החיים הם מסע מלא באפשרויות . איך בוחרים מה נכון, מה טוב ?  מה יקדם? ומה לא מתאים? 

התשובה, היא התנסות. לא נדע עד שננסה ונסיק את המסקנות מההתנסות.

בגיל הצעיר הורים מחליטים מה לאכול, איפה לאכול, מתי לאכול, ואפילו איך לאכול. הורים מחליטים מה טוב לילד, מתי ישנים, איך לנהל את הזמן שלהם, מתי לראות טלוויזיה, מה לראות, במה לשחק, עם מי לשחק ועוד……

אין זה מפתיע שהילדים מגיל מאוד צעיר נאבקים נגד אחיזת החנק ,השליטה והכוח של ההורים .

ומדוע לא לתת לילדים להחליט ולבחור?

לכאורה  הטיעונים הגיוניים…. כמו הם קטנים, הם עדין לא יודעים מה טוב להם.. מה יהיה אם יבחרו בחירה לא נכונה?

ההורים מחזיקים את המפתח לחיי הילדים  בידיהם. "אנחנו יודעים מה טוב להם".

הילדים מגיל מאוד צעיר רוצים את המפתח לחיים שלהם. ילדים רוצים להרגיש משמעותיים. וככול שהורים מתעקשים להחזיק בידיהם את המפתח, ואת השליטה על חיי הילדים, כך המאבק מתעצם, ומתלווים אליו בכיות צעקות , זריקת חפצים… הילדים בטוחים שהם יכולים לעשות הכול טוב יותר.

במקום לצוות  ולכפות  תנו לילדים לבחור ולהחליט ותסמכו עליהם.

התחילו  עם הדברים הפשוטים ביותר בחיים  כמו אוכל.  

לפני הכול החליטו מהו אוכל בריא שחשוב לכם שהילדים יאכלו. ומתוך המבחר אפשרו להם 2 אפשרויות בחירה למשל, חביתה מקושקשת, או קורנפלקס ושאלו אותם  מה הם בוחרים לאכול.

לצד כול בחירה יש תוצאה

כדי ללמד את הילדים לבחור לא מספיק רק להציע 2 אפשרויות, עליהם להתנסות באחריות שלהם לבחירה. למשל, אם הילד שלכם החליט שהוא רוצה חביתה מקושקשת….. וכשמגיעה החביתה הוא מתחרט ורוצה קורנפלקס. מה תעשו?

     כמובן , הוא לא יקבל קורנפלקס… גם אם לא יאכל את החביתה.  ( כאן תקפוצנה המחשבות המכשילות…הילד יהיה רעב, איך זה שלא ניתן לו לאכול….. הוא חייב לאכול משהו) האמת, שום דבר לא יקרה אם הילד לא יאכל ארוחה או שתיים, אל תרחמו, ואל תגוננו, אפשרו לילד להתנסות עם כול החלטה.

זו ההזדמנות שלכם לאפשר לילדים לחוות את התוצאה של הבחירה שלהם.

אם לא אהבו את התוצאה של הבחירה שלהם, הם יבחרו להבא אחרת!

אם תתנו להם קורנפלקס…. מה עשיתם?

כאשר הילדים מתאמנים בבחירה ובתוצאות

• פוחתים המאבקים והמלחמות בין הורים וילדים
• הילדים יותר משתפים פעולה עם ההורים
• הם לומדים שלצד כול החלטה יש תוצאה, והם  האחראים לתוצאה,
• הם מסיקים מסקנות ומפעילים שיקול דעת .

האם אתם מאפשרים לילדים שלכם בחירות?

את התשובות לשאלות כאלו ושאלות אחרות ניתן לקבל כאן

 ונתראה בפעילויות הבאות

 איך מפסיקים את הבכי והיללות של הילדים?

יש לכם ילדים ששבוכים ומיבבים על כול דבר שהם לא מקבלים?
אתם שואלים את עצמכם איך מפסיקים את הבכי והיללות של הילדים?
התשובה  מצויה בהבנה מדוע הילדים בוחרים בבכי כדי לשכנע אתכם 

לשנות את דעתכם?

מה בדרך כלל הורים עושים?

היות והבכי מוציא הורים מדעתם….. בשלב מסוים ההורים נשברים
ו….. הילד מקבל את מה שהוא רוצה
למרות שהיה ברור להורה שהילד לא צריך  לקבל.

רוצים לדעת איך מפסיקים את הבכי והיללות של הילדים?

ודאו שאתם יודעים מדוע אתם אומרים לילד לא! שהסיבה שלכם לא לתת יושבת על בסיס ערכי

כך תוכלו לעמוד על שלכם למרות הפעלת הלחץ של הילדים באמצעות הבכי, זה פשוט וקל כמו שזה נשמע.

וודאו  שאתם החלטיים ונחושים לעמוד על דעתכם.

שאתם מצליחים להתמודד עם הבכי, הרעש והמהומה שהילדים מקימים,

כי אם קשה לכם לשאת את הבכי….. ואתם בסופו של דבר, מוותרים ונותנים לילדים את מה שהם

רוצים למרות שהחלטתם שלא!!!!

הם לומדים שכדאי להם להמשיך להתעקש לבכות ולילל ועוד….להמשיך לבכות ולילל

כי הם בסוף …..יקבלו!.

 תשאלו, מה להתעלם מהילדים?

לא!! לא מהילדים מתעלמים אלא מהבכי והיללות!

ובכך מלמדים ילדים לדחות סיפוקים, וגם לכבד את המילה של ההורה

 איך מפסיקים את הבכי והיללות של הילדים?

מחליטים איך תפעלו מהיום כשהילדים ינסו לשכנע אתכם באמצעות בכי ויללות.

משתפים את הילדים (כן גם ילדים בני שנה וחצי), מספרים להם מה החלטתם,

למה החלטתם, שמהיום כשהם יבכו  אתם תפעלו אחרת. ושתפו איך תפעלו גם אם הם  יתעקשו וימשיכו לבכות.

ויוצאים לדרך חדשה!

ייתכן, שכאשר לראשונה מתעלמים, הבכי , היללות,

והתלונות כנראה יחמירו.(הילדים יבדקו אתכם ואת המילה שלכם)

כאן נדרשת  המנהיגות שלכם.

המנהיגות מתבטאת בנחישות בהתמדה, ובעקביות

עליכם במשך כול הזמן שיידרש מכם להתמיד ולפעול  בהתאם להחלטה שלכם  

למרות הבכי.

 התגמול הגדול

 ההתנהגות הבכיינית תתחיל להיעלם.

זה הזמן , בלי הרצאה, הסברים או תזכורות להתייחס אל הילדים באהבה והרבה.

להתייחס  אליהם בזמן שהם לא מתלוננים ומתבכיינים.

 היות וסיפרתם לילדים מראש איך תפעלו,

היישום של הגישה יהיה עניני וקל , אין צורך להזכיר להם.

תנו לפעולות שלכם  – לא למילים שלכם – לעשות את העבודה.

זה אחד היסודות שישנו את האווירה בבית שלכם.

נסו ותראו. זה יעשה הבדל משמעותי .

עם זאת, ייתכן שעדיין יש לכם שאלות … כמו ….

מה עושים במקום להגיב?

 מה מלמדים את הילדים  במקום הבכי?

 איך מאמנים את הילדים להשתמש  באסטרטגיות יעילות יותר כדי להשיג את מה שהם רוצים?

 איך הם יכולים ללמוד להיות יותר חיוביים?

 מה אתם יכולים לעשות כדי ללמד אותם להתמודד עם אכזבות, או עם תסכולים?

את התשובות לשאלות אלו ואחרות ניתן לקבל כאן.

איך מעוררים את המוטיבציה של הילדים? 

רוב ההורים בארץ ובעולם היו רוצים לדעת מהן מילות הקסם, שמעוררות את המוטיבציה של הילדים.
להצליח בלימודים , עם חברים, בספורט, במוזיקה, לעזור בבית, ועוד….
רבים מההורים שאני מדריכה, בקבוצות הורים, במועדון ההורים , באופן אישי,
רוצים שהילדים יצליחו, שיהיו מאושרים שיאהבו אותם, שיהיה להם בטחון עצמי,
אבל לא יודעים מה לעשות כדי לעורר את המוטיבציה
כולם מחפשים את נוסחת הפלא, כדי לעזור לילדים .

הסוד הראשון בנוסחה הוא לגלות מי רוצה לעשות את הדברים.

האם ההורים רוצים שהילדים יעשו, או האם זה הרצון של הילדים לעשות!
כאשר ההורים הם אלה שרוצים שהילדים יעשו – ההורים משתמשים במניפולציה על הילדים,
משום שהילדים עצמם לא בא להם לעשות.
ההורים אמנם  פועלים מתוך כוונות טובות, אך השימוש בכוח ובמניפולציה  לא רק שלא מעיר את המוטיבציה….
אלא הורס את התקשורת ו את מערכת היחסים עם הילדים.

חשוב ביותר שהורים יגלו מה הם הרצונות של הילדים, איך עושים זאת?

•    שואלים –  כמה מפתיע? הורים רבים אינם שואלים. הם מניחים שהם יודעים מה הילדים שלהם רוצים , יש כאלה שאומרים שהילדים קטנים מדי, ואחרים אומרים שהם לא יודעים מה שהם רוצים, ואחרים פוחדים לשאול שמא יקבלו תשובות שלא רוצים לשמוע….. אך האמת רצונות הילדים הם מרכיב מפתח במוטיבציה הפנימית של הילדים להצליח בחיים.

•    מתחילים בגיל צעיר לפתח את הדמיון(הרבה יותר קל )– הילדים  משתמשים בדמיון שלהם  ללא כול מגבלות., והם מרשים לעצמם להביע את החלומות שלהם, את השאיפות הגדולות שלהם ללא כול קושי וללא מאמץ.

•    משחקים עם הילדים  ומגרים אותם להביע את דעתם בכול הזדמנות.

•     מאפשרים לילדים לבטא עצמם באופן חופשי ללא בקורת ולהביע את רצונם .לדוגמא, אם הייתה לנו אפשרות להיות חיה איזו חיה היית רוצה להיות? אם הייתי זוכה בפרס כספי מה היית עושה עם הכסף? אם היינו יכולים לטוס לכול מקום בעולם לאן היית טס.. וכו

•    מדריכים את הילדים לפעול כדי להשיג את המטרות.  למשל, אם ילדים רוצים להיות חברים של ילדים , הם צריכים לעשות משהו בקשר לזה, אם ילדים רוצים להצליח בלימודים , הם צריכים לעשות משהו בקשר לזה. בדרך זו ילדים  לומדים לפעול בעצמם. ואנחנו ההורים  נמצאים לידם כדי לעודד, לשאול אותם  מה הם עוד צריכים לעשות  כדי להצליח ולסמוך עליהם שהם יצליחו.

•    מכוונים אותם לפעול בצעדים קטנים, במשימה אחת בלבד בכול פעם . ברגע שמצליחים עוברים הלאה.  כול הצלחה היא המוטיבציה של הפעם הבאה.

עוד כלים טיפים ודוגמאות תוכלו למצוא בספר שכתבה  דבורה עידן  "להעיר את ההורה הכריזמטי" ספר חובה לכול הורה, 

בת 5 ואני עדיין יושבת  בחדר שלה בלילה כדי לעזור לה להירדם.

אני רק רוצה להיות אימא "מספיק טובה" כותבת לי יונת

"הבת שלי היא בת 5 ואני עדיין יושבת  בחדר שלה בלילה כדי לעזור לה להירדם. אני עדיין מנסה להבין האם אני עוזרת לילדה או פוגעת בה?

הדילמה הזו  הציקה לי משום שכל כך הרבה אנשים אמרו לי, בגיל הזה, זו האחריות שלי לגרום לה ללכת לישון בעצמה. אז המחשבה שלי הייתה, "אני לא עוזרת לה, אני נכנעת לרצונה, שאני אהיה שם."

ואז התחלתי לדבר עם הרבה הורים  על זה, התייעצתי עם אנשי מקצוע,  ובסופו של דבר החלטתי שאני עוזרת לה יותר ממה שפוגעת בה, מפני שהיא פחדה וסבלה מסיוטים. לשמחתי, הבעל שלי עשה אותה בחירה וזה משהו שהרגיש נכון בשבילי, בשבילה … לכולנו.

ובכל זאת, אני לא שלמה עם ההחלטה . במיוחד כשאני מדמיינת האם אני עוזרת לילדה להתמודד עם הפחדים והסיוטים? האם הבחירה הזו לשבת אתה עד שתירדם  אני עושה את זה בשבילי , כי זה מה שאני יודעת ? או למען הילדה ,  עד מתי היא תסבול מהפחדים הללו? איזה כלים אני נותנת לה כדי שתצליח להתמודד איתם?

זאת שאלה שאני מוצאת את עצמי חוזרת אליה  שוב ושוב כהורה. והעניין הוא, שלא תמיד אני  יודעת  מה התשובה לשאלה הזאת.

אני בהחלט מרגישה את הלחץ והדאגה ,איך הבת שלי תתגבר על הפחדים והסיוטים, ועד איזה גיל  אני אשב  בחדר שלה כדי שתירדם?

 אני מרגישה את חוסר הביטחון שלי, אבל בשורה התחתונה עלי  לזכור שאנחנו שם בשביל הילדים שלנו, ואנחנו אוהבים אותם, והכי טוב שאנחנו יכולים לעשות בשבילם זה לחזק אותם ולעודד אותם להתמודד עם הפחדים והסיוטים שלהם בעצמם,

כשהבנתי שטובת הילדה אינה בהכרח מה שאני חושבת,  הביטחון חזר אלי פעלתי בכוונה שלמה בענייניות  ובאהבה, הפסקתי לנסות "להיות אמא טובה" בעיני עצמי,  והתחלתי להיות מספיק טובה עבור ההתפתחות של הילדה שלי, בצעדים קטנים אני מלמדת אותה מה עליה לעשות כדי להרדים את עצמה גם כשאנחנו לא לידה, "

לקבלת עוד תובנות מידע  ופירוט של דרכי פעולה יעילים לחצו כאן

דבורה עידן

מועדון ההורים "הקלות שבהורות" 

לקבלת המדריך להורות כריזמתית לחצו כאן