כיצד להגן על ילדיך מפני השפעות חיצוניות שליליות
את הילדים אנחנו מגדלים בעולם החשוף להשפעות שליליות של ,אלכוהול, סמים, אלימות בכל רמה.
מעשי אלימות מחרידים מהווים את המרכיבים המקובלים היום
בבידור במוזיקה, בסרטים, בתוכניות טלוויזיה, במשחקי וידיאו בספרים וברחוב.
לפעמים מגלים שלחברים של הילדים שלנו יש השפעה רעה עליהם
יש ילדים הסובלים מהשפלה, הצקות, אלימות, חרם חברתי מבני כיתתם,
ואחרים שלומדים להתנהג התנהגות בריונית.
ההשפעות השליליות פוגעות בילדים שלנו, כי התנהגות שלילית נלמדת, ולעתים
קרובות זה נלמד בשלב מוקדם מאוד בחיים.
הורים מפחדים ומחפשים תשובות כיצד להגן על ילדיך מפני פגיעות ומהשפעות חיצוניות שליליות !
אני לא מתיימרת לדעת את כל הפתרונות
אבל אני יודעת, שאם רוצים להיות רגועים יותר חייב להיות שינוי.
שינוי זה יהיה חייב להתחיל בנו ההורים, וזה צריך להתחיל אצלנו בבית.
בדיוק כפי שילדים יכולים ללמוד להיות אלימים, הם גם יכולים ללמוד להיות נינוחים וטובי מזג.
הם יכולים ללמוד דרכים בונות לפתרון בעיות, להתמודד עם חילוקי דעות, וגם להתמודד עם כעס, השפלות וחרמות.
ילדים לומדים לעשות בחירות מושכלות, ולהחליט עם מי להתחבר, ואיך לפעול.
ילדים הלומדים מיומנויות אלה בשלב מוקדם בחיים לומדים משהו בעל ערך עצום לשארית חייהם.
אנחנו, ההורים, צריכים לקבל את העובדה שאנחנו לא יכולים לשלוט במה שאחרים עושים,
אנחנו לא יכולים להשפיע ישירות על מה שקורה בחברה ובעולם,
אבל מה שאנחנו יכולים לעשות זה למקד את כל המאמצים שלנו כדי להשפיע על חיי ילדינו ולהבטיח
שאנחנו משפיעים עליהם בכיוון הטוב ביותר שרק אפשר.
חשוב לזכור!
לנו ההורים, יש יכולת ההשפעה על הילדים ועל החיים שלהם,
למרות השפעות העצומות של העולם החיצון הורים,
הורים שיודעים מה לעשות כדי להשפיע על הילדים בנחת ובאהבה,
עסוקים בזריעת הזרעים המתאימים, שלאורך הדרך יצמחו ויניבו ילדים מאושרים ממושמעים ועם ביטחון עצמי.
אלה ההורים אשר מטפחים את הילדים ומלמדים אותם את המיומנויות כדי להגן על עצמם מפני השפעה שלילית שתיקרה בדרכם.
כהורים, עלינו לשאול את עצמנו מה חשוב לנו ואיזה ילדים אנחנו רוצים לגדל.
ולבדוק האם אנחנו יודעים בדיוק מה עלינו לעשות כדי להשיג את היעדים שלנו בגידול הילדים.
האם אנחנו מעבירים לילדינו מסר ברור?
האם אנחנו מלמדים אותם ומכוונים אותם לקבל החלטות ולקחת אחריות על התוצאות?
האם אנחנו יוצרים תקשורת של קרבה ואהבה עם הילדים כך שהם רואים בנו כתובת לספר לנו על המצוקות שלהם בלי פחד מהתגובות שלנו?
לפניכם 6 עקרונות פעולה בסיסיים שישפיעו באופן חיובי על גידול הילדים:
- הורים הם המודל אותו הילדים מחקים.
רצוי לשמש לילדים שלנו דוגמה חיובית, בהתנהגות אדיבה ומכבדת, בדיבור בנחת, וגם להיות מודל לחיקוי מדיה טובה.
ילדים לומדים ממה שהם רואים, אם דברים שאינם לרוחנו מכעיסים ומתסכלים אותנו ומגיבים באלימות פיזית או מילולית למצבים. מה נוכל לצפות מילדינו? - הצטברות של תסכולים כעסים ואכזבות יכולה להביא להתפרצותם בדרך אלימה,
כדי למנוע את האלימות יש לעודד ילדים לדבר על תסכולים ומועקות.
הורים יכולים לשמש דוגמה אישית לילדיהם כשהם עצמם משתפים את הילדים בקשיים שלהם. (במידה המתאימה) - רצוי להיות ערים וקשובים למצוקותיהם של הילדים. התנהגות אלימה היא תוצאה של כעס ותסכול, חשוב לדעת שהרבה פעמים ילדים מספרים, כמיטב יכולתם,
אבל לפעמים אנחנו תופסים אותם כשקרנים, חושבים שהם ממציאים או מגזימים. הקשיבו להם, אל תבטלו ואל תזלזלו בהם.
לפעמים לחברים של הילדים יש השפעה רעה עליהם. אל תעבירו ביקורת על הילד השני בבית.
בני נוער, בעיקר, לא רוצים שהורים יתערבו, כול התערבות יוצרת בעיה אצל הילד כי עליו לבחור בין נאמנוות לחברים ובין נאמנות להורים.
החוכמה, מתוך יחסי הערכה והידידות לאפשר לילדים להמשיך לספר לכם ולשתף .
להקשיב בנחת לסיפור גם אם הוא מפחיד, מרגיז, מלחיץ…. ואתם רוצים להציל את הילד….. להיות רגועים.
ומתוך השיתוף חשוב ללמוד איך לגלות את המצוקות מבעוד מועד כדי לעזור לילדים, בעזרת שאלות מכוונות למצוא דרכים לצאת מהמצוקה . - שיחה על טהרת השאלות עם ילדים על אלימות שקורית בגן, בביה"ס ובחברה ,
יכולה להתבצע רק כשההורה איננו מפחד, או לחוץ, אלא כשהוא מבין שעליו לנהל את הפחד והרצון להציל את הילד
כדי להיות פנוי להקשיב לילדים במטרה לעזור להם למצוא דרך אחרת להתמודד עם המציאות אליה נקלעו , ולהצליח להשיג את רצונם.
(השאלות ששואלים את הילדים הן מכוונות קדימה, מה יעשו בפעם הבאה, מה עוד יכולים לעשות?)
וכך מאמנים את הילדים לחשוב על פתרונות חלופיים.
הילדים שלנו (ובמיוחד בני הנוער שלנו) זקוקים נואשות לאוזן קשבת.
הם משתוקקים לדעת כי הם יכולים לדבר איתנו על כל דבר, אפילו נושאים קשים כמו אלימות, סקס וסמים. (בלי שניכנס לפניקה..)
כשהילדים שלנו מספרים על משהו מזעזע שקשה לשמוע,
אנחנו צריכים להיות זהירים כיצד מגיבים.
במקום להיכנס ללחץ ומיד להתרגז או להפנות אצבע מאשימה,
רצוי לשאול שאלות עדינות,שאלות מקדמות, שיפתחו דיאלוג בעניין.
(להבין מה עובר על הילד או הנער … ואיך הוא חושב שיוכל להתמודד בהמשך אחרת.)
הילדים שלנו צריכים לדעת שאנחנו באמת מאמינים בהם, ובאמת מעוניינים להיות לצידם כשהם נאבקים או כשהם עומדים מול פיתוי. - מודעות של הילדים להתפרצויות ולתגובות אלימות של עצמם, (בדרך כלל תגובות אלימות באות בצורה ספונטנית או אימפולסיבית),
תעזור לפתח גם תגובה אחרת שתבלום את ההתפרצות הבאה. - מעודדים ילדים לשחק משחקים של יחד ושיתוף פעולה לעומת משחקי תחרות בהם יש מקום רק למנצח אחד, ומעוררים כעס ומריבה.
(ניתן להפוך משחקי תחרות למשחקי שת"פ)
הופכים פעילויות מדיה לפעילויות אפקטיביות.
מומלץ לקבוע את הרגלי הצפייה בבית , להיות עם הילדים מול הטלוויזיה
כך שתוכלו לשוחח ולהוציא גם מהחיסרון שבתכנית את היתרון, זו דרך ללמד ילדים צפייה ביקורתית.
