עונשים משפיעים על התנהגות הילדים

עונשים משפיעים על התנהגות הילדים

עונשים- והשפעתם על ההתנהגות הילדים

הורים בוחרים בגישה של עונשים  כדי להשיג משמעת, כדי ללמד את הילדים  מהו  גבול ומהי התנהגות טובה,
מתברר  שעונשים משפיעים על התנהגות הילדים – אך לא בדיוק בכיוון שרוצים. 

הילדים ממשיכים בהתנהגות המפריעה , ובעצם יש הסלמה בהתנהגות  הרעה.
ההורים  מוצאים עצמם בעימותים עם הילדים, מתוסכלים מחוסר היכולת שלהם להשפיע
ומדוע?
כי הילדים למודי העונשים כבר מצפים  לשמוע מההורים איזה עונש חדש המציאו,
ולא אכפת להם להיענש? הם עצמם יגידו להורים "אז תעניש אותי"

העונש מתגלה כאמצעי הפחדה  ועצמתו תלויה במידת הכעס של ההורים.
אך אינו מלמד את הילד מה לעשות אחרת בפעם הבאה בסיטואציה דומה?

 

העונשים משפיעים על התנהגות הילדים , התוצאות  שעונשים משיגים :

  • פגיעה בהערכה העצמית של הילדים
  • פגיעה בערך שלהם והשפלתם.
  •  אווירה של מתח, כעס ומרירות.
  •  הורים מתוסכלים  ומאוכזבים
  • פגיעה בתקשורת שבין ההורים לילדים

 

העונשים  לא משפיעים על התנהגות הילדים , מה כן ?

מסתבר שלכול פעולה בעולם יש תוצאה
גם להתנהגות הילדים יש תוצאות,

תוצאות אלו הן השיעור האפקטיבי  היחיד שמשפיע על התנהגות הילדים .

איך התוצאות מלמדות ?
במקום להמציא עונש משפיל ופוגע  שאין לו קשר להתנהגות שהילד התנהג
מתאמנים בהמצאת תוצאות  בשלושה שלבים.
זה הרבה יותר פשוט וקל  וגם יותר נעים

שלב אחד – מתכננים מראש

1.  מחליטים מה חשוב לכם, מה אתם רוצים (איפה, מתי, איך ,כמה)
2. מתכננים (תוצאות)מה יקרה אם  הילדים לא יתנהגו לפי מה שחשוב לכם.
3. התוצאות שהמצאתם חייבות להיות מחוברות באופן לוגי למעשה של הילד שלכם.
      דוגמה להמחשה בלבד:
     הורה שחשוב לו שהילד יאכל אחר הצהרים סוכריה אחת .
הילד לא מקשיב ופותח את ארון הממתקים ולוקח ממתקים בלי סוף….
התוצאה למשל יכולה להיות ,

    שאם ייקח עוד ממתק  תיקחו את הממתק ממנו. (רואים כמה זה פשוט?)

שלב שני – שיתוף הילדים בתכנית

קובעים זמן מתאים  לשיחה , ומודיעים לילדים מראש  מה חשוב לכם, ואיך תפעלו מה תהיה התוצאה אם לא יתנהגו בהתאם.
התוצאות צריכות להיות הגיונית, ברורות וידועות לכולם מראש.

שלב שלישי – פועלים ללא מילים בעקביות ובהתמדה

•    סומכים על הילדים הם  יודעים להסיק מסקנות נכונות לחיים.
•    מאפשרים לילדים לפעול כמו שהם רגילים , מכבדים כול החלטה שלהם. 
•    פועלים  על פי התכנית החדשה. גם אם הילד יבכה ויכעס, זו התוצאה של ההתנהגות שלו
•    פועלים בעקביות ומתמידים
•    פועלים  בכבוד ובאהבה  לא מטיפים מוסר
•    מאפשרים  לילדים ללמוד מהניסיון של עצמם ולהסיק מסקנות לגבי ההתנהגות .

 בדרך הזו  משתנה האווירה  בבית .
 החיים הם המלמדים את הילדים לקחת אחריות על המעשים שלהם.
וההורים לא מפריעים לתהליך הלמידה אלא תומכים בילדים, ומכוונים אותם להצליח בפעם הבאה.  

גם הילד שלך מסוגל לרצוח

גם הילד שלך מסוגל
גם הילד שלך  מסוגל לרצוח  זו ודאי כותרת חזקה מדי!!!

  לאור הסיפור המזעזע שקרה בבאר שבע  הוצאתי ניוזלטר עם הכותרת "גם הילד שלך מסוגל לרצוח"

  וקיבלתי תגובות רבות ומגוונות

  הבנתי שהכותרת הייתה קצת חריפה ולאחדים אף לא נעימה……(בלשון המעטה)

  אבל

  הכותרת לא באה כדי להרגיז….

  והיא גם לא פרובוקציה (כמו שהורים אחדים נטו לכנותה)

 נכון, היא אולי חזקה….

  אך לא באה לנגח!!

היא נבעה מאמת גדולה שאני חווה בעבודה היומיומית שלי!

תוך כדי הדרכות יומיומיות שאני נותנת

גם להורים וגם לבני נוער אצלי בפרקטיקה הפרטית.

אמת שהתחברה למציאות, אמנם קיצונית

אך מציאות שאנחנו שומעים עליה יותר מדי לאחרונה

אמת שבאה מתוך העבר שלי ,

תקופה ארוכה בה הדרכתי נערים רוצחים בבית הסוהר.

[האמת שהדרכתי במשך 10 שנים בבתי הסוהר השונים (נווה תרצה, ניצן , אילון )

גם  מבוגרים נשים וגברים שרצו מאוד שהילדים שלהם לא ישכפלו אותם,

ושחס וחלילה לא יגיעו לבור תחתיות כמוהם]

והקריאה שלי שגם הילד שלך מסוגל לרצוח באה – למנוע!!

הורים יש בידינו מה לעשות, וגם להצליח!!!

ויסלחו לי אלה אשר מחפשים אשמים…..

וחושבים שהטלוויזיה, או פייסבוק, הם הם מקור הרע

וממקדים אנרגיה רבה בדרכים למנוע מהילדים לראות……

תוך כדי ויכוחים מריבות וקונפליקטים

הממלאים את ליבם של ילדינו בכעסים, תסכולים, ואנרגיה שלילית

שפוגעים בהם ומחלישים אותם יותר מאשר בונים אותם.

ויסלחו לי אלה שחושבים שמערכת החינוך

קרי גנים בתי ספר יש לה השפעה על הילדים שלנו,

(כמורה ומחנכת אני יודעת שיש … אך ביחס להשפעת ההורים זו השפעה מזערית)

ואם בגיל הנעורים עסקינן

לא החברים של הילדים שלנו הם הבעיה!!!

הילדים שלנו מחפשים את החברה בה הם ירגישו נפלא, שמעריכים ואוהבים אותם,

ודווקא אלה שאנחנו פוחדים מהם, ולא רוצים אותם,

דווקא הם יודעים לעשות זאת בצורה מדהימה וכובשים את לב הילדים שלנו.

בעבר הדרכתי הורים

שהבת שלהם בת 14 ברחה מהבית ועברה לגור עם עבריין בן 28.

ההורים היו על סף ייאוש!

גם לא הבינו איך יכול להיות שהם, שאוהבים את הילדה שלהם ורוצים את טובת הילדה

לא מפסיקים להתכסח איתה….. להתווכח…. ולריב איתה

וגם מרוב פחד ולחץ…….הם לא ראו מוצא!

מה הם יכולים לעשות כדי להחזיר את הילדה הביתה?

הורים,

מלת המפתח כאן היא א ח ר י ו ת !

•    האחריות היא שלנו לגדל ילדים שמעריכים את עצמם בזכות עצמם.

•    האחריות היא שלנו  לאמן את הילדים  לעשות כול מה שנדרש כדי
לגלות בתוכם את הכוחות והכישורים שאיתם הם באו לעולם
לתת להם את הכלים הנכונים כדי שהם יצליחו להגשים את עצמם.

•    האחריות שלנו  היא לאהוב את הילדים שלנו כשהם טועים, כשקשה להם…
או לחילופין כשהם לא רוצים לעשות את מה שאנחנו מבקשים מהם!

•    האחריות שלנו היא לא לפחד , לא לתת לבושה, ל'מה יחשבו, מה יגידו', לשחק תפקיד.
על ההורה לדעת לאבחן את מצבו של הילד,
ולהעניק את מלוא הטיפול והטיפוח, התמיכה והעידוד".
לתת לילדיו  את כול הכלים הנדרשים כדי שהם יצליחו בחיים.

בקיצור האחריות שלנו היא לגדל ילדים מאושרים.

ואת זה לא עושים בכוח!!

ולא בעונשים!!

גם לא בצעקות או באיומים!!

את זה עושים בנועם, ברוגע באהבה שאינה תלויה בדבר

שהרי "דברי חכמים בנחת נשמעים"

 

הורים,

המתנה שתוכלו להעניק לילדים שלכם

היא  העמקת הידע שלכם תוך כדי רכישה של כלים חינוכיים פשוטים וקלים אבל מבטיחים כאלה המביאים תוצאות מיידיות

איך למנוע אלימות ולגדל ילדים מאושרים עם משמעת ובטחון עצמי!!

מה לעשות כדי שהילדים יקשיבו להורים


מה לעשות כדי שהילדים יקשיבו להורים

מה לעשות כדי שהילדים יקשיבו להורים

המציאות שבתוכה חיים הורים נוצרת מהתגובות להתנהגות המפריעה והמרגיזה של הילדים, ובדרך כלל מאופינת

  • במאבקים כוחניים בין ההורה לילד, גם ההורים וגם הילדים נאבקים  כדי לנצח, לשלוט, להחליט, לקבוע ,
  • לילדים חשוב להיות הקובעים, המחליטים, המנהלים – כולם רוצים  להיות בהנהלה ,"אני המחליט, לא  את…" העולם נתפס כמקום שבו יש מנצחים מול מנוצחים, וילדים , בטעות, חשים שיש להם משמעות רק אם עושים מה שהם רוצים.
  • וההורים, גם לכם  חשוב להיות המנהיגים המשפיעים והמובילים בבית, ולכן נאבקים המילה של מי היא הקובעת!

 אבל במאבקי כוח כולם מפסידים, גם ילדים וגם הורים.

מאבקי כוח מלווים תמיד בהרגשה של כעס, תסכול ומרירות גם אצל ההורים וגם אצל הילדים.

 השאלה היא מה לעשות אחרת כדי שהילדים יקשיבו להורים?

 לפני שנענה על השאלה מה לעשות כדי שהילדים יקשיבו להורים 

חשוב לדעת:

  • שהמאבק של הילד הוא לא נגד ההורים, אלא בעד הערך והמשמעות של עצמם.
  • שעל ההורים לעזור לילדים להפיק את המיטב מעצמם, כך שהשימוש במילה כוחות יבטא את היכולת והכישורים.(לא את המאבק)

מתחילים בתצפית ובבניית תכנית

  • ‏‏ מזהים שמערכת היחסים עם הילדים היא מאבקי כוח.
  • ‏ מבינים את הנזק שביחסים כאלה. גם להורים וגם לילדים
  • מחליטים מה באמת חשוב להורים (מה השאיפות והרצונות) ועל מה יכולים לוותר.
  • מחליטים שרוצים לשנות,
  • מוותרים על הטפל ומתרכזים רק במה שחשוב באמת.
  • שומרים על כבוד הדדי גם של הילד,  וגם של ההורה תוך כדי מתן דוגמא אישית.כאשר הורים מדברים מתוך אהבה וכבוד איש אל רעהו, אזי הילדים יעשו זאת אף הם.
  • ‏ פועלים בנחישות בעקביות ובהתמדה , כך  שלילד  הגבול ‏ברור, ןאין לו צורך לבדוק אותו.
  • מקשיבים לילדים, ומבינים את  ההתנהגות של הילדים, ומה הם רוצים להשיג בדרכם.

               הילדים לעולם אינם נגד ההורים (גם אם  הילד מסתכל בעיני ההורה, ונדמה שהוא מרגיז בכוונה),

               הוא אכן מסתכל בעיני ההורה,אך המטרה היא "מחקרית" כדי לגלות מה  הולכת להיות תגובתו  של ההורה

               האם היא מספקת לו את רצונותיו, להיות משמעותי בעיני עצמו.

               במילים אחרות , התנהגות הילד היא תמיד  בעד עצמו-

               הילדים נאבקים על תחושת הערך העצמי  שלהם כאשר הם חשים  פגועים, חלשים, לא שווים בעיני עצמם.‏

  • מחנכים  עם גבולות ברורים כאלה  הברורים קודם כול להורים מבלי לפגוע בכבוד הילד.

בדרך כלל כשמעמידים גבול  ברור לילדים הם  לא מרוצים,

יש לקבל את חוסר המרוצות שלהם  בהבנה, ללא ‏כעס,

מתוך כך שאנו יודעים שגבולות הכרחיים  להתפתחות הדימוי העצמי שלהם בעיני עצמם,

הביטחון שלהם בעצמם , והאמונה של הילדים  בעצמם .

‏אדרבה, ילדים  שחשים רצויים ואהובים ויודעים שהוריהם מעריכים אותם ,יקשיבו להורים וישמחו למלא את מבוקשם.

לחילופין, ילד שמדוכא תחת שלטון הורים רודנים ימרוד בהזדמנות הראשונה שתזדמן לו.


ההורים הם המנהיגים בבית.

הורים הם  המובילים את המשפחה למה שחשוב לו,  הם המשפיעים על המשפחה

יחד עם זאת חשוב ביותר לזכור עד כמה חשוב גם לילד  להחליט ולקבוע

איך עושים זאת כך  שגם ההורים וגם הילדים יהיו בצד המנצח?

  • משתפים את הילדים מראש  מה חשוב להורים, איך תנהגו כאשר הילד יתנגד 
  • ונותנים לילדים שתי אפשרויות מתוכם יבחרו איך להתנהג, כאשר ברור שמה שחשוב להורה יתבצע
  • ופועלים ללא מילים מיותרות באופן עקבי ובהתמדה עד שההרגל החדש נכנס לחיי היומיום כאוטומט.

 דוגמאות

  1. שעת שינה – הורה מחליט שהולכים לישון בשעה….. הוא משתף את הילד בהחלטה וגם למה זה חשוב לו. נותן לו שתי אפשרויות  "אתה תחליט איך הולכים לישון היום, אם סיפור וחיוך או עם בכי….."

      2. סידור החדר – הורה מחליט "לפני השינה מסדרים את המשחקים" (עובדה)  ואז שתי האפשרויות הן "רוצה יחד עם אימא או

          לבד? 

      3.  שעת מקלחת – הורה מחליט שהולכים להתקלח בשעה…. ושתי האפשרויות הן  “אתה יכול להחליט איך אתה רוצה היום

           להתקלח"…‏(בחירה מתוך אופציות, שמתאימות להורה).

הרעיון – לא להלחם עם הילד אך גם לא להיכנע, לא להיות רודנים, אך גם לא להיות סמרטוטים.

 לסיכום כדי שילדים יקשיבו להורים 

חשוב מאוד 

  • שהורים יקשיבו לילדים וידאגו להזדמנויות מתוכם ירגישו הילדים   שהם בעלי ערך, חשובים, שסומכים עליהם
  • להקשיב לילדים ולאפשר להם לתרום ולעזור בבית (חשוב לתת כבר לילדים קטנים לעזור, ולהכניס את העזרה כערך בבית)
  • לעודד ולפרגן על כול פעולה והתנהגות ולו הקטנה ביותר בה ראיתם שעזר, הועיל ותרם לעצמו ולמשפחה כולה

חשוב לזכור:

עצם שבורה מתרפאת הרבה יותר מהר מאשר לב שבור, הכלל הזה נכון גם לגבי ילדים.

הורים  ביקורתיים ,המטיפים מוסר ו/או צועקים אינם משיגים הרבה.

ליהפך  הם מקלקלים והורסים גם את היחסים וגם תורמים לדימוי עצמי נמוך אצל הילדים.

 

וגורמים לכך שילדים לא יקשיבו להורים .

עונשים גופניים הם גרועים אף יותר.

ברגע שהורה מרים יד או קול על ילדו, הוא מאבד שליטה.

לעומתם

הורים  מקשיבים הם הורים המשמשים דוגמא אישית לילדיהם

ואינם זקוקים לכוח או לאיומים.

כשמדברים מתוך אהבה וכבוד איש אל רעהו, אזי הילדים יקשיבו להורים ויכבדו אותם

לכן הקשיבו לילדים ובדרכי כבוד ונעם הביאו אותם לרצות לשתף אתכם פעולה.

מאמינה שתגלו שגישה זו קלה יותר ומשיגה את התוצאות שחשובות לכם כול כך.




איך מתמודדים עם ילד עקשן

מה לעשות כדי להתמודד עם ילד עקשן?

ילד עקשן.

האם יש להחמיר עם ילד עקשן או "לזרום" איתו

האם לתת לו ללמוד מטעויות?

ממה נובעת תכונת העקשנות?

ילד בן שנתיים וחצי,  כבר עקשן מאין כמותו

 הורים מרגישים מותשים מהמלחמה היומיומית מהבוקר עד שהוא נרדם.

לא יודעים איך להתנהג

מה עושים עם ילד עקשן?

 

אז הנה הסרטון שידריך אתכם

מה חשוב לעשות כדי לעזור לילד שלכם "לרדת מהעץ".

ובמאמר המצורף

תגלו על מה ולמה מתעקשים הילדים?

ותבינו  מה הטעויות שעושים הורים.

מדוע ילדים מתעקשים?

האמת לא רק ילדים מתעקשים, גם ההורים מתעקשים

גם ההורים וגם הילדים מתעקשים מאותה סיבה מהותית

והיא הרצון להיות משמעותיים בעיני עצמינו.

כול אחד שואף שהרצון שלו יתקיים.

וכול אחד מרגיש לא משמעותי, לא שווה כאשר הרצון שלו לא מתממש.

הילדים מוחים מחאה גדולה, הם רוצים בצדק להרגיש שיש להם מקום בבית.

על מה הם מתעקשים?

כמעט על כול דבר, 

מגיל צעיר הם מזמרים את המילה  : אני אני אני

מצד אחד הילדים רוצים מה שיש לאחר….  רוצים לקבל!

ולמה?

כי כשמקבלים את מה שרוצים מרגישים טוב, רצויים, חשובים, ונהנים. 

למה ילדים  רוצים את המצלמה, המפתח לאוטו, האיפד, האיפון וכו…

למעשה הילדים רוצים את סמלי הסטטוס.

אילו סמלים שאומרים  אני גדול!

אני כמו אבא ….כמו אימא…. 

מצד אחר הילדים רוצים לתרום לעזור להיות שותפים…. אני אני …. לבד….

כי כאשר  מצליחים לתרום לעצמך או לאחר, ההצלחה 

נותנת תחושה של משמעות , של ערך , חשים חשובים, ומערכים.

בשני המקרים אילו ביטויים של להיות ולהרגיש גדול ומשמעותי.

ותחושה זו היא

כפתור ההפעלה של כול אדם בכול גיל.

מה הטעויות שהורים עושים?

מרוב עקשנות………

  • בשלב מסוים הורים מוותרים, נכנעים לדרישות הילד…. 

              ובכך מעצימים את מידת הרודנות של הילד בהוריו.

             איך זה קורה? 

              כאשר הורה נכנע לדרישות הילד כי הוא לא יכול יותר עם הבכי,

               ונמאס לו  לשמוע את היללות….

               הילד שהוא מדען וחוקר מגלה מייד,

               שכדאי  לו לבכות, ליילל, לשכב על הארץ וכו…?

               זה המפתח שיביא לו את כול מה שהוא רוצה.

               שהרי בסוף  גם לאחר שעות של בכי…

              הוא מקבל את מה שהוא רוצה.

               התוצאה –

             השליטה עוברת לידי הילד,  וההורה מאבד אותה….

               בלי להרגיש לימדנו את הילד איך אפשר להיות רודן קטן…..

  • הורים אחרים בוחרים לא לוותר, ונוקטים בגישה תוקפנית

             הם הופכים להיות שוטרים ורודים בילדים על ידי צעקות איומים ועונשים.

             הטעות כאן, שהורים לא  בהכרח משיגים את התוצאות הרצויות

             אך מה שמשיגים בוודאות זה חוסר בטחון אצל הילדים.

              הילדים מרגישים שאין להם מקום בבית והם לא משמעותיים.

              וגם ההורים מרגישים עייפים ומתוסכלים…

  • מספרים לכול מי שרק מוכן לשמוע "הילד שלי עקשן ברמות…..

          הוא תמיד חייב לומר את המילה האחרונה"

יותר מדי ממוקדים בפאן השלילי של העקשנות

מהי הדרך הנכונה?

בסרטון המצורף  תגלו מהי הדרך היחידה

בה גם ההורים וגם הילדים מרגישים משמעותיים .

ההורים מובילים ומשפיעים על הילדים

והילדים בוחרים איך כדאי להם להתנהג,

גם להרגיש שמתייחסים אליהם כגדולים

גם הם יודעים שלא כול מה שהם רוצים הם מקבלים

והעיקר

האווירה נעימה   ורגועה גם אם יש בכי.

בסרטון חמישה צעדים פשוטים

שאם תפעלו בדיוק לפי ההדרכה

תגלו שאפשר , אפשר שהכול יהיה אחרת

אנא השאירו את התגובות שלכם,

 

דבורה עידן

 

 

מה עלי לעשות כדי שהילדה לא תרביץ לי?

 

שלום רב,

אני אמא ל-4 הגדולה בת 12 והבנים 10,8, ו3 חוד', הבעיה שהגדולה שינתה את התנהגותה מאז שהקטן נולד, היא ממש מתנכלת לי, מרביצה לי(כן!) מקללת אותי מתי שמתחשק לה עד שהגעתי למצב שאני מפחדת להשאר איתה לבד בבית כי אם אני מבקשת ממנה לעשות משהו שלא נראה, כמו הדבר הכי קטן שזה לעזוב את המחשב, או אם אני כועסת על דבר שמגיע לה היא באה אליי בריצה באיומים ואומרת: מה תעשי לי?, במשך היום היא יכולה פתאום להיות "נורמלית" ואפילו פתאום לחבק אותי, אבל זה עדיין לא מונע ממנה להפתיע אותי בתגובות מאוד קיצוניות, בעקבות כך היחס שלי אליה השתנה אני מתחילה להתרחק ממנה משתדלת לא להרגיז אותה אבל המצב רק הופך לעדין יותר ומצד שני לקשה יותר, יש לי תינוק בבית, וזה ממש מתסכל אותי כל הסיפר, דרך אגב, מדובר בילדה חכמה אך ביישנית מאוד מאידך כשהיא בחברת בני כיתתה, אני מאוד משתדלת ללרצות אך אני מרגישה שכלום לא עוזר.
דבר נוסף שיש לציין הילדה רצתה מאוד לחגוג בת מצווה אך מחישובים כלכליים וגם מעצם העובדה שרק ילדתי לא בדיוק התאים לי לחגוג לה בת מצווה והילדה לא מוכנה לסלוח גם על זה, היא לא מוכנה שנעיר לה על כלום.
מה לעשות??????

אימא יקרה שלום לך

לפני שאומר לך מה לעשות

אני אראה לך מה את עושה היום שבתך החכמה והנורמלית (כדבריך)

מוחה את מחאתה, ומגיבה לך כמו שהיא מגיבה.

ולמה ?

משום שהילדים מגיבים להתייחסות שלנו ההורים.

 

החדשות הטובות הן שבידים שלך לשנות את התגובות של הבת שלך.

ואיך?

על ידי  הקשבה ושינוי ההתנהגות שלך.

  בשלושה צעדים  בלבד ניתן לשנות את התגובות שלך ואת התנהגות הילדה.

  • צעד ראשון: הבנה

    מה שמניע כול אדם ביקום לפעול היא המטרה להיות משמעותי בעיני עצמי

    להרגיש בעל ערך, חשוב, שאוהבים אותו, מכבדים אותו, סומכים עליו , בקיצור, שיש לו מקום!!

    איך זה קשור אליך ואל הבת שלך? 

    שתיכן חייבות להרגיש משמעותיות, חשובות, אהובות, שיש לכן מקום במשפחה.

    לך חשוב להרגיש משמעותית בתפקיד  ההורה,  חשוב לך להיות מובילה ומשפיעה בבית, 

    רוצה שיעריכו אותך ויכבדו אותך, שיאהבו  אותך.

    (נכון להיום את לא חשה כך ביחסים עם הבת שלך,נכון?)

    והבת שלך חשוב לה להיות משמעותית בעיני עצמה, 

    היא הבכורה, והיא רוצה להרגיש שיש לה מקום של בכורה,

     שהיא חשובה בבית, שמעריכים ואוהבים אותה בלי תנאים

    שמכבדים אותה,שסומכים עליה,וכו…

    תמיד תמיד, על שתיכן להרגיש משמעותיות בעיני עצמכן!!!! 

    (לכן אין מקום למאבקים וויכוחים כאן) בעולם הזה יש מקום לכולם . 

    התפקיד שלך כהורה להעניק את המשמעות לעצמך, 

    אך גם לאפשר את כול התנאים כדי שהבת שלך תוכל להרגיש שיש לה מקום בבית שלך, 

    שהיא שווה ומשמעותית בעיני עצמה. (היכנסי ללינק וראי את הסרטון בנושא)

    נכון להיום הבת שלך מרגישה חנוקה בבית.

    ואיך אני יודעת?

    ההתנהגות היא שפה.

    ולפי מה שאת מתארת, הילדה שלך פוגעת,

    היא פוגעת כחלק מתהליך של הגנה על עצמה.

    הכלל הוא פשוט

    ככול שהילד פוגע יותר כך הוא יותר פגוע!!

    והוא פוגע, כדי להרגיש שיש לו משמעות בעיני עצמו, בטעות הילדה שלך נלחמת על המשמעות שלה

    ולשמחתך, היא אכן חכמה מאוד, והיא לא מוותרת!!

    ולכן היא נאבקת למען עצמה!! (גם אם נראה לך שהיא נגדך)



  • הצעד השני:  תצפית והתבוננות 

    ערכי תצפית במשך כמה ימים, על ההתנהגות שלך כלפי הבת שלך.

    שימי לב,

    מתי את פונה אליה (האם כשהיא עסוקה -למשל היא במחשב, … יש אצלה חברים, וכו.. )

    באיזה טון דיבור,את פונה אליה? ( מזלזל, כועס, מצווה,  מפרגן , אוהב, מכבד,) 

    שאלי את עצמך האם כך היית רוצה שיפנו אליך?

    האם כאשר את פונה אל הבת שלך ומבקשת ממנה….

    את  מעוררת אצלה את התחושה שאת אוהבת אותה?

    שיש לה מקום חשוב בבית?

    למרות שיש לה עוד 2 אחים ותינוק חדש, 

    האם היא עדיין חשה שיש לה מקום חשוב בבית

    שאת סומכת עליה ומעריכה אותה?

    שהיא חשובה לך?

    או שמא את חושבת שיא צריכה לעזור לך כי היא הגדולה?

    (הבת שלך לא צריכה לעזור לך, והיא תעזור   לך  בכייף וברצון

    רק אם היא תרגיש שאת מעריכה אותה , 

    שאת אוהבת אותה  ואת התרומה שלה)

 

  • צעד שלישי:  הקשבה והתמקדות

          המטרה שתתחילי להתייחס אליה באופן הכי חיובי שאת יכולה.

          היא הבת שלך

          תאהבי אותה גם אם היא מתנהגת לא כמו שאת רוצה,

          הבאת אותה לעולם לא כדי שהיא תרצה אותך,

          עליך להדריך אותה ולהעצים את האישיות שלה  כדי שהיא תצליח בחיים,

         כך שהיא לא תצטרך להגן על עצמה מפניך.

לכן

סדרי לעצמך מחברת ורישמי מהיום בכול ערב

  • כמה פעמים חייכת אליה,
  • כמה פעמים סמכת עליה,
  • כמה פעמים פרגנת לה?
  • כמה פעמים חיבקת אותה?
  • כמה פעמים הקשבת לה באמת (לא למה שאת רוצה לשמוע)
שתפי את הבת שלך ברשימות שלך
 
הראי לה במה היא תורמת ומועילה
 
 ואם קשה לך לראות זאת
 
השתמשי ב"זכוכית מגדלת" והפכי כול חיסרון ליתרון


ביטול חגיגת בת המצווה

לך ,אימא יקרה, לא התאים לחגוג לבת שלך בת מצווה ( ויש לך הסברים המצדיקים את ההחלטה שלך)

אך בת מצוה זה אירוע של פעם בחיים,

ומה לעשות שלבת שלך מאוד חשוב וגם מאוד מתאים לחגוג ?

ודאי לא חשבת  שזה המסר  שהילדה שלך קלטה

אך מההתנהגות  הקיצונית שלה ניתן להבין שהיא נפגעה 

ולא סתם נפגעה…

שימי לב

 ברגע  אחד….ביטלת אותה,

הפכת אותה ללא משמעותית,

ובנוסף

את  רוצה שהיא תסלח לך?

למה?

הדבר הטוב בכול הסיפור שלך..

שעוד היום ניתן הכול  לשנות .

 חגיגת בת מצווה זה לא רק עניין של תקציב  

זו חגיגה של ערכים ומשמעות

במילים אחרות ,

זה עניין של מקום וערך שחשוב שתעניקי לילדה שלך.

 הורים

אלה מכם שיש להם גם ילדים קטנים

כדי לא להגיע למציאות כול כך לא רצויה

ממליצה לכם

לצפות בסרטון המצורף

ראיון שנתתי לשירה פליקס במקצוענים 10

מאחלת לך גם מזל טוב

וגם הצלחה בתפקיד שלך כהורה.

 

 

 

דבורה עידן

מייסדת המדריך להורות כריזמטית