מה עלי לעשות כדי שהילדה לא תרביץ לי?

 

שלום רב,

אני אמא ל-4 הגדולה בת 12 והבנים 10,8, ו3 חוד', הבעיה שהגדולה שינתה את התנהגותה מאז שהקטן נולד, היא ממש מתנכלת לי, מרביצה לי(כן!) מקללת אותי מתי שמתחשק לה עד שהגעתי למצב שאני מפחדת להשאר איתה לבד בבית כי אם אני מבקשת ממנה לעשות משהו שלא נראה, כמו הדבר הכי קטן שזה לעזוב את המחשב, או אם אני כועסת על דבר שמגיע לה היא באה אליי בריצה באיומים ואומרת: מה תעשי לי?, במשך היום היא יכולה פתאום להיות "נורמלית" ואפילו פתאום לחבק אותי, אבל זה עדיין לא מונע ממנה להפתיע אותי בתגובות מאוד קיצוניות, בעקבות כך היחס שלי אליה השתנה אני מתחילה להתרחק ממנה משתדלת לא להרגיז אותה אבל המצב רק הופך לעדין יותר ומצד שני לקשה יותר, יש לי תינוק בבית, וזה ממש מתסכל אותי כל הסיפר, דרך אגב, מדובר בילדה חכמה אך ביישנית מאוד מאידך כשהיא בחברת בני כיתתה, אני מאוד משתדלת ללרצות אך אני מרגישה שכלום לא עוזר.
דבר נוסף שיש לציין הילדה רצתה מאוד לחגוג בת מצווה אך מחישובים כלכליים וגם מעצם העובדה שרק ילדתי לא בדיוק התאים לי לחגוג לה בת מצווה והילדה לא מוכנה לסלוח גם על זה, היא לא מוכנה שנעיר לה על כלום.
מה לעשות??????

אימא יקרה שלום לך

לפני שאומר לך מה לעשות

אני אראה לך מה את עושה היום שבתך החכמה והנורמלית (כדבריך)

מוחה את מחאתה, ומגיבה לך כמו שהיא מגיבה.

ולמה ?

משום שהילדים מגיבים להתייחסות שלנו ההורים.

 

החדשות הטובות הן שבידים שלך לשנות את התגובות של הבת שלך.

ואיך?

על ידי  הקשבה ושינוי ההתנהגות שלך.

  בשלושה צעדים  בלבד ניתן לשנות את התגובות שלך ואת התנהגות הילדה.

  • צעד ראשון: הבנה

    מה שמניע כול אדם ביקום לפעול היא המטרה להיות משמעותי בעיני עצמי

    להרגיש בעל ערך, חשוב, שאוהבים אותו, מכבדים אותו, סומכים עליו , בקיצור, שיש לו מקום!!

    איך זה קשור אליך ואל הבת שלך? 

    שתיכן חייבות להרגיש משמעותיות, חשובות, אהובות, שיש לכן מקום במשפחה.

    לך חשוב להרגיש משמעותית בתפקיד  ההורה,  חשוב לך להיות מובילה ומשפיעה בבית, 

    רוצה שיעריכו אותך ויכבדו אותך, שיאהבו  אותך.

    (נכון להיום את לא חשה כך ביחסים עם הבת שלך,נכון?)

    והבת שלך חשוב לה להיות משמעותית בעיני עצמה, 

    היא הבכורה, והיא רוצה להרגיש שיש לה מקום של בכורה,

     שהיא חשובה בבית, שמעריכים ואוהבים אותה בלי תנאים

    שמכבדים אותה,שסומכים עליה,וכו…

    תמיד תמיד, על שתיכן להרגיש משמעותיות בעיני עצמכן!!!! 

    (לכן אין מקום למאבקים וויכוחים כאן) בעולם הזה יש מקום לכולם . 

    התפקיד שלך כהורה להעניק את המשמעות לעצמך, 

    אך גם לאפשר את כול התנאים כדי שהבת שלך תוכל להרגיש שיש לה מקום בבית שלך, 

    שהיא שווה ומשמעותית בעיני עצמה. (היכנסי ללינק וראי את הסרטון בנושא)

    נכון להיום הבת שלך מרגישה חנוקה בבית.

    ואיך אני יודעת?

    ההתנהגות היא שפה.

    ולפי מה שאת מתארת, הילדה שלך פוגעת,

    היא פוגעת כחלק מתהליך של הגנה על עצמה.

    הכלל הוא פשוט

    ככול שהילד פוגע יותר כך הוא יותר פגוע!!

    והוא פוגע, כדי להרגיש שיש לו משמעות בעיני עצמו, בטעות הילדה שלך נלחמת על המשמעות שלה

    ולשמחתך, היא אכן חכמה מאוד, והיא לא מוותרת!!

    ולכן היא נאבקת למען עצמה!! (גם אם נראה לך שהיא נגדך)



  • הצעד השני:  תצפית והתבוננות 

    ערכי תצפית במשך כמה ימים, על ההתנהגות שלך כלפי הבת שלך.

    שימי לב,

    מתי את פונה אליה (האם כשהיא עסוקה -למשל היא במחשב, … יש אצלה חברים, וכו.. )

    באיזה טון דיבור,את פונה אליה? ( מזלזל, כועס, מצווה,  מפרגן , אוהב, מכבד,) 

    שאלי את עצמך האם כך היית רוצה שיפנו אליך?

    האם כאשר את פונה אל הבת שלך ומבקשת ממנה….

    את  מעוררת אצלה את התחושה שאת אוהבת אותה?

    שיש לה מקום חשוב בבית?

    למרות שיש לה עוד 2 אחים ותינוק חדש, 

    האם היא עדיין חשה שיש לה מקום חשוב בבית

    שאת סומכת עליה ומעריכה אותה?

    שהיא חשובה לך?

    או שמא את חושבת שיא צריכה לעזור לך כי היא הגדולה?

    (הבת שלך לא צריכה לעזור לך, והיא תעזור   לך  בכייף וברצון

    רק אם היא תרגיש שאת מעריכה אותה , 

    שאת אוהבת אותה  ואת התרומה שלה)

 

  • צעד שלישי:  הקשבה והתמקדות

          המטרה שתתחילי להתייחס אליה באופן הכי חיובי שאת יכולה.

          היא הבת שלך

          תאהבי אותה גם אם היא מתנהגת לא כמו שאת רוצה,

          הבאת אותה לעולם לא כדי שהיא תרצה אותך,

          עליך להדריך אותה ולהעצים את האישיות שלה  כדי שהיא תצליח בחיים,

         כך שהיא לא תצטרך להגן על עצמה מפניך.

לכן

סדרי לעצמך מחברת ורישמי מהיום בכול ערב

  • כמה פעמים חייכת אליה,
  • כמה פעמים סמכת עליה,
  • כמה פעמים פרגנת לה?
  • כמה פעמים חיבקת אותה?
  • כמה פעמים הקשבת לה באמת (לא למה שאת רוצה לשמוע)
שתפי את הבת שלך ברשימות שלך
 
הראי לה במה היא תורמת ומועילה
 
 ואם קשה לך לראות זאת
 
השתמשי ב"זכוכית מגדלת" והפכי כול חיסרון ליתרון


ביטול חגיגת בת המצווה

לך ,אימא יקרה, לא התאים לחגוג לבת שלך בת מצווה ( ויש לך הסברים המצדיקים את ההחלטה שלך)

אך בת מצוה זה אירוע של פעם בחיים,

ומה לעשות שלבת שלך מאוד חשוב וגם מאוד מתאים לחגוג ?

ודאי לא חשבת  שזה המסר  שהילדה שלך קלטה

אך מההתנהגות  הקיצונית שלה ניתן להבין שהיא נפגעה 

ולא סתם נפגעה…

שימי לב

 ברגע  אחד….ביטלת אותה,

הפכת אותה ללא משמעותית,

ובנוסף

את  רוצה שהיא תסלח לך?

למה?

הדבר הטוב בכול הסיפור שלך..

שעוד היום ניתן הכול  לשנות .

 חגיגת בת מצווה זה לא רק עניין של תקציב  

זו חגיגה של ערכים ומשמעות

במילים אחרות ,

זה עניין של מקום וערך שחשוב שתעניקי לילדה שלך.

 הורים

אלה מכם שיש להם גם ילדים קטנים

כדי לא להגיע למציאות כול כך לא רצויה

ממליצה לכם

לצפות בסרטון המצורף

ראיון שנתתי לשירה פליקס במקצוענים 10

מאחלת לך גם מזל טוב

וגם הצלחה בתפקיד שלך כהורה.

 

 

 

דבורה עידן

מייסדת המדריך להורות כריזמטית

בזמן האחרון יש לי קושי עם הילד שלי בנושא של זמנים.

"בוקר טוב"!

יש לא מעט  הורים להם הברכה "בוקר טוב" הפכה למשאלה.

"יש מצבים בהם אין לי את כל הזמן שבעולם, לדוגמא בבקרים כשאני לא רוצה לאחר לעבודה, אחה"צ לאחר שלקחתי אותו ואני לא רוצה לאחר לאסוף את אחותו מהפעוטון שלה ועוד….

הילד שלי מטבעו קצת מעופף (זה גנטי ממני) אבל יש לי תחושה שהוא כל הזמן מורח את הזמן ופשוט לא מתקדם.

מצד אחד אני לא רוצה לעשות בשבילו דברים (להלביש, להנעיל וכו…) אך מצד שני התחושה שלי היא שהוא עושה דווקא ומורח את הזמן.

כנ"ל ביציאה מהגן, אני ממהרת לאסוף את אחותו והוא פשוט מוצא את כל הדרכים שבעולם להתעכב, לבכות, ופשוט לא מתקדם. ואני לא רוצה לקחת אותו בכוח. אבל הכול מתבצע תוך כדי בכי ויללות ונורא קשה לי עם זה.

ניסיתי כמה דרכים ואני לא מצליחה להיות מספיק יצירתית בנושא ולהפוך את הבקרים (ובכלל את הרגעים התחומים בזמן) לנעימים…

מקווה שתוכלי קצת לעזור לי כי אני כבר מרגישה מתוסכלת וכך גם התגובות שלי נראות ואין לי רצון בזה…"

 

אימא יקרה, התאוששי, והעלי חיוך על פניך.

לפני ההדרכה שלי, בואי נבין את המצב.

אני אעתיק מדברייך, את מה שאני מזהה כמחשבות שלך.

אתייחס להתנהגויות שלך ולהתנהגויות של הילד.

ולבסוף אתמקד במה באמת חשוב לך.

 

מהן המחשבות העולות במוחך ביחס לעצמך

"יש לי בזמן האחרון קושי"

"אין לי את כל הזמן שבעולם"

"אני לא רוצה לאחר לעבודה"

"ואני לא רוצה לקחת אותו בכוח"

"קשה לי עם זה"

"לא מצליחה להיות מספיק יצירתית בנושא"

"אני כבר מרגישה מתוסכלת"

 

מהן המחשבות שלך לגבי הילד שלך?

"הילד שלי מטבעו קצת מעופף"

(מה פירוש? המילה שבחרת מתארת אותו למעשה את מתייגת אותו, שמה עליו תוית,  חבל!!!! אין צורך להצמיד לילדים שלנו תוויות, גם לא חיוביות ובוודאי לא שליליות )

"תחושה שהוא כל הזמן מורח את הזמן"

(כדאי לבדוק של מי הזמן שהוא מורח? שלך?  נראה, שבזמן שלו הוא לא ממהר לשום מקום.)

"הוא עושה דווקא ומורח את הזמן"

(לדעתי, לעולם ילדים לא פועלים דווקא, ולא נגד, (על אף שהורים רבים יתארו זאת כך, ואף יביאו דוגמאות רבות המוכיחות את דעתם. ילדים תמיד פועלים למען עצמם, חשוב להם להיות משמעותיים בעיני עצמם, והם יעשו הכול למען השגת מטרה זו)

"הוא פשוט מוצא את כל הדרכים שבעולם להתעכב,"

 

מסקנות  לגבי המחשבות המתרוצצות לך בראש

נראה, שהמחשבות שלך מסתובבות  בעיקר סביב לקושי, ובשל כך הכול  נראה בעיתי קשה ומתסכל.

לפני הכול:

אני ממליצה להפנים את  האקסיומה : "מחשבה יוצרת מציאות!!!"

במילים אחרות ,אימא יקרה, את מרגישה ופועלת בהתאם למחשבה שיצרת במוחך.

במקרה שלך ברגע שמחשבותיך מסתובבות סביב לקושי או בעיה, אזי יצרת  לעצמך מכשול , ועכשיו את מחפשת דרכים כדי לעבור את המכשול שיצרת בעצמך.

וזה אכן מתסכל!!!!

האמת, אפשר לראות את הדברים גם אחרת, אין כאן שום קושי אמיתי.

את עומדת בכול רגע נתון מול מציאות.

המציאות היא רק מציאות .היא אינה מציאות  טובה אך גם אינה מציאות גרועה. ( טובה, גרועה, אילו מחשבות שלנו, פרשנות שאנו מלבישים על המציאות)

סך הכול מה שנדרש ממך הוא הצורך  להתמודד עם המציאות כמו שהיא.

ההדרכה שלי

לפני הכול, תהיי עסוקה ביש ולא באין!!!

(חזרי  למעלה למחשבות שלך כלפי עצמך – ראי איך בכול משפט את עסוקה במה שאין, במה שאת לא…. ובקושי?)

עצרי לרגע!

חשבי מה בסיפור הנ"ל באמת חשוב לך?

למשל, חשוב  לך מאוד בבוקר להגיע בזמן לעבודה, נכון?

אם כן

חשבי, מה את צריכה לעשות כדי להצליח להגיע בזמן לעבודה. (זה לא קשור כלל לילדים שלך)

מה את צריכה  לעשות כדי להגיע בזמן לעבודה? זה יכול להיות בליווי צחוק של הילדים, או בכי שלהם, גם כך וגם כך זה לא העיקר, (העיקר הוא ,זוכרת? להגיע בזמן לעבודה), לכן התמקדי בעיקר, ותפעלי ממקום של כבוד לעצמך וכבוד לילדים שלך.

למשל, את יכולה לקום מוקדם יותר בבוקר כדי להספיק….

את  יכולה  גם לחשוב איך להתארגן אחרת בבוקר כדי להגיע בזמן לעבודה, כלומר, אם להלביש את הילד שלך, יעזור לך להגיע בזמן, אז תלבישי אותו (את לימודי העצמאות  שלו וכו… תשאירי לשעה אחרת ביום),

כדאי גם  לשתף אותו (לא בבוקר כמובן)  שאת חייבת להגיע בזמן לעבודה.

את יכולה לבקש ממנו, אחרי שהוא  כבר לבוש, עזרה כלשהי  לך לאחותו, או כול דבר אחר, שהוא ירגיש גדול, חשוב, ומשמעותי בעיני עצמו, אני מניחה, שהוא ישתף איתך פעולה.

וגם לא נורא אם הוא בוחר לבכות, הלבישי אותו בלי לדבר יותר מדי,(ובלי להתרגז  או לכעוס) זכרי מה חשוב לך.

(בכי אינו אומר שהתנהגת בחוסר כבוד לילד שלך, עוד על בכי קראי במאמר שכתבתי)

חשוב בבוקר להגיע בזמן לעבודה ועלייך למלא את המשימה בהצלחה.

עוד תוכלי לקרוא במאמר  שכתבתי בנושא האחריות,

עוד דבר שממש חשוב לך  הוא לקחת את התינוקת שלך בזמן  מהפעוטון– גם כאן זו משימה שלך. ועליך להצליח בה בלי שום קשר לילדים.

לכן

חפשי דרכים כדי להצליח במשימות שלך .

ואל תהפכי את ילדייך לקושי או לבעיה שלך, הם לא!!

עשי זאת פשוט ופשוט תצליחי!!!

דבורה עידן

מנחה ומדריכת הורים בכירה (מכון אדלר)

לקבלת סדרת הטיפים למייל, הירשמו בדף אוהדים שלי בפייסבוק

 

איך מתמודדים עם בכי של ילדים?

במחקר שערך מומחה להנדסה אקוסטית, שפורסם בעיתון הבריטי "גרדיאן", דירגו יותר ממיליון גולשים את הצלילים והקולות המעצבנים ביותר בעולם. הקול המנצח: אדם מקיא; אחריו: פידבק של מגבר, בכי  תינוקות. אני מוסיפה גם בכי של ילדים. הורים רבים,  כששומעים את בכי ילדיהם, הבכי מוציא אותם מדעתם.

לפניכם שאלה אחת מיני רבות בנושא:

"בתי בת ה- 4 נשכבת על הרצפה כאשר היא מתעצבנת ופורצת בבכי קורע לב איך אני פותרת את הבעיה הזאת ?"

אימא יקרה!

הבת החמודה שלך, היא גם חכמה להפליא, היא גם יצירתית, ובעיקר יודעת מה לעשות בחיים כדי להשיג את מבוקשה. (תכונות שכול אם הייתה גאה בהם)

במה דברים אמורים?

א. בכול פעם שהילדה מבקשת או רוצה משהו היא יודעת מה עליה לעשות כדי להשיג את רצונה. (בין אם היא אומרת זאת באופן מילולית, ובין אם היא רק מתנהגת -"מתעצבנת או בוכה או  נשכבת על הרצפה ")

ב. את כאימא או כול מבוגר אחר הנמצאים בסביבה מגיבים תגובה התנהגותית כלשהי. (לא חשוב, כרגע, מהי התגובה, כעס, צעקות, הענשה, חיבוק, נשיקה, וכו….)

ג. גם אם אין  יודעים מהו  רצונה המדויק. (חשוב שההורים ידעו, שהילדה יודעת בבירור מה היא רוצה, חשוב לה להיות משמעותית בעיני עצמה, להרגיש חשובה ובעלת ערך, ובשפה של אדלר,להרגיש שייכת), בסופו של דבר הילדה מקבלת את רצונה (שימי לב מתי זה בדיוק קורה)

ד. האם נפסקה ההתנהגות המתוארת לעיל?

התנהגות  היא שפה ככול השפות.

התנהגות  היא  עוד שפה ככול השפות (אנגלית, עברית, וכו, ) עם הבדל אחד ע נ ק !!! בשפה זו אנו מדברים גם כשאיננו מבינים אותה!!!

חשוב ואף רצוי להבין את השפה  הזו, כדי  להשתמש בה בחוכמה

כך הכול יהיה פשוט יותר.

מה יש לעשות כדי להבין את שפת ההתנהגות?

להיות קשובים להתנהגות ולדרכי התגובה להתנהגות המסוימת.

במילים אחרות, לשים לב בעיקר להתנהגות שלנו ההורים.  אנחנו מגיבים להתנהגות של הילדים שלנו,אך גם הילדים מגיבים להתנהגות שלנו.

אם ילדתך משתרעת בבכי על הרצפה, זו הדרך שהיא בחרה כדי להשיג ממך את רצונה האמיתי (חשוב לה להיות משמעותית בעיני עצמה, להרגיש חשובה ובעלת ערך, ובשפה של אדלר, להרגיש שייכת ).יתכן שבדרכים אחרות, שהיא ניסתה, היא לא זכתה לקבל ממך את מה שהיא זוכה, כשהיא מתנהגת כפי שמתנהגת.(ורק היא מחליטה לעצמה אם היא מרגישה משמעותית וחשובה בעיני עצמה במשימה המסוימת.)

הילדים הם מדענים קטנים

 הילדים מפתחים שיטות מחקר משל עצמם. לילדה החמודה שלך יש ניסיון ארוך (4 שנים זה המון זמן,) ובעיקר יש לה כבר מסקנות שהסיקה מה עליה לעשות כדי להפעיל אותך כך שתקבל את מה שחשוב לה באמת. (וזה לאו דווקא החפץ שמעניין אותה , אלא כפי שכבר ציינתי,את תחושת השייכות והמשמעות)

נקודה למחשבה

  לו בתך הייתה מתנהגת כפי שאת רוצה, התנהגות  אוהבת מה שאנו קוראים "נורמאלית" האם היית מוטרדת? האם היית שואלת את השאלה? האם הייתה זוכה לאותה כמות של התייחסות ממך, כפי שזה קורה כשהיא צורחת, בוכה, ומשתרעת על הרצפה?

מכאן ברור לך שהילדה שלך היא גם חכמה להפליא, היא גם יצירתית, ובעיקר יודעת מה לעשות בחיים כדי להשיג את מבוקשה?

לסיום אימא יקרה

לאחר שתתבונני לאורך זמן בדרכי ההתנהגות שלך, בתגובותיך המעשיות:  מילים, טון דיבור, התנהגות פיזית ורגשית, חיוך, כעס, רוך, דרכי חינוך וכו….

הפעילי מחשבה יצירתית ומצאי דרך אחרת להעניק לבתך את הנדרש, בדרכי נעם, בדרכים של תרומה ומועילות. וכשבתך תקבל את מה שחשוב לה באמת בדרכים אחרות, היא בוודאי תוותר על הדרכים שבחרה בטעות.

בהצלחה בדרך להיות הורה טוב יותר

לקבלת מתנה ממני סדרה של הדרכות וטיפים

דבורה עידן