איך להכין את הילד למעבר לגן חדש?

ימיה החמים של אוגוסט כבר מאחורינו.

תקופת הקיץ ידועה כתקופה של שינויים.

מעברי דירות, שכנים חדשים,

הורים מוצאים עצמם מתמודדים

בשאלות של קליטה , שינויי שיגרה,

המציפים אצל ההורים התמודדויות רגשיות .

מתעוררים חששות וחרדות

לשלומם של הילדים,

שאלות כמו:

איך להכין את הילד לגן כך שלא ירגיש חווית נטישה

ההורים נעשים רגישים יותר

לכול בכי.

הבכי הופך להיות אצל ההורים סמן

לרגשי אשמה, וייסורי מצפון,

הבכי מעלה אצל ההורים מחשבות של חרטה

"אולי טעינו…."

הבכי מערער את הביטחון של ההורים בעצמם.

כאן בא המדריך להורות כריזמטית

ובו הסרטון: "איך לעזור לילדים להשתלב בגן החדש, או במסגרות החדשות"

קרי: גנים, כיתה א, מעברי דירות…

בסרטון תקבלו הדרכה  כיצד תוכלו לעזור לילדים שלכם.

ותגלו מה עליכם לעשות כדי שאתם, הורים, תהיו הורים עם בטחון עצמי.

בסרטון תמצאו  הדרכת הורים פשוטה.

• הדרכה כיצד עליכם ,הורים,  לחזק את ההורות, ואת הילדים שלכם.
• מה עליכם לעשות  כדי להיות הורים המאמינים ביכולת הילד שלכם.
• הדרכה  איך לראות במעבר ובשינוי הזדמנות לצמיחה גם שלכם הורים וגם של הילדים.
• הדרכה איך לעזור לילדים לבנות את הביטחון העצמי
• הדרכה כיצד הורים יכולים ללמד ילד לסמוך על עצמו, ולהיות עצמאי יותר.
• הדרכה איך אתם הורים יכולים ללמד את הילד להיפרד בקלות.
• ואיך אתם יכוליםלהיות בטוחים שהילד שלכם מצליח להשתלב!

מאחלת לכם ולילדים שלכם

הצלחה

דבורה עידן

הדרכת הורים:

 איך  לעזור לילדים להשתלב בהצלחה 

בכיתה א

הורים רבים מגיבים רגשית לכניסת הילדים לכיתה א

פוחדים מהשינויים, חרדים מהלא ידוע

רוצים שהילדים יהיו מאושרים ולא יסבלו

אך דואגים שמא יהיה קשה להם…

מחשבות רבות מטרידות את ההורים.

המחשבות רובן עוסקות בבעיות וקשיים

 שיתעוררו לילדים תוך כדי השנה….

יחד עם זאת הורים מוכנים לעשות הכול,

כדי שהילד שלהם יצליח להתמודד ולהתגבר על כול קושי.

ועל כך אני מוקירה אתכם

אז מה , הורים, עליכם  לעשות כדי  שהילד שלכם ישתלב בהצלחה?

בראש ובראשונה, עליכם  לפתח גישה חיובית אוהבת ושמחה

• כלפי עצמכם, הורים,
• כלפי הילד שלכם,
• וכלפי בית הספר.

נשמע פשוט, ואכן זה פשוט.

לפניכם  הדרכה הכוללת שמונה צעדים קטנים ופשוטים,  

שיובילו אתכם למטרתכם.

הצעד הראשון: הרגעו , הסירו כול ספק,

• שחררו באהבה את כול המחשבות הממוקדים במה שאתם לא רוצים שיקרה לילדים שלכם

• הרפו מהמתח , מהחרדות שלכם, ומהפחדים שלכם הנובעים מהמחשבות על הקושי והבעיות.

וותרו על המחשבות העוסקות באי וודאות 

• "מה יהיה עם הילד הקטן שנכנס היום לבית הספר"

• איך הוא יצליח?
  
• האם יתמיד לשבת במהלך כל השיעור, 
  
• איך יסתדר עם זמנים, האם יצליח להיכנס לכיתה בשעת הצלצול,
  
• איך הוא יצליח לרכוש אתויות הלמידה

הסירו כול ספק מלבכם, האמינו באמת שהילד שלכם יצליח!

אין זה חדש שמחשבה יוצרת מציאות. 

למה לא תחשבו מחשבות של הצלחה?!

הצעד השני: שתפו את הילדים והתיעצו איתם

• שאלו את הילדים שלכם

מה עושים בכיתה א?

מה זה כיתה א

איזה משימות יש בבית ספר?

איך תדע לקרוא?

• הקשיבו  בסבלנות לתשובות של הילד, תתפלאו כמה הילדים יודעים

• שתפו אותם בהרגשה שלכם, שאתם שמחים ומתרגשים

          כי הילד שלכם כבר כול כך גדול. שאתם יודעים שהוא יצליח וכו..

הצעד השלישי: היו קשובים לילד שלכם ולצרכים שלו,

שחררו את כול הציפיות שיש לכם

• אל תלחצו  עליו,
  
• ואל תדחקו את הילדים שלכם למושלמות ( גם אתם לא כאלה )

הילדים שלכם לומדים למען עצמם !!

הם אינם לומדים, כדי שאתם תהיו גאים בהם או לחילופין כדי לאכזב אתכם!!!

הילדים שלכם לומדים  למען ההתפתחות שלהם, וההתקדמות שלהם בחיים.

התפקיד שלכם, הורים ,הוא :

• ללוות אותם בתהליך הלמידה
• לעזור להם  להתמודד עם כול קושי ולא להפריע להם!!
• לסייע להם למצוא בתוכם את הפתרונות והדרכים להתמודד עם כול אתגר
• ולא ללמוד בשבילם, או ללמוד במקומם
  

הצעד הרביעי: תבררו מהי העזרה לה זקוקים הילדים?

לפני הכול הילדים רוצים וגם  זקוקים להורים חיוביים הפנויים להקשבה.

•  תתמקדו במציאות כמו שהיא כאן ועכשיו.(אל תתנו למחשבות של חרדה, דאגה וכו.. להשתלט עליכם)

• אל תרחמו על הילדים שלכם
•  אל תתלוננו על ההתנהגות שלהם, או על כך שהם מאכזבים אתכם,
•  ואל תאשימו לא את הילדים לא את המורים וגם לא את עצמכם!!

חישבו על עצמכם, על הילדים שלכם ועל בית הספר כעל מי שיש לברך אותם.

וחפשו דרכים לשפר את המצב.

רק כך תלמדו את הילדים לקחת אחריות ולדאוג להצלחה שלהם.

הצעד החמישי: עודדו את הילדים על כול דבר שהם עושים.

הראו להם את התועלת שבעשייה שלהם, והדגישו את ההצלחות שלהם.

אם הילדים לא מצליחים.. זה יכול לקרות לכול אחד!!!

כאן נפתחת לכם הזדמנות מאתגרת!!

במקום להיכנס חמרה שחורה,להתאכזב להילחץ ולכעוס

הציעו לילד שלכם למצוא מה הוא יכול לעשות אחרת,  איך  הוא יוכל בפעם הבאה  להצליח במשימה?.

שאלו  שאלות מכוונות,

(אל תסבירו להם מה לעשות!!!)

למשל.

• מה אתם יכולים לעשות עוד ……
  
• איך אפשר…..?
  
• יש לכם עוד רעיון? וכו..
• מה עוד
  

אתם יכולים להעלות גם רעיונות שלכם,

אך אפשרו לילדים לבחור את הרעיון המתאים להם.

לא בהכרח רעיונות שלכם מתאימים לילדים שלכם,

הצעד השישי:תסמכו על הילדים שלכם ועזרו להם להתארגן.

• תאמינו בילדים וביכולות שלהם להתמודד עם כול אתגר שיצוץ בחייהם

• היו משקיפים , עודדו אותם, הדריכו אותם, ותתמכו בהם. אל תעשו במקומם!
• צרו סדר יום  קבוע וברור והתמידו בו עד שיכנס כהרגל (מתי אוכלים, מתי משחקים,מתי שיעורים, מתי חוגים,)
• עזרו להם לפתח הרגלי למידה כמו עמידה בזמנים (של סדר היום) מקום רגוע שולחן כתיבה,
  
• סדר קבוע, קריאה ביומן, סידור תיק וכו..
• הקשיבו לילדים שלכם ,

אם לילדכם יש קושי או מגבלה כול שהיא, עזרו לילד שלכם

• לקבל את המגבלה כמציאות קימת

• למדו אותו לחיות טוב עם המגבלות.

• ועיזרו לו למצוא בתוכו את הכוחות והפתרונות  להצליח למרות המגבלה.

כמקור להשראה קראו את הסיפור של אחד אצן הפרוטזות אוסקר פיסטוריוס

הצעד השביעי: גישה חיובית כלפי בית הספר

התייחסו לצוות ביה"ס כשותפים ,

פניה ישירה ומכבדת לצוות בית הספר, תמיד תתקבל במאור פנים וברצון ללכת עם.

תנו כבוד לבית הספר ולמחנכיו.

גישה מכבדת  את בית הספר היא מהותית והכרחית כדי שהילדים שלכם  יוכלו לגדול , להתפתח וולהשתלב בהצלחה

אוירה חיובית בבית כלפי בית הספר, מסיעת ומפתחת עמדה אוהדת גם מצד הילד שלכם .

הצעד השמיני  :הורים, תפתחו גישה חיובית אוהבת ושמחה אל עצמכם.

• הרגישו ראויים כבני אדם, ותפרגנו לעצמכם,
  
• האמינו שאתם הורים טובים!

הילדים שלכם זקוקים לתמיכה שלכם ולהדרכה שלכם.

הם רוצים הורים המאמינים בעצמם, הורים שהם משמעותיים בעיני עצמכם ופנויים להקשיב

• אתם המנהיגים המובילים בבית,

אל תתנו לפחדים לחרדות ולתסכולים להוביל אתכם בתפקיד ההורות. תהיו מובילים חיוביים.

היו ממוקדים במשימות שיחזקו ויעצימו את ההתפתחות של הילדים שלכם.

אל תתנו לקשיים לימודיים אפשריים של ילדכם לפגוע בהערכה העצמית שלכם כהורים.

לסיכום

תפעלו על פי ההדרכה שבמאמר באופן נחוש ועקבי

ובכך תסייעו רבות לילד שלכם  להצליח בבית הספר

בהצלחה

דבורה עידן

פרפקציוניזם מוגבר עלול לעודד  דחיינות, להוביל לדימוי עצמי  נמוך ובמקרים קיצוניים לגרום להפרעות נפשיות כמו דיכאון והפרעות אכילה (ויקיפדיה)

מסתבר שילד פרפקציוניסט הנו תוצר של הורה פרפקציוניסט.

נתחיל בתובנה ובהבנה .

האם יש לך ציפיות מהילד שלך?

אם התשובה שלך היא כן!!

כדאי להיזכר, איך הגבת כאשר הילד שלך לא עמד בציפיות הללו?

האם כעסת? התרגזת? צעקת? הענשת? 

אם התשובה שלך כן, כעסתי וכו….

או אולי אפילו פחדת,

זה הזמן להבין את הקשר בין התגובה שלך כהורה לתוצאה שהשגת ,דהיינו, התנהגות הילד.

איך יתכן שההורה פועל בדיוק כמו הילד? 

כאשר כהורה לא השגת את מה שרצית כפי שרצית, הגבת בכעס? או אולי פחד?

הורה בדרך כלל אינו בוכה, אך התחושה הפנימית המביאה את הילד לבכי,

הינה שווה לתחושה של המבוגר המביאה אותו לצעוק לכעוס או להעניש.

בשני המקרים, גם הילד וגם ההורה, מאוכזבים מהכישלון, או מאי ההצלחה.

הילד בוכה, כי הוא לא השיג את מה שהוא רוצה

ההורה כועס, כי לא השיג את מה שהוא רוצה.

עד כאן הדמיון

השוני בין השניים עושה את כול העניין.

הילדים פורצים בבכי המבטא את האכזבה שלהם מעצמם. הם לא מתלוננים ולא מאשימים אף אחד בכישלון שלהם .

לעומתם ההורים, היות שלא הצליחו להשיג את מה שרצו
( הילד לא רוצה להתלבש לבד, לא רוצה לסדר את הבלגן שבחדר,
לא רוצה לאכול, או להתקלח נושך ומכה את אחיו קופץ על הספה, ועוד ועוד….)

מאשימים הם את הילדים באכזבה החינוכית שלהם.

מתלוננים עליהם אולי מענישים אותם, או מחפשים מיד פתרון לבעיה

הילדים גדלים בבית פרפקציוניסטי.

ההורים הם המודל של הילדים!

המסקנה, שמסיקים הילדים מהתנהגות ההורים

ואותה מיישמים בחייהם היא שחייבים להשיג את מה שרוצים,

ואם לא מצליחים – חווים לחץ אכזבה, כישלון, ותסכול!!!

ואז מתלוננים….. ומחפשים אשמים!

איך אפשר לעצור זאת?

הילדים זקוקים להדרכה שלך, ההורה, כדי להצליח במשימות היומיומיות שלהם.

לבד הם לא יודעים איך לעשות זאת.

רוב הזמן, ההורים לא מלמדים את הילדים איך להצליח במשימות החיים השונות , משום שהם עסוקים

באכזבה ובתסכול שלהם מההתנהגות של הילדים שלהם , ולכן הם כועסים צועקים ומענישים.

כדי ללהצליח בתפקיד ההורה עליך לשנות את המיקוד,

ובמקום לעסוק באכזבה ותסכול, רצוי להיות עסוקים בהדרכת הילדים. חשוב ללמד את הילדים להצליח בכול

משימות החיים, כולל למצוא דרכים מגוונות להתמודדות עם כול מציאות, גם אם היא מאכזבת.

הורים, כדי להשיג את מה שאתם רוצים אתם נדרשים לחשיבה יצירתית, וכול המרבה הרי זה משובח.

לכן JUST DO IT

למשל:

הילד לא רוצה להתלבש לבד– בזמן המתאים לכם,
הורים, אפשרו לילד שלכם להתאמן בקצב שלו (לא שלכם) ולהצליח. בזמן שנוח לכם
והחשוב מכול אחרי כול פעולה ואחרי כול הצלחה להתייחס להצלחה.

הילד לא רוצה לסדר את הבלגן שבחדר– הורים, תפנו לעצמכם זמן המתאים לכם, (
כדי שתהיו רגועים וסבלניים) וביחד עם הילד תסדרו את החדר.

רק בשיתוף פעולה הורים וילדים, ילמד הילד שלכם איפה ואיך שמים כול דבר במקום.
חשוב לעשות זאת כמשחק, באהבה ובנחת.
בסיום אל תשכחו לומר לילד שלכם כול הכבוד שהצלחת לסדר יחד איתי את החדר, היית לי לעזר רב.

נושך ומכה את אחיו – שוב נחזור להבין מה התפקיד שלך ההורה בסיטואציה הזו.

התפקיד שלך הוא לאמן את הילד ללטף, לחבק ולאהוב,
ואם הוא כועס לאמן אותו למצוא עוד דרכים מלבד נשיכות ומכות כדי ליישב את ההדורים.

ילד מכה או  נושך אינו ילד רע ,(אל תהיו עסוקים בסיבות לנשיכה, זו אנרגיה מבוזבזת. שהרי הנשיכה כבר בוצעה)
מקדו עצמכם להתנהגות הרצויה, כדי שבעתיד הילד יבחר בה.

הדריכו אותו בסבלנות ובאהבה התייעצו איתו, שאלו אותו מה יעשה במקרה דומה בפעם הבאה, גלו יחד איתו את האפשרויות האחרות, וכמובן תסמכו עליו ותברכו אותו להצלחה.

התפקיד של ההורה לעזור לילד להפוך התנהגות לא רצויה להתנהגות רצויה . וזה אפשרי! זה בידים שלכם.

אם רק תרצו הכול יכול להיות אחרת.

חשוב ורצוי שהמיקוד יהיה על מה שרוצים להשיג, ולא על מה שהוא כבר עשה.
אפשר לומר לילד, אני רואה שאתה כול כך אוהב את אחיך, ואתה רוצה לתת לו נשיקה,

(גם אם קשה לו ללמוד….יש לזכור שהתפקיד שלכם ללמד עד שיצליח (אל תתייאשו)

נכון,

צריך סבלנות, וגם סובלנות, אך זכרו, אתם הורים בתפקיד, אין מישהו אחר שילמד את הילד שלכם.

כעס, צעקות ועונשים, לא מלמדים את הילד שלכם מה כן לעשות.(אך מעליבים ופוגעים בכבודו, לא חבל?)

לכן חייכו, יש לכם לא מעט אתגרים בתפקיד , וכשהילד מצליח, העריכו אותו ואמרו לו באהבה כול הכבוד שהצלחת לנשק את אחיך, עכשיו גם הוא שמח וגם אתה.וכו….

עליך להיות הורה היודע להפוך את האכזבות שלו לאתגרים חינוכיים,

(מומלץ!!לזרוק לפח משפטים כמו "לא נורא", "לא צריך לבכות", "מותר לבכות" ועוד….

הם לא מלמדי את הילד דבר, לכן הם מיותרים!!).

כך גם ילדיך ידעו להתמודד עם אכזבות וכשלונות, ויותר מכך הילדים שלכם ילמדו להאמין ולבטוח בעצמם.

עלו והצליחו אתם כבר הורים טובים יותר

דבורה עידן

מייסדת את " המרכז להורות כריזמטית – איך להיות הורים טובים יותר"

מומחית בהדרכת הורים