הערכה עצמית היא הדרכון של ילדך לבריאות נפשית לכל החיים ולאושר חברתי

הידעת?

שההרגשה שלך כלפי עצמך  היא זו המשפיעה על ההתנהגות שלך ושל הילדים שלך?

דימוי עצמי הוא איך כול אחד רואה את עצמו .

כשהילד שלך(בכול גיל) מסתכל במראה ואוהב את האדם שהוא רואה, הוא מסתכל לתוך עצמו ומרגיש בנוח עם האדם שהוא רואה, הוא מאמין שהוא יכול לגרום לדברים לקרות , ושהוא ראוי לאהבה.  קיימת הקבלה הדוקה בין איך הילד חש כלפי עצמו ובין מעשיו והתנהגותו

במאמר היום 4 מהמפתחות לבניית ערך עצמי:

• הקשבה. למשל תינוק, כשהוא בוכה הוא אומר – אני רוצה לאכול. מההיענות של ההורה פעם אחר פעם, בעקביות ובהתמדה  לבכי במהלך השנה הראשונה, לומד התינוק שיש לו משמעות –"מישהו מקשיב לי , ולכן אני רצוי יש לי מקום ואני חשוב". יחד עם זאת לא תמיד הורה יכול להגיב מיד ובאופן עקבי, יש להורים ימים בהם הם חסרי סבלנות.  התינוקות לומדים כיצד להתמודד עם תסכול, איך להסתגל לשינויים,  והדבר החשוב מכול, התינוק לומד  שההורה נמצא כאן בשבילו, זהו מסר שבונה את תחושת הערך העצמי של הילד שלך.
• מראה חיובית. חלק גדול  מהדימוי העצמי מגיע לא רק ממה שהילד חושב על עצמו, אלא גם ממה שהילד חושב  איך אחרים רואים אותו. ואת זה לומדים ילדים מהתגובות של ההורים אליהם. האם התגובות משקפות לילד שלך את  המסר שכייף אתו? שההתנהגות שלו משמחת אותך? מתגובה חיובית, הילד מאמין שאוהבים אותו , שהוא חשוב ושמעריכים אותו. והיחסים בין ההורים והילד קרובים ועמוקים יותר. הילד יהיה מוכן לשמוע גם התייחסות לטעות שעשה יהיה פתוח  להקשיב יותר – והרי יש לך גם מפתח לבניית משמעת.
• זמן משחק. הזמן של המשחק המשותף מעביר מסר לילד "אתה שווה את הזמן שלי", אתה חשוב לי, אתה בעל ערך! ידוע שילדים לומדים דרך משחק. זה משפר את ההתנהגות שלהם , זה מלמד אותם להתקדם ולהגיע להישגים טובים יותר. חשוב!! לא להתייחס למשחק כאל מטלה, או כאל תחרות מי מנצח,  אלא ראו במשחק הזדמנות להשקיע בהתנהגות של הילדים שלך.
• ילדים יוזמים. עקרון למידה חשוב שהורים צריכים לזכור הוא: פעילות שהילד יוזם מחזיקה את תשומת לב הילד זמן ארוך. יותר למידה מתרחשת כשהילד בוחר מה לעשות . והחשוב מכול. ילד שיוזם מרגיש חשוב, וזה מעלה את הערך העצמי שלו. המסר שעובר אל הילד "אבא שלי אוהב לעשות את הדברים שאני עושה" .

לסיכום

התפקיד המרכזי של ההורה זה לבנות לילד את הערכה העצמית שלו

אם  לא הצלחת לעשות מספיק כדי לטפח את הערך העצמי של הילד שלך עליך מיד לשחרר את כול

רגשות אשם אין צורך בתואר בפסיכולוגיה כדי לגדל ילד הבטוח בעצמו, חלק ניכר בהורות הוא קל

ומהנה אם חסר לך ידע תמיד אפשר ללמוד.

עוד כלים טיפים ודוגמאות תוכלו למצוא בספר שכתבה  דבורה עידן  "להעיר את ההורה הכריזמטי" ספר חובה לכול הורה, 

עצות מועילות להורים שיש להם ילד מחונן    

יש לי ילד (בן 6) שאובחן כמחונן שקשה לו להתמודד עם חוסר הצלחה. הוא מיד מתנתק במקרה הטוב ומילל במקרה הרע. כיצד עוזרים לו?

1.    חשוב להתייחס אליו כאל ילד. המחוננים הם  עדיין ילדים הם צריכים את מה שכל הילדים האחרים צריכים: אהבה יחד עם גבולות ברורים,  תשומת לב יחד עם משמעת; מעורבות שלך, ובכל זאת לאמן אותם להיות עצמאים ואחראים. למרות שהם מוכשרים, הם מתמודדים כמו כול הילדים עם נושא הערכה העצמית הנובעת מההצלחה שלהם  בהתמודדות עם החיים , הם עשויים להזדקק  לחיזוקים בתחומים  אלה.

2.    שמרו על מערכת ברורה ועקבית של ערכים, מלאו את הבית באושר בריאות הרמוניה משפחתית – שהרי כול אלו חשובים להתפתחות האופטימלית של  הילדים גם אם הובחנו כמחוננים , ואולי להם יש רגישות רבה יותר לכול הסובב אותם ,  לכן חשוב מאוד להיות כנים עם הילדים.

3.    ילדים מחוננים ידועים בסקרנות שלהם, הם שואלים הרבה מאוד שאלות. חשוב לא לייאש את הילדים השואלים שאלות בנושאים שבעיני ההורים הם נושאים פסולים או לא ראויים. עדיף לבדוק עם הילד מה בדיוק הוא רוצה לדעת . (על ידי רמז או שאלת שאלות) כך שהילד ימצא בעצמו את התשובות או את הדרך להגיע למידע שיספק את הסקרנות שלו.

4.    מבחינה אינטלקטואלית  יש להימנע מפעילויות רבות ולחץ כדי לדחוף את הילדים להישגים טובים , לעומת זאת כדאי לחפש כול דרך אפשרית כדי להעיר ולהרחיב את דעתו של הילד ולשפר את מיומנויות החקירה והלמידה שלו  . קחו את הילדים לספריות, למוזיאונים, לגלריות לאומנות, למדו אותם להשתמש במחשב כדי לחקור וללמוד, תנו להם לגלוש ולקרוא, בקיצור האכילו את הסקרנות שלהם. בקצב שלהם!!!

5.     עודדו את הילדים להתחבר  עם חברים . הם זקוקים לחברים כדי  לשחק משחקים וכדי לחלוק איתם  רעיונות. זו דרך מדהימה להראות לילד שלך את הערך של ידידות  וחברות אמתית. הורים עודדו את התחביבים של הילדים שלכם, ועזרו להם לשתף את החברים שלהם.

6.     אפשרו להם לשחק משחקים דמיוניים ולפתח את הדמיון שלהם. צחקו איתם  (ולא עליהם) ואפשרו להם לפתח את חוש ההומור שלהם.

7.    אל תמלאו את הזמן הפנוי של הילדים, בעוד חוגים, שעורים וכו… מחשש שמא הם ישתעממו. הלחץ מוריד את המוטיבציה של הילדים והתשוקה ללמוד ולהתפתח, לכן  אפשרו לילדים שלכם להיות גם משועממים, רק כך ילמדו למצוא לעצמם את הדרך הנכונה  להם להתקדם , וגם  לנצל את הזמן שלהם ביעילות.

8.    אל תחששו לתת לילדים שלכם לשחק במשחקי מסך, או להתבונן בטלוויזיה. בילוי זמן בצפייה במסכים – גם לה יש את ההשפעה המתאימה על התפתחות וצמיחת הילדים. זה מחבר אותם לחברים שמתעניינים היום יותר ויותר במשחקי מסך. זו דרך להכיר את התרבות הפופולרית , ולהשתמש בשכל הישר שלהם.

9.    כבדו את הילדים ואת הידע שלהם. לפעמים הידע שלהם טוב משל ההורים. אל תיחפזו למנוע מהילדים לטעות. התערבו רק אם יש סכנה של פגיעה פיזית או פגיעה רגשית. כשאתם נותנים לילדים לבצע משימה, אפשרו להם לפעול לפי ראות עיניהם, רק כך ילמדו לפתור בעיות וקשיים.

10.    הימנעו ממתן הוראות  ספציפיות שיחסמו את החשיבה  העצמאית של הילד, תנו הוראות כלליות, ותנו מרחב לילד להשתמש ביכולות ובכישורים שלו.

לקבלת תובנות והדרכות נוספות לחצו כאן ואפגוש אתכם בהמשך

הרגילו את הילדים להכין שעורי בית ללא ויכוחים

מחקרים מלמדים שהתנהגויות שמונעות על ידי מוטיבציה פנימית תמיד מצליחות

איך יוצרים את המוטיבציה אצל הילדים?

העיקרון החשוב ביותר הוא  יצירת מבנה  "קודם עבודה ואז משחקים"

שתפו את הילדים בתכנית הפשוטה , בה הילד שלכם יגיע מבית הספר והדבר הראשון
שיעשה הוא הכנת השיעורים שהם העבודה שלו ואז יוכל לשחק.

ילדים בכול גיל יכולים לארגן את החיים שלהם, כך שהם ייצרו הצלחה בבית הספר.
ואין צורך שההורים יציקו, ידחפו יתווכחו יתחננו ויבקשו אלף פעמים – משום שאלו במקרה
הטוב פתרונות לטווח קצר!

גישה זו לא רק שאינה מועילה אלא פוגעת בילדים , כי הילד לומד שההורה הוא אחראי
לשיעורי הבית, והילד לא לוקח אחריות להתנהגות שלו, אלא לומד להיות מתווכח ולוחם
בכוח מול ההורה.

לעומת זאת , כאשר הורים מתמידים ועקביים עם העיקרון הפשוט "קודם עבודה ואחר כך
משחקים" , הם מלמדים ילדים הרגלים נכונים ובריאים כבר בשלב מוקדם. והילדים לומדים
להכין את שעורי הבית וגם לעזור במטלות הבית . למעשה זו דרך המאפשרת ללמד את
הילדים להיות יעילים בהכנת השיעורים , כך שהם יצליחו גם ליהנות מהמשחקים.

כיצד פועל עקרון זה בפועל?
•    כאשר הילדים שלך מגיעים הביתה מבית הספר, הגדירו להם  10 דקות הפסקה, ואז יעשו את שיעורי הבית.
•    בזמן הכנת השיעורים  – המיקוד הוא הכנת שיעורים, כלומר, אין  חברים, אין טלוויזיה, אין שיחות טלפון, אין משחקים ולא צעצועים, אין שיחות נפש עם אבא ואימא
•    את העיקרון הזה הופכים לחוק בסיסי שאינו משתנה עד שהם יסיימו את התיכון. קודם מסיימים את כול שיעורי הבית , ואז הם יכולים להתפנות לשאר עיסוקיהם, התחביבים וכו..
•    הילדים יכולים להתנגד או להתווכח, אבל לא עוסקים איתם במשא ומתן לא כועסים ולא צועקים.

אם הילדים לא רוצים להכין את השיעורים שלהם מה עושים?

הם לא יורשו לשחק בשום דרך עד שיכינו את השיעורים – זו הדרך לקבוע גבול ברור לכולם .
חשוב ביותר להיות עקביים ולהתמיד!!

אם הילדים לא רוצים להכין את השיעורים שלהם  – שלא יכינו. (אל תנסו לשכנע אותם- תנו
לכלל לעבוד)

הם  לא יכולים לשחק עד שהם לא יכינו את השיעורים. עד שסיימו את המשימה שלהם.
עליך ההורה לעמוד איתן מול ההתנגדות, לשמור על ביצוע הכלל שקבעת  לטובתך, ולטובת
הילדים שלך.

כי אם הם בוחרים לא לעשות את שיעורי הבית , הם יהיו משועממים  (זוכרים אין משחקים,
אין טלוויזיה אין חברים אין טלפונים…) זה עשוי לקחת כמה ימים עד שהילד שלך יבין
שההורים שלו רציניים בהחלטה שלהם, שהם עומדים על דעתם, ואי אפשר להזיז אותם
מעמדתם. (מכם הורים נדרשת סבלנות, ובעיקר לא להתרגז, זו דרכו של הילד לבדוק את
המציאות החדשה)

העמידה שלכם בעקרון " קודם עבודה ואחר כך משחקים" ההתמדה שלכם והעקביות (ללא
הסברים מיותרים – העיקרון ברור אין צורך להסביר אותו שוב ושוב, )תאפשר לילדים שלכם
להבין שכדי להגיע למשחקים עליהם קודם להכין את שיעורי הבית – והם יבחרו לגמור קודם
את שיעורי הבית.

הכלל הבסיסי הזה חייב להישאר איתן ובלתי משתנה.

אין זה משנה אם נעשה חושך מוקדם  והם לא מסוגלים לצאת החוצה לשחק (חשוב לא
לרחם על הילדים – זה מחליש אותם) חשוב מאוד שהילדים ילמדו מהניסיון שלהם  שאת
שיעורי הבית הם עושים  דבר ראשון כשמגיעים מבית הספר.

מה דעתכם? שתפו כאן למטה

לקבלת תובנות והדרכות נוספות לחצו כאן ואפגוש אתכם בהמשך

   כאשר הורים מחליטים להיפרד או להתגרש  הילדים סובלים ביותר. 

 לעתים קרובות הם מרגישים כי מה שקרה בין ההורים הוא באשמתם בדרך כלשהי,  והם עלולים להרגיש חסרי אונים. 

 הנה כמה הצעות שתסייענה לכם.

מה מומלץ וחשוב לעשות

• לשוחח עם הילדים כך שיבינו ללא כול ספק שהגירושין או הפרידה אינם באשמתם
•  לאפשר לילדים לבטא את רגשותיהם ,ולקבל את הרגשות האלה בלי להצטדק.
•  לתת  את המידע שהם צריכים על הסדרים מעשיים
• שידעו  שהם יכולים  להמשיך לאהוב  את האימא והאבא שלהם באותה מידה, בדיוק כמו שאהבו אותם לפני הפרדה
• לתמוך בקשרים של הילדים עם ההורה השני
• שהילדים ירגישו  שיש להם שני בתים והם מתקבלים בברכה בשניהם – אין הם צריכים לבחור בין הבתים.
• שתגדירו גבולות שלכם, הורים,  באופן פשוט וברור. גבולות, כמו גם אהבה  הם צורך קיומי עבור הילדים.
•  להתנהג  תמיד אל הילדים  באהבה רבה  ובכבוד
• עם מתבגרים לשמור על קשר בטלפון או בסקייפ, לשלוח להם מכתבים, מיילים, טקסטים, פייסבוק, ועוד

מה מומלץ וחשוב  לא לעשות!

•   לא לבקר את ההורה השני בשום פנים ואופן!!
• לא להשתמש בילדים שלכם  כשליחים וכמרגלים 
•  לא להשתמש בילדים כדי לנקום נגד ההורה השני 
•  לא לבקש מהילדים להיות אחראים ל"החלטות שאתם הורים צריכים לעשות"
• לא  להפוך אותם לחברים הכי טובים  שלכם  או לאנשי  הסוד שלכם (אתם ההורים שלהם חברים יש להם מספיק)
• לא  לבטל  את השגרה של ההורה השני (לפני השינה, ממתקים, שיעורי הבית) נכון לקבוע מראש שלכול הורה יש השגרה שלו התייחסו בכבוד.
• לא לעסוק בהאשמות מדוע הגירושים קרו
• לא לפצות  את הילדים על ידי קניה של מתנות  ולא לקנות את אהבתם של הילדים במתנות ובכסף.
•  לא לדון  עם הילדים בפרטים של הגירושין או הפרידה 
•  לא  להפסיק את התמיכה או הקשר עם הילדים ,כדי  להעניש את ההורה השני (אל תשתמשו בילדים כעונש)
•  לא משנה מה קרה בינך לבין ההורה השני, הרווחה של הילד שלך חייבת לבוא קודם.

 לטיפים תובנות וכלים נוספים לחצו על הקישור כאן ונתראה בפעילויות הבאות.

איך ללמד ילדים שנכשלו לחשוב חשיבה אופטימית ?

החיים מלאים באכזבות  ובכישלונות קטנים. אף אחד לא אוהב להיכשל או להרגיש שהוא לא מספיק טוב, אבל בחיים, אכזבה וטעויות הן בלתי נמנעות.. למרבה המזל, החיים מציעים לכם הורים הזדמנויות לבניית ההערכה העצמית של הילד שלכם. כול  האתגרים הניצבים בפניכם ביומיום הם ההזדמנות שלכם ללמד את הילדים איך להתמודד עם הכישלון ולהתקדם הלאה אל  ההצלחה.

איך עושים זאת?

1.    להיות עם , ולשאול שאלה: כשהילדים שלכם נכשלים  , פנו זמן להיות איתם .הקשיבו לרגשות האמתיים של  הילדים, ושאלו אותם  שאלות, שיכולות לגרום להם לראות את הדברים ביותר אופטימיות. לדוגמה, אם ילד אחר לא רוצה לשחק איתם,  אפשרו להם לדבר על הפגיעה ברגשותיהם. ושאלו אותם  מי החברים האחרים שהם עשויים לרצות לשחק איתם, או מה הם יכולים לעשות כדי שהילד ירצה לשחק איתם.  זה עוזר להם לראות את התהליך בפרספקטיבה, רחבה יותר ולא להכחיש את הרגשות שלהם,

2.    חפשו "הזדמנויות לשפר": כאשר דברים משתבשים , עיקרון אחד של חשיבה האופטימית  הוא שהורים יכולים להמעיט באחריותם לתקלה, פחות להיות  מודאגים  ולא ליזום שיחות  לחיפוש האשמים, במקום רצוי להסתכל על הנסיבות שאולי תרמו לדברים להשתבש , זה הזמן להעריך מה הילדים שלכם יכולים לעשות בעתיד כדי להצליח להשיג תוצאות טובות יותר בפעם הבאה

3.    הסתכלו על הצד החיובי: עזרו לילדים שלכם לראות את המציאות כמו שהיא (לא במונחים של טוב או רע), ולמדו אותם להפוך חסרון ליתרון. לדוגמה, אם הילד שלך לא יכול לשחק בחוץ כי יורד גשם, הסתכלו על הצדדים החיוביים של המצאת משחקים מקורים, או עשיית פרויקט מיוחד המאפשר התנסות בחוויה של הצלחה . גם כשהרגל  שבורה, היא יכולה להביא את הכיף  והשמחה כשהחברים  מציירים וחותמים על הגבס.

4.    אל תשתמשו בתוויות שליליות: ילדים נוטים להתנהג בהתאם לציפיות של ההורים מהם, כך שאם אתם מכנים את הילדים בכינויים "יניב הבכיין", או "רווית היא הילדה הביישנית שלנו", מה שעשוי היה להיות שלב חולף הופך לזהות קבועה יותר! וזה פוגע ומזיק לילדים ולהערכה העצמית שלהם. הורים אל תנציחו את ההתנהגות שאתם לא רוצים!

5.    היו הדוגמא לילדים, היו מודל: על ידי ההתנהגות והעשייה אתם מלמדים את הילדים , ומתרגלים בעצמכם חשיבה אופטימית . כאשר אתם משיגים הצלחה, אל תצניעו אותה, תנו לעצמכם קרדיט על עבודה יפה מאוד שעשיתם. כאשר דברים משתבשים ,אל תתייחסו לזה כקטסטרופה הסתכלו על  דברים בפרספקטיבה חיובית.

לקבלת טיפים תובנות והדרכות  לחצו כאן ואפגוש אתכם בהמשך