא בת 5 ואני עדיין יושבת בחדר שלה בלילה כדי לעזור לה להירדם. אני עדיין מנסה להבין האם אני עוזרת לילדה או פוגעת בה?
הדילמה הזו הציקה לי משום שכל כך הרבה אנשים אמרו לי, בגיל הזה, זו האחריות שלי לגרום לה ללכת לישון בעצמה. אז המחשבה שלי הייתה, "אני לא עוזרת לה, אני נכנעת לרצונה, שאני אהיה שם."
ואז התחלתי לדבר עם הרבה הורים על זה, התייעצתי עם אנשי מקצוע, ובסופו של דבר החלטתי שאני עוזרת לה יותר ממה שפוגעת בה, מפני שהיא פחדה וסבלה מסיוטים. לשמחתי, הבעל שלי עשה אותה בחירה וזה משהו שהרגיש נכון בשבילי, בשבילה … לכולנו.
ובכל זאת, אני לא שלמה עם ההחלטה . במיוחד כשאני מדמיינת האם אני עוזרת לילדה להתמודד עם הפחדים והסיוטים? האם הבחירה הזו לשבת אתה עד שתירדם אני עושה את זה בשבילי , כי זה מה שאני יודעת ? או למען הילדה , עד מתי היא תסבול מהפחדים הללו? איזה כלים אני נותנת לה כדי שתצליח להתמודד איתם?
זאת שאלה שאני מוצאת את עצמי חוזרת אליה שוב ושוב כהורה. והעניין הוא, שלא תמיד אני יודעת מה התשובה לשאלה הזאת.
אני בהחלט מרגישה את הלחץ והדאגה ,איך הבת שלי תתגבר על הפחדים והסיוטים, ועד איזה גיל אני אשב בחדר שלה כדי שתירדם?
אני מרגישה את חוסר הביטחון שלי, אבל בשורה התחתונה עלי לזכור שאנחנו שם בשביל הילדים שלנו, ואנחנו אוהבים אותם, והכי טוב שאנחנו יכולים לעשות בשבילם זה לחזק אותם ולעודד אותם להתמודד עם הפחדים והסיוטים שלהם בעצמם,
כשהבנתי שטובת הילדה אינה בהכרח מה שאני חושבת, הביטחון חזר אלי פעלתי בכוונה שלמה בענייניות ובאהבה, הפסקתי לנסות "להיות אמא טובה" בעיני עצמי, והתחלתי להיות מספיק טובה עבור ההתפתחות של הילדה שלי, בצעדים קטנים אני מלמדת אותה מה עליה לעשות כדי להרדים את עצמה גם כשאנחנו לא לידה, "
לקבלת עוד תובנות מידע ופירוט של דרכי פעולה יעילים לחצו כאן
דבורה עידן
לקבלת המדריך להורות כריזמתית לחצו כאן
