מה אומרת לך ההתנהגות של הילד
יש הורים,
שהתנהגות הילדים היא מדד להתנהגות טובה או רעה, ומכאן המסקנה המתבקשת איזה
ילד יש לנו …הילד הזה ממש קסם, מדהים …. או לחילופין…..מפלצת קטנה… נזק.
במאמר זה אני רוצה להפנות את תשומת הלב, לכך
שהתנהגות הילדים איננה מדד לשאלה אם הם ילדים טובים או רעים…
אלא להבין שילדים מבלים כול רגע של היום בניסיון
לחקור ולגלות מהן הדרכים היעילות עבור הצרכים הקיומיים שלהם.
אם כך ההתנהגות של הילדים מבטאה את הדרך שלהם
להכיר את היכולות שלהם בעולם, במילים
אחרות התנהגות היא הביטוי החיצוני
של מה שקורה להם בתוכם.
התנהגות היא סוג של שפה אותה מבטאים בפעולות
שפה שחייבים ללמוד לעומק ולהבינה
היות שרובנו לא מבינים מה המסרים שההתנהגות מבטאת
המסקנה של רוב בני האדם היא שטחית
רואים בה מדד להתנהגות טובה או רעה, ומכאן המסקנה המתבקשת איזה
ילד יש לנו …הילד הזה ממש קסם, מדהים …. או לחילופין…..מפלצת קטנה… נזק.
נכון,
קורה שתוך כדי ניסיונות המחקר שלהם לגלות את הצרכים הבסיסיים החיוניים
הם מתנהגים גם בפראות ובאלימות .
אין הורה שלא מכיר זאת…. נכון?
מה אומרת ההתנהגות של הילדים שלך
אבל רגע לפני שמגיבים…..כדאי לדעת!
ההתנהגות שלא תמיד מקובלת, מבטאת סערה פנימית גדולה
והיא רק אסטרטגיה, דרך כנה , שאינה מכוונת נגד האחר
(לא נגד האחים, חברים או ההורים עצמם)
אלא מיועדת להגנה עצמית וללמידת הערך והמשמעות העצמית .
זה הזמן בו הילדים זקוקים יותר מכול לאהבה ללא תנאי, לתמיכה ולהדרכה,
זה הזמן שהם לומדים לנהל ולהבין את התסכול שלהם,
את ההתרגשות , את האכזבות, את השמחה ואת הכאב.
ילדים חייבים להרגיש, שכשהורים לא מקבלים את ההתנהגות שלהם ,
הם עדין אוהבים אותם ותמיד מקבלים אותם.
האשמות, הערות ביקורתיות ושיפוטיות ,
ביטול או שלילה של עמדות ודעות,
גורמות לילדים לפתח ספקנות רבה
הן לגבי המחשבות שלהם, לגבי הדעות שלהם וגם לגבי היכולות שלהם.
כך בלי להתכוון, מגדלים ילדים עם הערכה עצמית נמוכה.
הטיפ להיום
עזרו לילדים לפתח משמעת עצמית
עזרו להם לפתח בתוכם יכולות רבות , ואת האמונה והביטחון ביכולות אילו.
היו נינוחים וסבלניים עם עצמכם ועם הילדים שלכם
השקיעו זמן והיו להם דוגמא.
אני מאמינה, שכאשר משנים את ההתייחסות והגישה לילדים
שלנו, משנים את העולם שלנו כולו.
אני מזמינה אותך לשאול ולהגיב כאן בתיבת התגובות.
שלם וקח:
דווקא עכשיו
אתם חייבים להצטייד בכלים שידאגו
שאתם הופכים את פרק הזמן הקריטי של המשבר
להזדמנות הגדולה שההורות שלכם ראתה עד היום…
1.
הספר "להעיר את ההורה הכריזמטי" מאת דבורה עידן
הגיע הזמן
לחיות את ההורות שתמיד רצית
בלי וויכוחים, בלי לכעוס ובלי להתפרץ על הילדים
אתם מוזמנים לגלות את המנהיגות הכריזמטית שלכם
ולהגשים חלום,
לגלות את היכולות שלכם להשפיע על ילדיכם
בנחת בלי לכעוס ולהרים את הקול….
2.
GPS – הערכה שעושה מהפכה בהתנהלות ובאווירה בבית
בזמן שכל ההורים מדברים מסבירים צועקים ומענישים
ומגלים שהמילים לא משכנעות את הילדים
לשתף פעולה עם הבקשות שלהם
ורק הויכוחים והמאבקים גדלים ומתעצמים
דווקא עכשיו
הזמן ללמוד איך מאפשר לשכנע את הילד שלך
לשכנע את עצמו
איך אפשר בלי מילים מיותרות
בלי וויכוחים
אבל עם פעולות מדויקות להשיג מהילדים את מה שרוצים
המפתח שיעזור לחשב מסלול מחדש הוא פעולות!!
לא עונשים, פעולות שאנחנו ההורים נעשה כדי לשכנע בנחת ובאהבה
המפתח היחיד שישכנע את הילדים לרצות לשתף פעולה הוא GPS
>>>בניתי לך כאן ערכה של GPS שתקח אותך קדימה<<<<
והיום בעלות מיוחדת
3.
שלום, תודה על המאמר, שבא בזמן. נתקלתי בסופש בכמה התפרצויות זעם, שהיה לי קשה להתמודד איתן. אחת מהן בגן השעשועים. הילד רצה שאשחק איתו, אני שהייתי שחוקה וגמורה, כיוון שלא ישן צהריים (למרות שניסיתי להרדים אותו), אמרתי שישחק לבד כי אני עייפה. הוא התעקש. ואני אמרתי שאו שישחק לבד, או שהולכים. הוא הגביר בכי, ואני התחלתי לסמן שהולכים, התחלתי ללכת ולהזיז את העגלה (שכחתי לציין בן 3). מכאן הדרך לטנטרום היתה פתוחה בפניו. עצרתי וחיכיתי כמובן, וזה לא עזר, ואז נאלצתי לקחת אותו בכוח, רציתי שלאחר שירגע, יירדם ואז הכל יהיה יותר טוב. היה לי מאוד קשה להכניס אותו לעגלה, ואישה זרה שאלה אם אפשר לעזור. (הילד מתפתל ובוכה), ואני שזה רק עצבן אותי עוד יותר, רק שאלתי אותה אם היא מוכנה להחזיק לו את הרגל כי אני לא מצליחה לקשור אותו. היא הציעה להרגיע אותו… לי לא היו את המשאבים באותו רגע, מרוב עייפות, והנחתי לו, אחרי שהצלחתי לקשור אותו, לצערי נאלצתי לעשות זאת בכוח, לבכות בעגלה כברת דרך. אחרי שהתרחקנו משם עצרתי והסברתי לו, כשהוא יושב עלי, והוא לאט נרגע ונרדם. למותר לציין שהייתי מעדיפה 1. לא להגיע למצב הזה, ו2. שייכבד אותי ואת צרכיי. אשמח לכיוון. תודה
תומסה
את רוצה ללמד את הילד איך להתמודד עם הרגשות שלו?
את לא רוצה להגיע למציאות אותה את מתארת כאן?
הפתרון מצוי אצלך!
עליך להיות דוגמא למה שאת רוצה.
כשאת כותבת…. שהתעצבנת… והתרגזת….
ולקחת אותו בכוח….
שני דברים אומר לך.
1. ההתנהגות שלך מלמדת את הילד שלך… וכשאת לא מצליחה לנהל את הרגשות שלך…..מה לומד מכך הילד?
2. חשבי כבר היום איך בפעם הבאה את מתיחסת לילד ממקום של כבוד.(גם אם הוא מוציא אותך מדעתך….
כי רק כבוד ישפיע על התוצאה שאת רוצה
מאחלת לך להיות יותר רגועה ויותר שלווה (באתר ובמועדון ההורים תמצאי איך את יכולה להצליח)
מעריכה את השיתוף שלך.
מלמד רק כמה חשוב לך להיות אימא טובה יותר
בהצלחה ויישר כוח!