איך לעזור לילדים להתמודד עם החרדה והמציאות המפחידה

כמה  עצות שיכולות לסייע  להורים לעזור לילדים להתמודד עם החרדה והמציאות המפחידה.

איך לעזור לילדים להתמודד עם החרדה והמציאות המפחידה

במציאות של היום כאשר הילדים וההורים חווים אזעקות של צבע אדום, ושומעים את הנפילות של הגרדים או הקסמים לידם……
קשה מאוד להישאר שלווים… המציאות אכן מפחידה!
גם להורים קשה להתמודד עם החרדה והמציאות המפחידה,
במצב כזה, קשה שבעתים לעזור לילדים להתמודד עם החרדה והמציאות המפחידה.
בשעה קשה זו הילדים עוקבים בעין חדה אחר ההתנהגויות שלנו ההורים
לכן לפני שאנחנו מטפלים בפחדים של הילדים עלינו לנהל את הרגשות שלנו.

הנה כמה  עצות שיכולות לסייע  להורים לעזור לילדים להתמודד עם החרדה והמציאות המפחידה.

  • נסו  להיות המודל  להתמודדות עם הפחד והחרדה.

    ישנן מספר דרכים שהורים יכולים לעזור לילדים להתמודד עם הפחדים . הדרך היעילה ביותר  היא

    כשהילדים רואים  איך אתם , ההורים,  מתמודדים בעצמכם  עם החרדה.

    ילדים הם מהירי תפיסה, והם יחקו את ההתנהגות שלכם.

    למשל  אם אתם  משוחחים עם חברים בטלפון ומתלוננים שאתם לא יכולים להתמודד עם הלחץ או

    החרדה. (הילדים קלטו אתכם…..)

    דאגו שהילדים ישמעו אתכם  או יראו אתכם  מנהלים את החרדה שלכם  בשלווה,  בלי להפגין אותה

    החוצה  בקול או בהתנהגות  לחוצה.

    אין זה אומר להעמיד פנים שאתם לא פוחדים, אבל כן  לשנות את החשיבה, להיות מודעים להשפעה

    שיש לחרדה שלכם על הילדים, ולהעביר את התחושה הקשה ללא פאניקה ובהלה.

  • יש לכבד את הרגשות של הילדים, אבל לא להעצים אותם.

במילים אחרות, אין לגמד את הפחדים של הילדים , אבל גם לא להגביר אותם.

כדאי להקשיב ולהיות אמפתי, לעזור להם  להבין מה מדאיג אותם

(הדאגה של הילדים לא בהכרח מתאימה למה שמדאיג את ההורה),

חשוב מאוד לעודד אותם להרגיש שהם יכולים להתמודד עם הפחדים שלהם.

למשל, כשהילדים מתחילים לבכות,  חשוב לתת להם את המרחב לבכות,

עד שיצליחו להרגיע את עצמם. אפשר לשבת לידם ולחבק, להיות איתם ולידם  בלי מילים.

  • חשוב ביותר ,דווקא עכשיו, ללמד ילדים לעזור לעצמם.

המטרה ללמד את הילדים לקחת שליטה על הרגשות שלהם ,

ילדים חרדים צריכים ללמוד איך להרגיע את עצמם.

רצוי לקבוע מסגרת מוצקה לילדים, להיות הורים פרואקטיביים, ולא מגיבים .

אין צורך להבטיח לילדים הבטחות , או לספר סיפורים שמטרתם לרכך את המצב  המפחיד,

במקום זה , כדאי לשאול את הילדים מה הם אוהבים לעשות כדי ליהנות מהזמן שהם יושבים בממד,

 אפשר לבנות איתם תכנית של פעילויות עם חוויות חיוביות:

סיפורים, משחקים, סרטים, יצירה  וכך הילדים יחזקו את מנגנון ההתמודדות,

  • ראוי לחזק את הביטחון של הילד ,

הורה לא יכול להבטיח לילדים שהמציאות כבר תשתנה,

אבל הורה  יכול להביע את הביטחון שלו בילד, להאמין שהוא יהיה בסדר,

הורים חייבים לעשות מאמץ כדי לפתח הערכה עצמית חיובית יותר,

על ידי מתן הזדמנויות לילדים  להשתמש בתכונות הטובות שלהם  כדי  לנהל את הפחד.

 כשהילדים שומעים, שההורים סומכים  עליהם,

ומאמינים  שהם בדרכם יצליחו לפעול למרות הפחד, זה יחזק אותם.

  •  אל תשאלו שאלות מנחות.

עודדו את ילדיכם לדבר על הרגשות שלהם,

אבל אל תשאלו אותם  שאלות מנחות כמו

"האם אתה פוחד מהאזעקות? " או  "את פוחדת מהרעש של הנפילות?"

שאלות מנחות למעשה  מעצימות  את המעגל של הפחד והחרדה,

לכן פשוט תשאלו שאלות פתוחות: "איך אתה מרגישה?" ספרי לי מה מפחיד אותך?

  • נסו  להיות המודל  להתמודדות עם הפחד והחרדה.

ישנן מספר דרכים שהורים יכולים לעזור לילדים להתמודד עם הפחדים .

הדרך היעילה ביותר  היא כשהילדים רואים  איך אתם , ההורים,  מתמודדים בעצמכם  עם החרדה.

 ילדים הם מהירי תפיסה, והם יחקו את ההתנהגות שלכם.

למשל: הילדים יראו אתכם בשיא הלחץ וישמעו אתכם   משוחחים עם חברים בטלפון

ומתלוננים שאתם לא יכולים להתמודד עם הלחץ או החרדה.

או  שהילדים ישמעו אתכם  או יראו אתכם  מנהלים את החרדה שלכם  בשלווה,

בלי להפגין אותה החוצה  בקול או בהתנהגות  לחוצה.

 אין זה אומר להעמיד פנים שאתם לא פוחדים,

אבל כן  לשנות את החשיבה, להיות מודעים להשפעה שיש לחרדה שלכם על הילדים,

ולהעביר את התחושה הקשה ללא פאניקה ובהלה.

ולסיום

2 טכניקות פשוטות עבורך כדי להילחם באינטואיציית החרדה

  • חשים לחץ, או חרדה? רצוי להתחיל בשליטה  בנשימה.  

אפשר להתחיל עם נשימה עמוקה,  אבל הנשימה היא  באופן טבעי שלווה

לכן  פשוט שימו לב  והקשיבו לנשימה שלכם ,תתבוננו  בה.

  • תחזרו על המשפט הפשוט הזה

            "אני עושה את הכי טוב שלי והכי הטוב שלי הוא מספיק טוב." 

אמירה פשוטה זו תזכיר לך  שאכפת לך מאוד מהילד שלך

והנך  עושה את הכי טוב שלך

ואין לך עכשיו מה לעשות יותר מהמיטב שעשית.

על ידי חזרה על הצהרה זו שוב ושוב אפשר למזער את הדאגה שלך

בכך שהזכרת לעצמך  שאין דבר יותר שאפשר לעשות עכשיו.

כתבו כאן בתגובות  ושתפו אותי אשמח תמיד לשמוע ולעזור

דבורה

ברכה לראש השנה: שתהיה השנה הבאה טובה מקודמתה

ברכה לראש השנה

 

"אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש …." (תהילים כ"ז, ד')

איזה מנהג אדיר ,

ראש השנה הוא הזמן

בו לכול אחד מאתנו

ההזדמנות להכין עצמנו

 

י

יש מי שנוהגים להתפלל , יש מי שמברכים….

אך תפילה לבדה, ברכה ואיחולים…. הם רק מילים

רק אם נדע לחבר כול ברכה לפעולה

נזכה שהשנה הקרובה תהיה טובה מקודמתה.

למה הדבר דומה

חקלאי המתפלל ליבול טוב,

אם לא יעבד את האדמה יטפח  וישקה אותה,

ספק אם האדמה לבדה..

תצמיח את היבול שביכולתה לתת.

כך גם האיחולים והבקשות –

למילה אמנם  כוח עצום  אך ללא פעולה

הבאה מתוך אמונה בחיים ומלווה בשמחה,

אין סיכוי לראות את הברכות  מתגשמות.

ראש השנה זה זמן מדהים לבקש ולאחל….

שנזכה בכול תחום לצמוח להתפתח ולהשתפר

ראש השנה זה הזמן  ליצור

התאמה  בין… לדבר  ובין …לפעול.

רוצים שילדינו ימשיכו בדרכינו,

עלינו להשקיע בעצמינו,

 כדי שנהיה דוגמא  מעשית

על פיה ימשיכו בדרכינו החינוכית .

רוצים שילדינו יקשיבו ויהיו מחונכים,

שיכבדו את עצמם ואותנו ההורים?

 "נעשה ונשמע…" זה סוד ההצלחה

שיוביל כול הורה לתוצאה הרצויה

זוהי המשמעות של  "אחת שאלתי אותה אבקש",

שמופיעה בספר תהילים (כ"ז 4)

כל דבר שנבקש  לעצמו בשנה הזאת

עלינו להיות שותפים להגשמתו.

 יש לעשות כול מה שנחוץ ונדרש

עד שהבקשה והברכה יהפכו לממש .

מאחלת  לנו באהבה

שתהיה השנה  הבאה

טובה הרבה מקודמתה

דבורה עידן

איך אפשר להתמודד עם נשיכות של ילדים?

איך אפשר להתמודד עם נשיכות של ילדים

השבוע זכיתי בשיחת טלפון מאתגרת.

הבת שלי  מעברו השני של הקו…

שואלת אותי,  "אימא, איך אפשר להתמודד עם ילדים שנושכים?"

מה קרה, שאלתי?

הבן החמוד שלה, יהיה בן שנתיים בשבת, חזר מהגן עם אוזן פצועה ומדממת – כתוצאה

מנשיכה של ילדה שמלאו לך שנה וחצי.

היות שזו לא פעם ראשונה, שהילד שלה חוזר עם "שעון אדום" ,

והיות שהיא לא נמצאת בגן, כשהאירוע מתרחש,

איך להתמודדעם ילדיםמבקשת  הבת שלי, שאדריך אותה , איך אפשר לעזור לגננת שלה להתמודד עם הנשיכות בגן?

אני יודעת, שתופעת הנשיכות מטרידה וממש לא נעימה לכל הצדדים – לא להורים, לא לילדים

(הנושכים והננשכים) ולא לגננות.

לכן הרמתי את הכפפה….

וחשבתי  מהו הכלי האפקטיבי שיכול לסייע בנושא:

גם להורים עצמם, כך שהם מצליחים להדריך את הילד למצוא כלים אחרים (מלבד נשיכות)

להתמודדות  עם המציאות.

גם להורים ,שרוצים להדריך את הגננת, איך לעזור לילד שלהם לא להיפגע  מהנשיכות, או לחילופין ,אם

בנם הוא הנושך ,  איך לאפשר לו להשיג את רצונו בדרכים חילופיות לנשיכה?

וגם לגננות עצמן.

נעניתי בשמחה לאתגר וצילמתי סרטון

בסרטון תמצאו הדרכה ובה כלים  להתמודדות עם נושא הנשיכות.

ממליצה לפנות   כ- 9  דקות  (קצת ארוך, )     אבל כדאי !

בהצלחה בדרכך החינוכית.

לקבלת ידע חשוב , איך להיות הורים משפיעים ומובילים בבית

ממליצה להקשיב שוב ושוב  לדיסק  כיצד להיות הורה כריזמטי,

ואם עדין לא רכשתם……… הזמינו עכשיו

 

 

10 טיפים להורים איך לחנך ילד, שלא יתחצף  וישתף  פעולה?

 10 טיפים להורים 

איך לחנך ילד, שלא יתחצף  וישתף  פעולה?

10 טיפים וכלים להורים  איך לחנך ילד שלא יתחצף ושישתף פעולה

לחוצפה אין גיל, פעם חוצפה הייתה אחת ממאפייני גיל ההתבגרות,
היום מגיל צעיר ביותר ילדים עונים להורים בזו הלשון:
"לא בא לי…" "את לא תחליטי עלי…"  ועוד כהנה וכהנה משפטי התנגדות.
הורים מחפשים את המתכון ובו טיפים  איך לחנך ילד, שלא יתחצף  וישתף  פעולה

הורים סך הכול  רוצים לדעת איך לחנך ילד, שלא יתחצף  וישתף  פעולה?

איך לגדל ילדים אסרטיביים ועצמאיים, ילדים שיודעים מה הם רוצים ועומדים על שלהם, שיאמינו בעצמם,  שיבטחו בעצמם, ועוד כאלה תוצאות רצויות.

הרבה הורים  מתלוננים על הילדים, שלא מקבלים סמכות. ילדים שמרשים לעצמם לזלזל, להשפיל, להתייחס בחוסר כבוד.

לפניכם 10 טיפים להורים איך לחנך ילד, שלא יתחצף  וישתף  פעולה

שאם תפעלו לפיהם,  תצליחו בוודאות לחנך את ילדיכם לכבוד ושיתוף פעולה.

דעו  בבהירות מהו התפקיד ההורי,  ושננו זאת כול יום כול היום.
התפקיד  העיקרי של ההורה הוא ללמד ולאמן את הילד לחזק ולהעצים את היכולות הפנימיות שלו , כדי שהוא יאמין בעצמו ויבטח בעצמו,
ויקבל את עצמו כמו שהוא, לא כמו שאחרים רוצים שהוא יהיה, ויאהב את עצמו כפי שהוא. וכול זה כדי שהוא יצליח להתמודד בהצלחה עם אתגרי החיים.

בררו לעצמכם מהם הערכים החשובים לכם לאורם אתם רוצים  לגדל את כול המשפחה שלכם.
הבחינו בין מה באמת חשוב לכם, כי זה  תואם עם התפקיד ההורי, וגם מקדם אתכם לתוצאות הרצויות, ומה לא באמת חשוב.
למשל: כבוד הילד , מול מקלחת, מה מהשניים באמת יותר חשוב, ואם אתם מתעקשים על מקלחת,
האם אתם מקלחים את הילד המסרב למקלחת ממקום של כבוד לילד, או מעליבים אותו, ופוגעים בו על ידי צעקות עונשים וכו..

הגדירו מה באמת חשוב. סמנו את הגבולות, והיו עקביים באכיפת החוקים והגבולות.
גבולות הברורים להורים ולילדים מאפשרים לילדים ולהורים להגיע לתוצאות שרוצים.
כאשר לא מגדירים גבולות, או כאשר אין אכיפה עקבית, נוצר בלבול אצל הילדים.
במקום שהילד יהיה עסוק במשימה עצמה, הוא עסוק בבדיקת המסגרת של המשימה, קרי, גבולות.
הילדים הם מדענים קטנים, הם עסוקים במחקר ופיתוח. הם יודעים להסיק מסקנות, ולהבדיל מההורים הם עקביים.
העקביות שלהם בטעות נתפסת אצל ההורים כנודניקיות, או חוצפה
 

הורים, אל תתווכחו מול הילדים.
צרו אווירה של כבוד והערכה בזוגיות שלכם.
אם אחד מבני הזוג עשה משהו, שלדעתך אינו "חינוכי", תאפשרו לבן הזוג, שהחל את הקשר עם הילד, לסיים את התהליך בדרכו.
תפרגנו זה לזו, גם אם זה לא עולה בקנה אחד עם דעתכם.
בערב כשהילדים כבר ישנים תעלו את הנושא ותדונו, מה אתם רוצים להשיג, ואיך אפשר לעשות זאת אחרת.
אם אתם רוצים כבוד במשפחה תהיו מודל לבני המשפחה בהתנהגות שלכם.
כך
ילמדו הילדים, שגם אם יש חילוקי דעות, אפשר להעריך ולאהוב את מי שחולקים על דעותיו 

אהבו את הילדים בכול מצב ובכול מקרה ללא תנאים.
ילדים כמו ההורים הם בני אדם. בני אדם טועים, עושים שגיאות, ואף נכשלים.
זה לא רע , זה לא טוב, זו פשוט המציאות.
השכילו לאהוב את הילדים בכול מצב, אין להם מטרה לאכזב אתכם, לכן אל תתאכזבו.
ראו בטעויות ובכישלונות הזדמנויות לקדם ולפתח את ילדיכם.
שאלו שאלות כמו  "אם תיתקלו מחר שוב בסיטואציה דומה, איך תצליחו להתמודד עם המצב?"
(
היו יצירתיים והתאימו את השאלות לגיל ולרמת הילד, ותזרמו, עשו זאת פשוט )
רק כך תצליחו לעזור לילדים שלכם להתמודד עם כול מציאות.

עודדו את הילדים עוד ועוד.
 
משום מה קל לראות את  הפגמים החסרונות ואת מה שאין בילדים.
עליכם להתאמץ ולמצוא אין סוף מעשים טובים שהילדים עושים,
ולהתייחס אל המעשים כמדריכים המחזקים את האמונה של הילד בעצמו.
ככול שההורים יראו לילדים איך העשייה, או ההתנהגות של הילד תרמה והועילה,
כך ישיגו מהר יותר את התוצאות החינוכיות הרצויות. רצוי שההורים יעודדו זה את זו והרבה, כמובן, גם לפני הילדים.

אל תענישו ,קבעו גבולות ברורים, ותנו לתוצאות ללמד את הילדים.
התוצאות צריכות להיות ברורות וידועות לכולם מראש.
סמכו על הילדים, הם יודעים להסיק מסקנות נכונות לחיים.
והיאזרו בסבלנות!
למשל,  אם ילדכם פותח את הפריזר (לעיתים הפריזר נמצא בחלק התחתון של המקררים)
ולוקח ארטיק, וכשמסיים לוקח עוד אחד, ועוד אחד. ואתם רוצים, שיאכל אחד בלבד, מה תעשו?
הגדירו לילד בדיוק מה הולך לקרות אם ייקח את הארטיק השני.
וכך תאמרו לו בטון דיבור נוח "אתה יכול לאכול רק אחד.
(אין צורך להסביר למה וכו…) ואם תיקח את  הארטיק השני ניקח אותו ממך.."
והנה האירוע מתקיים והילד לוקח ארטיק מס
2. עליכם לעמוד בדיבורכם, גם אם הילד בוכה.
אתם יכולים לתת לו חיבוק ונשיקה, בלי לדבר .
אפשר כמובן להעביר את הארטיקים למקום שהילד לא מגיע, כדי לא להכשיל אותו,
ואפשר למצוא עוד אין סוף רעיונות, החשוב מכול, שהאווירה תהיה אווירה של כבוד גם לעצמכם וגם לילד שלכם.

אמרו כמה שפחות "לא" וכמה שיותר "כן", הגדירו מה מותר.
המילים "לא" או "אסור" יוצרות אווירה שלילית והמסר ברור,
מישהו לא בסדר מישהו לא רצוי, אך אינן מסבירות מה כן גבולות המגרש.
ולכן מלכתחילה אילו מילים המכשילות את הילדים.
כמובן, יש להשתמש במילים לא ואסור, כאשר יש סיבה טובה לכך (ולא כמפלט של נוחות),
במקרה כזה יש לומר את הלא בתקיפות אדיבה.

שנו את מוקד ההתעניינות.
מעשים שאינם לרוחכם, והייתם מעדיפים שהילדים לא יעשו,
אבל אלו הם מעשים לא חמורים, ולא או הרימו אותם,
חבקו אותם והעבירו אותם באהבה לזירה אחרת.
גם אם זה לא הולך אל תעירו להם.
הילדים הם לא רובוטים שלכם, ואין יכולת להכריח אותם לעשות מה שההורים רוצים,
חשוב יותר לשמור על כבוד הילדים , לא לפגוע בהם, לא להעליב אותם, ולפתח איתם תקשורת של יחסים טובים.     

                     

כאשר נעשים מעשים שלא יעשו,
כמו להתחצף להורים, להרביץ להורים (גם בצחוק לא) לשבור בכוונה דברים בבית וכו'
עדיין נקטו בשיטה "דברי חכמים בנחת נשמעים".
,
זה הזמן לאכוף את הגבולות בתקיפות אדיבה.
(להיות  גם חד משמעיים בתגובה, וגםלא לפגוע או להעליב את הילדים).
במקרים אילו רצוי  פעם אחת להזהיר ,
ולהסביר מה תהיינה התוצאות אם ימשיכו בדרכם, וזהו!!!!
למשל, "תקשיב טוב, ילד, לא משנה מה אתה חושב עלי ולא משנה איך אני מנהלת דברים בבית הזה. אתה לא מתחצף אלי יותר!
אני אימא שלך ומבקשת שתדבר רק בכבוד ובדרך ארץ ויהי מה.
זה ברור?
אתייחס אליך ואגיב רק כשתפנה אלי בדרך שאני ארגיש מכובדת".
אם הילדים ממשיכים במעשים האסורים
אין לדבר, אין לומר מילה, אלא לפעול בהתאם לתוצאות הידועות מראש.
(לא לענות, או לצאת, או להכניס לחדר עד שיחליט להתנהג בכבוד, ועוד רעיונות כיד המחשבה היצירתית שלכם, בהתאם לגילאי הילדים ולרמתם.)
כעס לא מקדם את הילדים לתוצאות הרצויות אלא חוסם את הדרך  להתפתחות האישית.
(אלה מכם, שבכול זאת חושבים, שמותר לכעוס, אז אכן מותר,
השאלה, מה אתם רוצים להשיג באמצעות הכעס,
והאם אתם מצליחים להשיג את מה שאתם רוצים,
או שאתם משיגים עוד ועוד התנגדויות.. )

"דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים"

פירושו: חכמים אינם משמיעים את דבריהם בצעקות, אלא בנחת, בשקט ובסבלנות.

החכמה שבדברים והאמת שבבסיסם הן המייצגות את המסר,
כך שאין צורך בתוספת שכנוע או בגישה חיצונית שאינם מוסיפים מאומה לגופם של הדברים.

עוד   כלים המכוונים לפתרון בעיות נפוצות מחיי היומיום תוכלי למצוא כאן

book3

 

לעבור את הקיץ בשלום ובהנאה

 

לעבור את הקיץ בשלום ובהנאהבימים אילו יוצאים הילדים לחופשה, חופשת הקיץ.
החופשה היא מציאות, שראוי להתמודד איתה בשמחה ובהנאה .גם הילדים אך בעיקר גם ההורים!!!
יש הורים שהלחץ והתסכול מהחופשה הקרבה התחיל כבר מסיום החופש הגדול של השנה שעברה. המחשבות שהחופשה היא נזק!! ממלאות את המוח ומתפרצות האמירות כמו: "מי צריך את החופשה הזאת? החופשה עושה לנו ההורים בלגן גדול בחיי היומיום וחור ענק בתקציב." "אפשר להשתגע, איך אפשר לרצות את כול הילדים שלנו כול ימי החופשה?" "צריך לחפש בייבי סיטר ,שיהיה עם הילדים כשאנחנו בעבודה, איפה נמצא אחד כזה?" ועוד….

מה קורה כאן?
אילו אכן מחשבות, שהשתלטו עלינו (כמובן  פתחנו להן דלת רחבה, ועוד אנו מארחים אותן כמו שיאה למכניסי אורחים) והמחשבות הללו מנהלות אותנו  ההורים .

איך זה קורה?
ובכן כול מחשבה כזו מתמלאת באנרגיה של רגשות, בדרך כלל שליליים כמו: כעס, לחץ, תסכול,(וכשמיכל הדלק שלכם מלא) אתם יוצאים ופועלים. התוצאות ברוב המקרים אינן התוצאות הרצויות לכם. הפער בין מה שהייתם רוצים שיהיה לכם בחופשה, ובין מה שקורה בפועל, מחזק את המחשבה הראשונית, "מי לעזאזל צריך את החופש הגדול?" נכון אפשר לכעוס להתרגז וגם לקלל ולרטון, מי צריך את החופשה הזאת?
זו דרך אפשרית להתמודד עם המציאות הזו.

הייתם רוצים אחרת?

כמובן, אפשר גם ליהנות, לבנות ולשפר את מערכות היחסים, לקדם ולהעצים את היחד המשפחתי וגם את הייחודיות והמיוחדות של כול אחד מהשותפים. קרי: הורים וכול הילדים.
אפשר לבנות חופשת קיץ חלומית ב מ צ י א ו ת !
אם יש לכם מטרה כזו , אשתף אתכם בכמה טיפים שיכולים לעזור לכם להשיג את התוצאה הרצויה.
המטרה: שילוב של חופש, בילויים, הנאה ושמחה , תוך כדי בניה של זמן איכות משותף.

איך עושים זאת?
אפתח בכך שההצעה היא רק הצעה, ואתם יכולים לקחת את התובנות העומדות מאחורי ההצעה ולהתאימן למשפחה שלכם. גם במשפחה עם תינוקות (כמובן שהחלק של השיתוף וההתייעצות יהיה בהתאם)וגם במשפחות עם מתבגרים.

1. משפחה היא עסק, וכמו בכול עסק יש מנהיג או מנהל בכיר של העסק, שתפקידו להוביל את המשפחה למטרות עם תוצאות רצויות. מי שיוביל את המשפחה בקיץ הם       ההורים, מנהיגי העסק. כמובן אפשר להתייעץ עם הילדים, אך הקובעים המחליטים ומובילים את התכנית הם ההורים.

2. תוצאות רצויות. כדי שתזכו בתוצאות רצויות יש לחשוב מחשבות רצויות. מחשבות אשר יקדמו אתכם לקראת התוצאות הרצויות. מחשבה רצויה היא למשל, אנחנו עומדים בפני החופש הגדול ועלינו לבנות חופשה מהנה לנו ולילדים. או השנה תהייה לנו חופשה מפתיעה, וכו…

3. תכנית החופש הגדול. כמו בכול עסק גם כאן חובה לבנות תכנית חופשה, תרצו, תכנית עסקית לחופש הגדול. תכנית הלוקחת בחשבון את כול הפרמטרים המרכיבים את החופשה: מטרות של החופשה, מה חשוב לכם שיקרה בחופשה הזו, תקציב, תכנון מפורט של הוצאות ,כוח אדם ,דהיינו, מי פנוי ומתי, מי בעבודה , תכניות פעולה מגוונות הלוקחות בחשבון גילאי ילדים ,לוחות זמנים, תוצאות רצויות, וכו..

4. מה חשוב לכם מאוד שיהיה בקיץ . רישמו את התכנית בדף המחולק לפי ימי החופשה.(לוח שנה) מלאו את "האבנים הגדולות" את הפעילויות, שאתם רוצים שיתקיימו, שחשוב לכם שהם יתקיימו, (לפי התאמה לימי החופשה שלכם , וכו..)

5. לשתף את הילדים, הורים, לאחר שבניתם את התכנית ביניכם, ואתם רואים תמונה ברורה של ימי חופשת הקיץ, זה הזמן לשתף את הילדים שלכם בתכנית , או במסגרות של התכנית, קרי, תקציבים, ימים בהם אתם פנויים, ימים בהם יש סבתא וכו.. הם גם יראו את לוח הקיץ.

6. התייעצו עם הילדים לגבי מילוי הימים האחרים, הקשיבו לרעיונות שלהם וראו אם הם משתלבים אם התכנית שלכם, ואז שבצו את הרעיונות המתאימים בלוח. כך יש גם מקום לילדים להיות שותפים ותורמים לחופשת קיץ. את התכנית הסופית סוגרים המבוגרים בלי הילדים גם אם מקבלים את הצעות הילדים!!!!

7. הכרת תודה – הזדמנות להודות לילדים על הרעיונות, על שיתוף הפעולה וכו…. הכרת תודה יש להתמיד בה והרבה, לאורך כול הקיץ לכול הילדים, אך גם לכם ההורים. זכרו שום דבר לא מובן מאיליו, וכול דבר שתעשו ויקדם אתכם לתוצאות הרצויות ראוי להערכה גדולה!!!

8. תוכנית שבועית – כשהתוכנית מלאה וברורה, תוכלו בכול סוף שבוע לשבת עם הילדים על התכנית השבועית, ולפרט אותה כך שכול אחד ידע מה החלק שלו, מה המשימות שיש לעשות לפני כדי שהימים יהיו מהנים ושמחים. ואתם תעזרו לילדים להצליח במשימות.

9. תוכנית יומית – ערב לפני התארגנות לקראת יום הפעילות. גם אם יושבים בבית , מה עושים, איך מתארגנים לארוחות וכו…