למה הילדים לא מקשיבים ולא משתפים פעולה?

 

במאמר זה תקראו

  • מדוע ילדים לא מקשיבים להורים ,
  • מדוע כדאי להם  לא להקשיב להוריהם.
  • איך הם משיגים זאת לעצמם,
  • מה הילדים אומרים לכם ההתנהגות  שלהם?

במאמר המשך תקראו

  • מה יש לעשות אחרת  כדי שהילדים ירצו להקשיב לכם ולשתף פעולה בכיוון של מועילות ותרומה למשפחה.

 

למרות התסכול, והאכזבה,

למרות חוסר האונים שאתם חשים בהתמודדות עם הילדים….

הצטידו בסבלנות ובסובלנות

לאחר שתבינו מה אתם עושים היום שמדרבן את הילדים לא להקשיב

פעלו בהתאם להדרכה וההמלצות כדי לעשות אחרת.

ואני בטוחה שתשיגו שיפור ענק!

למה הילדים לא מקשיבים להורים?

הנחת היסוד,

שעשויה לעזור לכול ההורים בדרכם החינוכית.

בניגוד לדעת רבים, הילדים לא שלנו. (אל תיבהלו….)

הם נשמות יקרות אשר הופקדו (ולא הופקרו!) בידי ההורים למטרות של צמיחה וחינוך,

עד שיוכלו לצאת לעולם הרחב עצמאים ואחראיים לחייהם.

לפיכך : הילדים הם לא המשרתים של ההורים, הם גם לא העבדים של ההורים.

התפקידים שמטילים עליהם בבית, מטרתם  לעזור להם להרגיש משמעותיים בעיני עצמם, חשובים ורצויים.

ככול שהילדים חשים תחושה אמיתית של משמעות,

( זו תחושה סובייקטיבית של הילד, ולא קשורה למחשבות ההורים)

הילדים יותר יתרמו ויותר ישתפו פעולה.

אם התנהגות היא שפה- בואו נבין את השפה!

מטרת על:

של כול אדם בכלל ושל כול ילד בפרט  היא לחוש משמעותי בעיני עצמו.

ילדים הם מדענים צעירים.

איך משיגים ילדים את מטרותיהם?

כמובן, על ידי  פעולות התנהגות,

שהן תוצאה של תצפיות בתגובות ההורים להתנהגות שלהם.(מחקר ופיתוח)

הם מנסים ומתנסים בדרכים מגוונות ויצירתיות,

ולבסוף מתקבעים  על הדרך,

שעליה הם מקבלים את מירב התייחסות ההורים, או ההורה המסוים.

הילדים מתאמנים מספיק פעמים ומספיק זמן,

וכך הדרך הנבחרת הופכת  למטרת ביניים.


ילדים מתנסים בפעולות מועילות כמו:

  • לעזור לפנות צלחות מהשולחן,
  • לפנות מדיח כלים,
  • לעמוד ליד השיש ולסייע בבישול ובהכנת הארוחה,
  • להגיש אטבים כשתולים כביסה,
  • לסדר מצרכים במקרר ובארונות כשחוזרים מקניות,
  • להשליך ניירות לפח האשפה,
  • ועוד פעולות שתורמות לבית ולמשפחה

והורים מזכים את הפעולות שלו

  • בהתייחסות המעודדת את התרומה שלו,
  • מוקירים את עזרתו האמיתית,
  • מכירים ביכולותיו ובמאמציו,
  • שמחים ומודים על כול גילוי של עזרה ,

הילדים יתמידו בדרך הזו,

יחפשו עוד פעולות של תרומה ומועילות, (מטרת הביניים של הילד בדרך לשייכות תהיה – מועילות, תרומה, עזרה לזולת וכו').

שימו לב לכך

שכול הילדים מנסים לתרום מרגע שהם צועדים, ופעמים עוד קודם.

הילדים (לפעמים בניגוד להוריהם) יודעים שהם יכולים!

ומדוע?

כי הורים משמשים דוגמא אישית .

הילדים (זוכרים שהם מדענים חוקרים.וכו.) הם רואים מה ההורים עושים מסביבם כל היום,

הם מסיקים שלהיות משמעותי  זה לעשות כמו כולם.


כל הילדים גם עושים דברים אחרים: ("לא מקשיבים להורים")

  • הילדים נוגעים בדברים שבירים,
  • הם זורקים חפצים ואוכל על הרצפה,
  • הם נדחפים למשחקי האחים הגדולים,
  • הם פותחים מגירות ועושים בהן סדר חדש,
  • הם מעלעלים בספרים ואולי גם קורעים חלק מהדפים,
  • הם מטפסים על כסאות ואולי גם על שולחנות,
  • הם מפזרים צעצועים ולא אוספים אותם,
  • הם מכים את אחיהם הקטנים ועוד ועוד דברים מרגיזים מעצבנים ומכעיסים!

מה בודקים הילדים ?

את מידת ההתייחסות של ההורים אל הפעולות שלהם, מבחינת הכמות והאיכות!!

ואיך הורים מגיבים?

  • ילדכם טיפס בפעם הראשונה על הכסא וממנו עלה אל השולחן של המטבח.
  • הוא עמד כולו חיוכים עם תחושה של מנצח, נהנה מהמצב החדש ומהמראה החדש הנשקף מהגובה.
  • ופתאום עולות צעקות,"תזהר!!" "זה מסוכן" "לא עולים לשם"  "אסור",
  • כול הנוכחים  בבית קופצים ממקומם (אימא, אבא, סבא וסבתא, אחים ואחיות),
  • בריצה  אמא מגיעה אליו מתנשפת מלחץ,  מאמצת אותו אל ליבה  אבא מוסיף מילה או שתיים,
  • כולם נושמים לרווחה,הילד בריא ושלם….

מסקנת הילד

מהאירוע (זוכרים שהוא מדען קטן, וגם מפיק היוצר את סרט חייו?)

  • כדאי לעשות שוב,
  • הרבה יותר מסעיר,
  • מרכז הרבה יותר עניין והתייחסות, מאשר מילים כמו  "כל הכבוד, איזה יופי אתה עוזר לאמא" –  כשהוא השליך את החיתול קודם לפח!

התגובה  המסעירה של ההורים – לפעולות "רעות" של הילדים

חוסמת לילד את הבחירה בדרך  החיובית של מועילות ותרומה ,שם התגובות פחות מסעירות.

איך יפעל הילד?

  • ימשיך לטפס על השולחן שוב כדי לזכות בהתייחסות המסעירה,(צעקות כעס, איומים עונשים ועוד)
  • אם התגובה המסעירה תימשך, ימשיך גם הוא, וישכלל את ההתנהגות וימצא עוד ועוד מצבים שבהם יזכה לכזו התייחסות.

עד כמה שזה נשמע אבסורד, יעדיפו הילדים את הבחירה בהתנהגות ה"הרעה".

כי כך הם מקבלים התייחסות גם רבה, וגם בעלת עוצמה,

ובזכות ההתייחסות הזו הם חשים משמעותיים מאוד בעיני עצמם.

היות והתנהגות כזו של הילדים,

היא לא בזמן, לא במקום, ותובענית בכמותה.
היא מפריעה להורה מסוים , במשפחה מסוימת

ההתנהגות הזו של הילדים

  • מתורגמת אצל ההורים ל"ילדים שאין להם גבולות",
  • או "שלא מקשיבים להורים".
  • מכאן יוצא ההורה למאבק  "כי הילד חייב שיהיו לו גבולות".

 

הטעות הנפוצה של ההורים היא חזרה על סיפור  פרעה, (שמות א' 12) "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"

כך גם הקשר בין ההורה לילד הופך להיות כוחני יותר ויותר……

ההורה- מותש, כועס, ומתוסכל,

והילד? התנהגותו הפרועה מתרבה מתעצמת  ופורצת את כול הגבולות……

במאמר הבא תגלו

מה לעשות כדי שהילדים יקשיבו וישתפו פעולה.


Comments (13)

  1. דקל

    התגובה שלי היא קצת בנאלית כי אני מתמודד עם אותם סעיות של כל המגיבים לפניי,,אבל בכל זאת
    הבן שלי בן 4 ובודק גבולות בלי סוף. אני אף פעם ל
    א כועס
    אני תוחם אותו הרבה, אני שם מעל המקרר צעצועים שהוא זורק,אני אומר לו שאני מאוכזב מהבחירות שלו)לא ממנו(
    כשאני מבקש ממנו לעזור לי בעבודות בית/גינה הוא מאבד סבלנות מהר,ורק רוצה שאני אשחק איתו. כשאני אומר לו לא הוא צובט,מרביץ, זורק משתולל. כשאני שואל אותו)אחרי שאני תוחם אותו( אם הוא עשה את זה כדי להשיג את התשומת לב שלי הוא אומר כן. למרות שאני מרגיש שאני עושה הכל לפי הספר בכל אירוע הוא הילד שהכי שומעים,כל הגננות עשו לי את שיחת חוסר הגבולות)זאת עם הגג של עזריאלי והגדר מגומי( והוא לא מוריד הילוך. הוא ילד מאוד אנרגטי,מלא בבטחון עתמי ועושה רק מה שבא לו ואם הוא לא מקבל את זה הוא משתולל

    • דקל שלום לך
      על פי מה שאתה כותב יש לך ילד מדהים.
      ומייד אראה לך במה הוא מדהים ועליך לברך שכך הוא פועל.
      הילד המדהים שלך לא בודק גבולות…..
      וזה לא שאין לו גבולות….
      הילד היקר שלך מתנהג כפי שמתנהג….
      משום שרק בדרך הזו הוא מרגיש שי לו מקום בעולם הזה….
      משום שרק כך הוא מרגיש שמתייחסים אליו, שרואים אותו.
      ואגב
      הוא לא בעל בטחון עצמי גבוה….
      להפך.
      הוא כול כך לא בטוח בעצמו… שהוא חייב להשתולל, ולהפעיל המון כוח כדי להוכיח לעצמו שהוא בעל משמעות,
      שהוא חשוב בעיני עצמו.
      חשוב על כך
      כשאומרים לא למשהו (זה נכון לגבי כול אדם) מבטלים אותו בנושא הספציפי
      והאדם מרגיש שהוא לא שווה באותו רגע.
      זו הסיבה שכול לא…. מפעיל המון כוח בצד שאמרו לו את הלא.
      והילד שלך פועל נכון מאוד למען עצמו.הוא יודע את המשפט
      אם אין אני לי מי לי?
      והוא נאבק למען עצמו.
      בטעות מתארים אותו כילד שלילי, חסר גבולות, מאבד סבלנות ועוד……
      ממליצה לך לראות את הילד שלך באור חיובי
      למרות ההתנהגות שלו.
      מאחלת לך למצוא בתוכך את היכולת
      להיות סבלני ורגוע כדי לכוון ולהדריך את הילד שלך

      זכור שהילדים לומדים רק כשמדברים אליהם בנועם
      בהצלחה

  2. לימור

    וואוו באמת מאמר מעניין ולא נראה כי קשה ליישום, אך מה עושים כשהילד באמת לא מקשיב לי??????
    אני באמת אובדת עצות
    ניסיתי בעונשים וגם צעקתי לא עוזר….
    איך כן ניתן לגשת אליו כדי שיוכל לעשות מה שמבקשים ממנו כבר בפעם הראשונה או השנייה ולא בעשירית?

    תודה רבה

    לימור

    • הי לימור
      מה פירוש ,שהילד ממש לא מקשיב?"
      המאמר בדיוק מדבר על ילד כמו הילד שלך….שממש לא מקשיב.
      היות ואת כבר למודת נסיון
      את יודעת שהמפתח להקשבה אינו מצוי בצעקות
      וגם לא בעונשים…..
      א. הפסיקי להשתמש במה שלא עובד…
      קראי שוב את המאמר
      ותראי איך את מצליחה להדריך את הילד להצליח במה שאת מבקשת.
      אם הוא לא עושה את מה שאת מבקשת…..
      כדאי לעשות זאת יחד איתו
      וליהנות
      אם את רוצה הדרכה מדויקת יותר
      תוכלי ליצור קשר
      בברכה
      דבורה

  3. ענבל

    יישר כח על הכתבה.
    אני מרגישה שבני בן 4 פשוט לא מקשיב,כל דבר שאני אומר לו הוא עושה ההפך, הוא יכול להרביץ,לחטוף,לזרוק, ולא משנה כמה אני מדברת, מסבירה,מענישה,מחבקת זה לא תמיד עוזר.
    איך אני אדע שמדובר בבעיה של תשומת לב ויחס או שיש לו בעיה נוספת? (קשב וריכוז)
    אני ממש מודאגת.
    תודה רבה
    ענבל

    • ענבל
      שימי לב לדרך הפעולה שלך….
      לא משנה כמה אני מדברת
      מסבירה
      מענישה
      זה לא עובד…… אם כך… מה דעתך להפסיק להשתמש במה שלא עובד?
      ובמקום לדאוג שאולי לילד יש בעיה
      תביני שהבעיה היחידה
      שעדין לא מצאת דרכי חינוך שעובדות לך
      ולכן חשוב המהלך שאת כבר עושה
      שאת קוראת ולומדת
      ודעי שההשקעה שלך בללמוד דרכים אחרות…
      משתלמת ביותר כי רק כך תמצאי את הדרכים שעובדות
      ותצליחי להשפיע על הילד
      בלי שהוא יתנגד לך.

      היות ואני בטוחה שאת בעד הילד שלך…. אל תחפשי אצלו בעיות….
      אני מאמינה שיש לך ילד מדהים !!
      תאהבי אותו כמו שהוא ובעיקר תחבקי אותו
      בהצלחה

  4. דקלה

    אחלה כתבה.
    ניסיתי ליישם את העצות , אבל מה עושים כאשר הוא עושה משהו מאוד מסוכן או נזק , כמו לגעת בגפרורים או כשהוא לוקח כסא להגיע לגז ויש סיר על האש..
    כשהוא לוקח לי את הפלאפון .. ומנסה לשבור אותו.
    מה עושים?? אני מיואשת ממנו – הוא רק בן שנתיים וחצי וכל היום הוא מעצבן אותי.. 🙂

    • דיקלה
      כול הכבוד שאת משתפת כאן.
      לפני שאת מיישמת קראי שוב את המאמר, וראי
      איך הילד שלך פועל כמו מדען
      לגעת בגפרורים…. זה לא כדי להרגיז אותך…. אלא כדי ללמוד על העולם ומה שמניע אותו זו סקרנות לא?
      אם תהיי לידו, ולא תחשבי שהולך להיות אסון, תוכלי לראות וגם לעצור בזמן
      על ידי כך שתרימי אותו באהבה תקחי את הגפרורים (בלי שום דיבורים רק על ידי חיבוק ונשיקות) שימי במקום ולכי איתו לפעילות אחרת

      כשהוא לוקח כסא לגז …. שימי לב כמה הוא חכם…. הוא לומד את העולם.
      תהיי לידו , תחזיקי אותו , ותני לו להביט והעיקר אל תהיי בלחץ או בפניקה…..
      את וודאי לא רוצה להעביר לו מסר שהוא לא בסדר….. ולפגוע בו….
      לכן אם את לידו … את יכולה לשמור שלא יעשוה שטויות,
      ולשאול אותו… מה אתה רואה…..
      לומר לו זה חם….. והוא יקרב יד וירגיש…. הוא ודאי לא רוצה לעשות שטויות……

      כשהוא לוקח את הפלפון……. וחשוב לך שלא יקח….. שימי את הפלפון במקום שהוא לא מגיע….

      המחשבה שהוא לוקח את הפלפון כדי לשבור……. היא מחשבה שלך….
      שמובילה אותך לחשוב שהוא ילד רע….. חבלן קטן….
      ולא!!
      הוא לא ילד כזה…..
      הוא נולד מדען, סקרן הלומד את העולם
      והמחשבות שלך פוגעות בו…. ובהתפתחות שלו…..
      ובעיקר הן פוגעות בך….. ולכן את מיואשת……..
      מאמינה שאת אוהבת את הילד המדהים שלך…..
      אז אל תפחדי
      תברכי שהוא כזה….
      ואם חסר לך ידע או תובנות
      בנוסף ללמידה בקורס
      ממליצה לך להזמין עוד היום את הדיסק "כיצד להיות הורה כריזמטי"
      ולהקשיב לו כמה וכמה פעמים.
      בטוחה שתפעלי אחרת
      בהערכה רבה
      ובהצלחה

  5. אילה

    מאמר מעניין מאוד לקריאה וישום, שאלה לאתר עצמו וגם אם למישהו יש עצה אשמח לשמוע
    יש לי ילד מדהים בן חמש שהחליט שהשבוע הוא לא מקשיב לאף אחד
    עד שיום אחד הוא חזר מהגן ואמר לי אמא היום החלטתי לא להקשיב לאף מורה
    בגן, האמת מה את/ה הייתם עושים ברגע כזה?

    • אילה
      מחבקת אותו, מנשקת אותו גאה בו.
      חשוב להבין שילד כזה החליט להקשיב לעצמו
      וזה נפלא….
      אם את רוצה לדעת מה הניע אותו להחליט החלטה כזו….
      שאלי אותו לאחר החיבוק והנשיקה, ואחרי שהוא יודע שאת 100 אחוזים איתו….
      לאילו דברים החלטת לא להקשיב????
      ותקשיבי באמת למה שהוא אומר.
      בהמשך תמיד מתוך מה שאומר אפשא להמשיך לשאול שאלות שיקדמו אותו.
      בהצלחה

  6. אלונה

    המאמר הכי מעניין ושימושי שקראתי עד עכשיו.
    כסבתה למדתי הרבה על השגיאות שלי כאמא . דאגתי לשלוח את המאמר לכל מי שמעוניין.
    תודה מקרב לב
    שנה טובה !

  7. גלי

    כל כך נכון …..לוקח זמן להפנים , אבל זה באמת עובד .אני דר"א האמא שצורחת באימה כשהבת הקטנה שלי עולה לשולחן :D, פעם אחרונה םשוט הורדתי אותה משם והמשכתי בעיסוקיי , ושוב עלתה הקטנה על השולחן , ושוב הורדתי ללא תגובה מילולית , וזה עבד היא הבינה שזה לא מעניין .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *