הרגילו את הילדים להכין שעורי בית ללא ויכוחים
מחקרים מלמדים שהתנהגויות שמונעות על ידי מוטיבציה פנימית תמיד מצליחות
איך יוצרים את המוטיבציה אצל הילדים?
העיקרון החשוב ביותר הוא יצירת מבנה "קודם עבודה ואז משחקים"
שתפו את הילדים בתכנית הפשוטה , בה הילד שלכם יגיע מבית הספר והדבר הראשון
שיעשה הוא הכנת השיעורים שהם העבודה שלו ואז יוכל לשחק.
ילדים בכול גיל יכולים לארגן את החיים שלהם, כך שהם ייצרו הצלחה בבית הספר.
ואין צורך שההורים יציקו, ידחפו יתווכחו יתחננו ויבקשו אלף פעמים – משום שאלו במקרה
הטוב פתרונות לטווח קצר!
גישה זו לא רק שאינה מועילה אלא פוגעת בילדים , כי הילד לומד שההורה הוא אחראי
לשיעורי הבית, והילד לא לוקח אחריות להתנהגות שלו, אלא לומד להיות מתווכח ולוחם
בכוח מול ההורה.
לעומת זאת , כאשר הורים מתמידים ועקביים עם העיקרון הפשוט "קודם עבודה ואחר כך
משחקים" , הם מלמדים ילדים הרגלים נכונים ובריאים כבר בשלב מוקדם. והילדים לומדים
להכין את שעורי הבית וגם לעזור במטלות הבית . למעשה זו דרך המאפשרת ללמד את
הילדים להיות יעילים בהכנת השיעורים , כך שהם יצליחו גם ליהנות מהמשחקים.
כיצד פועל עקרון זה בפועל?
• כאשר הילדים שלך מגיעים הביתה מבית הספר, הגדירו להם 10 דקות הפסקה, ואז יעשו את שיעורי הבית.
• בזמן הכנת השיעורים – המיקוד הוא הכנת שיעורים, כלומר, אין חברים, אין טלוויזיה, אין שיחות טלפון, אין משחקים ולא צעצועים, אין שיחות נפש עם אבא ואימא
• את העיקרון הזה הופכים לחוק בסיסי שאינו משתנה עד שהם יסיימו את התיכון. קודם מסיימים את כול שיעורי הבית , ואז הם יכולים להתפנות לשאר עיסוקיהם, התחביבים וכו..
• הילדים יכולים להתנגד או להתווכח, אבל לא עוסקים איתם במשא ומתן לא כועסים ולא צועקים.
אם הילדים לא רוצים להכין את השיעורים שלהם מה עושים?
הם לא יורשו לשחק בשום דרך עד שיכינו את השיעורים – זו הדרך לקבוע גבול ברור לכולם .
חשוב ביותר להיות עקביים ולהתמיד!!
אם הילדים לא רוצים להכין את השיעורים שלהם – שלא יכינו. (אל תנסו לשכנע אותם- תנו
לכלל לעבוד)
הם לא יכולים לשחק עד שהם לא יכינו את השיעורים. עד שסיימו את המשימה שלהם.
עליך ההורה לעמוד איתן מול ההתנגדות, לשמור על ביצוע הכלל שקבעת לטובתך, ולטובת
הילדים שלך.
כי אם הם בוחרים לא לעשות את שיעורי הבית , הם יהיו משועממים (זוכרים אין משחקים,
אין טלוויזיה אין חברים אין טלפונים…) זה עשוי לקחת כמה ימים עד שהילד שלך יבין
שההורים שלו רציניים בהחלטה שלהם, שהם עומדים על דעתם, ואי אפשר להזיז אותם
מעמדתם. (מכם הורים נדרשת סבלנות, ובעיקר לא להתרגז, זו דרכו של הילד לבדוק את
המציאות החדשה)
העמידה שלכם בעקרון " קודם עבודה ואחר כך משחקים" ההתמדה שלכם והעקביות (ללא
הסברים מיותרים – העיקרון ברור אין צורך להסביר אותו שוב ושוב, )תאפשר לילדים שלכם
להבין שכדי להגיע למשחקים עליהם קודם להכין את שיעורי הבית – והם יבחרו לגמור קודם
את שיעורי הבית.
הכלל הבסיסי הזה חייב להישאר איתן ובלתי משתנה.
אין זה משנה אם נעשה חושך מוקדם והם לא מסוגלים לצאת החוצה לשחק (חשוב לא
לרחם על הילדים – זה מחליש אותם) חשוב מאוד שהילדים ילמדו מהניסיון שלהם שאת
שיעורי הבית הם עושים דבר ראשון כשמגיעים מבית הספר.
מה דעתכם? שתפו כאן למטה
לקבלת תובנות והדרכות נוספות לחצו כאן ואפגוש אתכם בהמשך
אני מאוד עסוקה, אוהבת, מאמינה ותממיד חושבת על זה, חינוך!
אני קוראת הרבה ותמיד מנסה ללמוד ולהתקדם ומעטות הפעמים בהם אני מוצאת אינטואיציה והסכמה עם הדברים.
אצלך המצב שונה!!!
אני מסכימה עם כל מילה שלך!!!
כל הכבוד ויישר כח על האופציה שאת נותנת להורים נוספים ללמוד לדעת ולהיטב עם ילדיהם
תודה
דינוש
דינוש יקרה!!
יישר כוח!!
מאחלת לך להמשיך להנות מתפקיד ההורות
וכבוד גדול לי אליך שאת לומדת מתעדכנת… ומאמינה שהילדים שלך גם כן זוכים
תודה רבה על הפידבק
דבורה
וואו! זה בדיוק מה שאני עושה!
אצלי הבעייה היא בכך שהילדה מסרבת לעשות שיעורים בחדר שלה למעלה – אפילו שהטלויזיה שהקטנה יותר רואה מסיחה את דעתה ומורחת את הזמן שלנו, כך שהשיעורים ממשיכים לפעמים אחרי הארוחה ואני עומדת לה מעל הראש כמו שוטרת.
נראה לה משום מה ששיעורים בחדר זה "עונש" – למרות שאנחנו לא שולחים אותה לחדר כעונש.
שאלתי והראתי לה שכל הילדים כולל החברות שלה עושים שיעורים בחדרים שלהם, אך ללא הועיל.
הפשרה היחידה היא שהיא מוכנה כעת לעשות שיעורים כשהיא ישובה לשולחן בחדר אוכל במקום על הספה או על הרצפה.
נעמי
תודה על התגובה
התחלת את דבריך במשפט "אצלי הבעיה" ונכון, זו בעייה שלך….
חשוב שהכנת שעורי בית תהייה מלווה בהנאה. מדוע? כי כול אתגר שמצליחים בו הוא מהנה והוא המוטיבציה לאתגר הבא
איך תהפכי זאת להנאה?
1. תני לילדה ה להכין שעורים במקום שנוח לה וטוב לה, שם יש לה את האנרגיה הטובה להצלחה
2. פעלי לפי כללים ברורים . (כללים המטרה שלהם לעשות סדר ובהירות וליצר הנאה, כי כשיודעים מה עושים, מתי, ואיפה, ואיך, פשוט קל ליישם, ועסוקים במשימה )
3. אל תראי לה מה אחרים, שאלי מה היא צריכה כדי להצליח…ותהיי שם בשבילה באהבה!
דבורה
זו השיטה בה נקטתי לפני שנים- לפני הכילו יום לימודים ארוך. אבל כיום, במצב שבו ילד בן 8 מגיע הביתה בשעה 2:40, או אחיו ואחותו מגיעים בין 3 ל5 אחר הצהריים, הם רוצים- וזכאים- למנוחה, לארוחת צהריים ולמעט שקט. כך קורה ששיעורי הבית של הצעיר מתחילים ב4- לפני שהולכים לחברים, ושל הגדולים- נמשכים כל אחר הצהריים, ולפעמים אל תוך הלילה, כל יום! אמנם הם בחרו במסלולים מתוגברים, אבל לפעמים אני מפסיקה אותם ואומרת שיותר חשוב לישון. פעולה בתנועת נוער וחוג קודמים בעיני גם לשיעורים ואפילו להכנה למבחן.
מזליקה
אם השיטה שלך היום מתאימה לך ולילדים, המשיכי בה.
אך אם כמו שאת כותבת השיעורים נמשכים לתוך הלילה….
הייתי ממליצה לך ליצר הרגל ברור , חדש.
ההמלצה היא בסופו של דבר מקלה על הילדים, הם מסימים את כול המטלות ופנויים למנוחה, למשחקים, וכו…
המסגרת , הגבול מאפשר להם יותר מאשר מגביל אותם.
סדרי את המבנה שיתאים לך ולמשפחה.
נקטי עמדה ענינית ולא רגשית.
בהצלחה
"ואם הם אומרים שאין להם שיעורים? אני לא מעוניינת למצוא את עצמי בודקת מחברות וחוברות.
הי אחינועם
מה את עושה היום כשהם אומרים שאין להם שיעורים?