איך להכין את הילד למעבר לגן החדש?

 

איך להכין את הילד למעבר לגן חדש?

ימיה החמים של אוגוסט כבר מאחורינו.

תקופת הקיץ ידועה כתקופה של שינויים.

מעברי דירות, שכנים חדשים,

הורים מוצאים עצמם מתמודדים

בשאלות של קליטה , שינויי שיגרה,

המציפים אצל ההורים התמודדויות רגשיות .

מתעוררים חששות וחרדות

לשלומם של הילדים,

שאלות כמו:

איך להכין את הילד לגן כך שלא ירגיש חווית נטישה

ההורים נעשים רגישים יותר

לכול בכי.

הבכי הופך להיות אצל ההורים סמן

לרגשי אשמה, וייסורי מצפון,

הבכי מעלה אצל ההורים מחשבות של חרטה

"אולי טעינו…."

הבכי מערער את הביטחון של ההורים בעצמם.

כאן בא המדריך להורות כריזמטית

ובו הסרטון: "איך לעזור לילדים להשתלב בגן החדש, או במסגרות החדשות"

קרי: גנים, כיתה א, מעברי דירות…

בסרטון תקבלו הדרכה  כיצד תוכלו לעזור לילדים שלכם.

ותגלו מה עליכם לעשות כדי שאתם, הורים, תהיו הורים עם בטחון עצמי.

בסרטון תמצאו  הדרכת הורים פשוטה.

  • הדרכה כיצד עליכם ,הורים,  לחזק את ההורות, ואת הילדים שלכם.
  • מה עליכם לעשות  כדי להיות הורים המאמינים ביכולת הילד שלכם.
  • הדרכה  איך לראות במעבר ובשינוי הזדמנות לצמיחה גם שלכם הורים וגם של הילדים.
  • הדרכה איך לעזור לילדים לבנות את הביטחון העצמי
  • הדרכה כיצד הורים יכולים ללמד ילד לסמוך על עצמו, ולהיות עצמאי יותר.
  • הדרכה איך אתם הורים יכולים ללמד את הילד להיפרד בקלות.
  • ואיך אתם יכוליםלהיות בטוחים שהילד שלכם מצליח להשתלב!

מאחלת לכם ולילדים שלכם

הצלחה

דבורה עידן

 

לקראת כיתה א

הדרכת הורים:

 איך  לעזור לילדים להשתלב בהצלחה 

בכיתה א

הורים רבים מגיבים רגשית לכניסת הילדים לכיתה א

פוחדים מהשינויים, חרדים מהלא ידוע

רוצים שהילדים יהיו מאושרים ולא יסבלו

אך דואגים שמא יהיה קשה להם…

מחשבות רבות מטרידות את ההורים.

המחשבות רובן עוסקות בבעיות וקשיים

 שיתעוררו לילדים תוך כדי השנה….

יחד עם זאת הורים מוכנים לעשות הכול,

כדי שהילד שלהם יצליח להתמודד ולהתגבר על כול קושי.

ועל כך אני מוקירה אתכם

אז מה , הורים, עליכם  לעשות כדי  שהילד שלכם ישתלב בהצלחה?

בראש ובראשונה, עליכם  לפתח גישה חיובית אוהבת ושמחה

  • כלפי עצמכם, הורים,
  • כלפי הילד שלכם,
  • וכלפי בית הספר.

נשמע פשוט, ואכן זה פשוט.

לפניכם  הדרכה הכוללת שמונה צעדים קטנים ופשוטים,  

שיובילו אתכם למטרתכם.

הצעד הראשון: הרגעו , הסירו כול ספק,

  • שחררו באהבה את כול המחשבות הממוקדים במה שאתם לא רוצים שיקרה לילדים שלכם

  • הרפו מהמתח , מהחרדות שלכם, ומהפחדים שלכם הנובעים מהמחשבות על הקושי והבעיות.

וותרו על המחשבות העוסקות באי וודאות 

  • "מה יהיה עם הילד הקטן שנכנס היום לבית הספר"
  • איך הוא יצליח?
  • האם יתמיד לשבת במהלך כל השיעור, 
  • איך יסתדר עם זמנים, האם יצליח להיכנס לכיתה בשעת הצלצול,
  • איך הוא יצליח לרכוש אתויות הלמידה

הסירו כול ספק מלבכם, האמינו באמת שהילד שלכם יצליח!

אין זה חדש שמחשבה יוצרת מציאות. 

למה לא תחשבו מחשבות של הצלחה?!

הצעד השני: שתפו את הילדים והתיעצו איתם

  • שאלו את הילדים שלכם

מה עושים בכיתה א?

מה זה כיתה א

איזה משימות יש בבית ספר?

איך תדע לקרוא?

  • הקשיבו  בסבלנות לתשובות של הילד, תתפלאו כמה הילדים יודעים
  • שתפו אותם בהרגשה שלכם, שאתם שמחים ומתרגשים

          כי הילד שלכם כבר כול כך גדול. שאתם יודעים שהוא יצליח וכו..

 

הצעד השלישי: היו קשובים לילד שלכם ולצרכים שלו,

שחררו את כול הציפיות שיש לכם

  • אל תלחצו  עליו,
  • ואל תדחקו את הילדים שלכם למושלמות ( גם אתם לא כאלה )

הילדים שלכם לומדים למען עצמם !!

הם אינם לומדים, כדי שאתם תהיו גאים בהם או לחילופין כדי לאכזב אתכם!!!

הילדים שלכם לומדים  למען ההתפתחות שלהם, וההתקדמות שלהם בחיים.

התפקיד שלכם, הורים ,הוא :

  • ללוות אותם בתהליך הלמידה
  • לעזור להם  להתמודד עם כול קושי ולא להפריע להם!!
  • לסייע להם למצוא בתוכם את הפתרונות והדרכים להתמודד עם כול אתגר
  • ולא ללמוד בשבילם, או ללמוד במקומם

 

הצעד הרביעי: תבררו מהי העזרה לה זקוקים הילדים?

לפני הכול הילדים רוצים וגם  זקוקים להורים חיוביים הפנויים להקשבה.

  •  תתמקדו במציאות כמו שהיא כאן ועכשיו.(אל תתנו למחשבות של חרדה, דאגה וכו.. להשתלט עליכם)
  • אל תרחמו על הילדים שלכם
  •  אל תתלוננו על ההתנהגות שלהם, או על כך שהם מאכזבים אתכם,
  •  ואל תאשימו לא את הילדים לא את המורים וגם לא את עצמכם!!

חישבו על עצמכם, על הילדים שלכם ועל בית הספר כעל מי שיש לברך אותם.

וחפשו דרכים לשפר את המצב.

רק כך תלמדו את הילדים לקחת אחריות ולדאוג להצלחה שלהם.

 

הצעד החמישי: עודדו את הילדים על כול דבר שהם עושים.

הראו להם את התועלת שבעשייה שלהם, והדגישו את ההצלחות שלהם.

אם הילדים לא מצליחים.. זה יכול לקרות לכול אחד!!!

כאן נפתחת לכם הזדמנות מאתגרת!!

במקום להיכנס חמרה שחורה,להתאכזב להילחץ ולכעוס

הציעו לילד שלכם למצוא מה הוא יכול לעשות אחרת,  איך  הוא יוכל בפעם הבאה  להצליח במשימה?.

שאלו  שאלות מכוונות,

(אל תסבירו להם מה לעשות!!!)

למשל.

  • מה אתם יכולים לעשות עוד ……
  • איך אפשר…..?
  • יש לכם עוד רעיון? וכו..
  • מה עוד

אתם יכולים להעלות גם רעיונות שלכם,

אך אפשרו לילדים לבחור את הרעיון המתאים להם.

לא בהכרח רעיונות שלכם מתאימים לילדים שלכם,

 

הצעד השישי:תסמכו על הילדים שלכם ועזרו להם להתארגן.

  • תאמינו בילדים וביכולות שלהם להתמודד עם כול אתגר שיצוץ בחייהם
  • היו משקיפים , עודדו אותם, הדריכו אותם, ותתמכו בהם. אל תעשו במקומם!
  • צרו סדר יום  קבוע וברור והתמידו בו עד שיכנס כהרגל (מתי אוכלים, מתי משחקים,מתי שיעורים, מתי חוגים,)
  • עזרו להם לפתח הרגלי למידה כמו עמידה בזמנים (של סדר היום) מקום רגוע שולחן כתיבה,
  • סדר קבוע, קריאה ביומן, סידור תיק וכו..
  • הקשיבו לילדים שלכם ,

אם לילדכם יש קושי או מגבלה כול שהיא, עזרו לילד שלכם

  • לקבל את המגבלה כמציאות קימת
  • למדו אותו לחיות טוב עם המגבלות.
  • ועיזרו לו למצוא בתוכו את הכוחות והפתרונות  להצליח למרות המגבלה.

כמקור להשראה קראו את הסיפור של אחד אצן הפרוטזות אוסקר פיסטוריוס

 

הצעד השביעי: גישה חיובית כלפי בית הספר

התייחסו לצוות ביה"ס כשותפים ,

פניה ישירה ומכבדת לצוות בית הספר, תמיד תתקבל במאור פנים וברצון ללכת עם.

תנו כבוד לבית הספר ולמחנכיו.

גישה מכבדת  את בית הספר היא מהותית והכרחית כדי שהילדים שלכם  יוכלו לגדול , להתפתח וולהשתלב בהצלחה

אוירה חיובית בבית כלפי בית הספר, מסיעת ומפתחת עמדה אוהדת גם מצד הילד שלכם .

 

הצעד השמיני  :הורים, תפתחו גישה חיובית אוהבת ושמחה אל עצמכם.

  • הרגישו ראויים כבני אדם, ותפרגנו לעצמכם,
  • האמינו שאתם הורים טובים!

הילדים שלכם זקוקים לתמיכה שלכם ולהדרכה שלכם.

הם רוצים הורים המאמינים בעצמם, הורים שהם משמעותיים בעיני עצמכם ופנויים להקשיב

  • אתם המנהיגים המובילים בבית,

אל תתנו לפחדים לחרדות ולתסכולים להוביל אתכם בתפקיד ההורות. תהיו מובילים חיוביים.

היו ממוקדים במשימות שיחזקו ויעצימו את ההתפתחות של הילדים שלכם.

אל תתנו לקשיים לימודיים אפשריים של ילדכם לפגוע בהערכה העצמית שלכם כהורים.

לסיכום

תפעלו על פי ההדרכה שבמאמר באופן נחוש ועקבי

ובכך תסייעו רבות לילד שלכם  להצליח בבית הספר

בהצלחה

דבורה עידן

בזמן האחרון יש לי קושי עם הילד שלי בנושא של זמנים.

"בוקר טוב"!

יש לא מעט  הורים להם הברכה "בוקר טוב" הפכה למשאלה.

"יש מצבים בהם אין לי את כל הזמן שבעולם, לדוגמא בבקרים כשאני לא רוצה לאחר לעבודה, אחה"צ לאחר שלקחתי אותו ואני לא רוצה לאחר לאסוף את אחותו מהפעוטון שלה ועוד….

הילד שלי מטבעו קצת מעופף (זה גנטי ממני) אבל יש לי תחושה שהוא כל הזמן מורח את הזמן ופשוט לא מתקדם.

מצד אחד אני לא רוצה לעשות בשבילו דברים (להלביש, להנעיל וכו…) אך מצד שני התחושה שלי היא שהוא עושה דווקא ומורח את הזמן.

כנ"ל ביציאה מהגן, אני ממהרת לאסוף את אחותו והוא פשוט מוצא את כל הדרכים שבעולם להתעכב, לבכות, ופשוט לא מתקדם. ואני לא רוצה לקחת אותו בכוח. אבל הכול מתבצע תוך כדי בכי ויללות ונורא קשה לי עם זה.

ניסיתי כמה דרכים ואני לא מצליחה להיות מספיק יצירתית בנושא ולהפוך את הבקרים (ובכלל את הרגעים התחומים בזמן) לנעימים…

מקווה שתוכלי קצת לעזור לי כי אני כבר מרגישה מתוסכלת וכך גם התגובות שלי נראות ואין לי רצון בזה…"

 

אימא יקרה, התאוששי, והעלי חיוך על פניך.

לפני ההדרכה שלי, בואי נבין את המצב.

אני אעתיק מדברייך, את מה שאני מזהה כמחשבות שלך.

אתייחס להתנהגויות שלך ולהתנהגויות של הילד.

ולבסוף אתמקד במה באמת חשוב לך.

 

מהן המחשבות העולות במוחך ביחס לעצמך

"יש לי בזמן האחרון קושי"

"אין לי את כל הזמן שבעולם"

"אני לא רוצה לאחר לעבודה"

"ואני לא רוצה לקחת אותו בכוח"

"קשה לי עם זה"

"לא מצליחה להיות מספיק יצירתית בנושא"

"אני כבר מרגישה מתוסכלת"

 

מהן המחשבות שלך לגבי הילד שלך?

"הילד שלי מטבעו קצת מעופף"

(מה פירוש? המילה שבחרת מתארת אותו למעשה את מתייגת אותו, שמה עליו תוית,  חבל!!!! אין צורך להצמיד לילדים שלנו תוויות, גם לא חיוביות ובוודאי לא שליליות )

"תחושה שהוא כל הזמן מורח את הזמן"

(כדאי לבדוק של מי הזמן שהוא מורח? שלך?  נראה, שבזמן שלו הוא לא ממהר לשום מקום.)

"הוא עושה דווקא ומורח את הזמן"

(לדעתי, לעולם ילדים לא פועלים דווקא, ולא נגד, (על אף שהורים רבים יתארו זאת כך, ואף יביאו דוגמאות רבות המוכיחות את דעתם. ילדים תמיד פועלים למען עצמם, חשוב להם להיות משמעותיים בעיני עצמם, והם יעשו הכול למען השגת מטרה זו)

"הוא פשוט מוצא את כל הדרכים שבעולם להתעכב,"

 

מסקנות  לגבי המחשבות המתרוצצות לך בראש

נראה, שהמחשבות שלך מסתובבות  בעיקר סביב לקושי, ובשל כך הכול  נראה בעיתי קשה ומתסכל.

לפני הכול:

אני ממליצה להפנים את  האקסיומה : "מחשבה יוצרת מציאות!!!"

במילים אחרות ,אימא יקרה, את מרגישה ופועלת בהתאם למחשבה שיצרת במוחך.

במקרה שלך ברגע שמחשבותיך מסתובבות סביב לקושי או בעיה, אזי יצרת  לעצמך מכשול , ועכשיו את מחפשת דרכים כדי לעבור את המכשול שיצרת בעצמך.

וזה אכן מתסכל!!!!

האמת, אפשר לראות את הדברים גם אחרת, אין כאן שום קושי אמיתי.

את עומדת בכול רגע נתון מול מציאות.

המציאות היא רק מציאות .היא אינה מציאות  טובה אך גם אינה מציאות גרועה. ( טובה, גרועה, אילו מחשבות שלנו, פרשנות שאנו מלבישים על המציאות)

סך הכול מה שנדרש ממך הוא הצורך  להתמודד עם המציאות כמו שהיא.

ההדרכה שלי

לפני הכול, תהיי עסוקה ביש ולא באין!!!

(חזרי  למעלה למחשבות שלך כלפי עצמך – ראי איך בכול משפט את עסוקה במה שאין, במה שאת לא…. ובקושי?)

עצרי לרגע!

חשבי מה בסיפור הנ"ל באמת חשוב לך?

למשל, חשוב  לך מאוד בבוקר להגיע בזמן לעבודה, נכון?

אם כן

חשבי, מה את צריכה לעשות כדי להצליח להגיע בזמן לעבודה. (זה לא קשור כלל לילדים שלך)

מה את צריכה  לעשות כדי להגיע בזמן לעבודה? זה יכול להיות בליווי צחוק של הילדים, או בכי שלהם, גם כך וגם כך זה לא העיקר, (העיקר הוא ,זוכרת? להגיע בזמן לעבודה), לכן התמקדי בעיקר, ותפעלי ממקום של כבוד לעצמך וכבוד לילדים שלך.

למשל, את יכולה לקום מוקדם יותר בבוקר כדי להספיק….

את  יכולה  גם לחשוב איך להתארגן אחרת בבוקר כדי להגיע בזמן לעבודה, כלומר, אם להלביש את הילד שלך, יעזור לך להגיע בזמן, אז תלבישי אותו (את לימודי העצמאות  שלו וכו… תשאירי לשעה אחרת ביום),

כדאי גם  לשתף אותו (לא בבוקר כמובן)  שאת חייבת להגיע בזמן לעבודה.

את יכולה לבקש ממנו, אחרי שהוא  כבר לבוש, עזרה כלשהי  לך לאחותו, או כול דבר אחר, שהוא ירגיש גדול, חשוב, ומשמעותי בעיני עצמו, אני מניחה, שהוא ישתף איתך פעולה.

וגם לא נורא אם הוא בוחר לבכות, הלבישי אותו בלי לדבר יותר מדי,(ובלי להתרגז  או לכעוס) זכרי מה חשוב לך.

(בכי אינו אומר שהתנהגת בחוסר כבוד לילד שלך, עוד על בכי קראי במאמר שכתבתי)

חשוב בבוקר להגיע בזמן לעבודה ועלייך למלא את המשימה בהצלחה.

עוד תוכלי לקרוא במאמר  שכתבתי בנושא האחריות,

עוד דבר שממש חשוב לך  הוא לקחת את התינוקת שלך בזמן  מהפעוטון– גם כאן זו משימה שלך. ועליך להצליח בה בלי שום קשר לילדים.

לכן

חפשי דרכים כדי להצליח במשימות שלך .

ואל תהפכי את ילדייך לקושי או לבעיה שלך, הם לא!!

עשי זאת פשוט ופשוט תצליחי!!!

דבורה עידן

מנחה ומדריכת הורים בכירה (מכון אדלר)

לקבלת סדרת הטיפים למייל, הירשמו בדף אוהדים שלי בפייסבוק

 

הדרכה וטיפים להורים ו"ילדים" בני 30-25 המעדיפים להמשיך לגור בבית ההורים

בני 30-25 מעדיפים להמשיך לגור בבית ההורים

בחורה בשנות השלושים המוקדמות לחייה , רווקה וגרה בבית ההורים.
הבעיה היא שלא טוב לה בבית של ההורים, ופוחדת לעשות צעד ולעזוב את הבית.

כך מתארת את המציאות שלה בבית אימא

"אני לא מסתדרת עם אימא שלי.
אימא נכנסת לחיי ומנהלת לי את החיים.
נכנסת לחדר ועושה לי סדר בניירות שזה דבר אישי,
פותחת את הארון ומחליטה שצריך לסדר אותו,
עומדת ליד הדלת בזמן שאני מדברת בטלפון עם חברים ומקשיבה לשיחות.
אני אומרת לאימא, שאני מעדיפה לסדר את החדר לבד, שתיתן לי קצת פרטיות בחדר שלי , אך אימא לא רואה את זה ככה ורבה איתי. מטיחה בי שאני לא מסדרת את החדר(למרות שהחדר בעיני מסודר ).
כאשר אני מחפשת לשכור דירה , אימה מורידה לי את המוטיבציה בטענה, שיהיה לי קשה לבד וחבל על הכסף. ומצד שני אימא לא מפסיקה לומר, שאני חיה בבית של אימא, ולכן זכותה להיכנס לכול החדרים בבית כולל החדר שלי, ולסדר את החדר אם הוא לא מסודר. ועוד מוסיפה שעלי לעשות מה שתגיד לי,
מה עלי לעשות?
אני לא מצליחה לתקשר עם אימא שלי אלא במריבות ,כי היא יורדת עליי כל הזמן בלי סיבה וכל הזמן אומרת שאני לא אסתדר בלעדיה, זה פוגע בי ועושה לי לא טוב .
עד שאני אמצא דירה אני במצב שאני לא מסוגלת לחיות איתה בבית אחד. מה עושים איך להגיע איתה לפיתרון?"

"אין כמו בבית….".

בשנים האחרונות נפוצה התופעה של בני 30-25 ואף מבוגרים יותר, המעדיפים להמשיך לגור בבית ההורים על פני יציאה לחיים עצמאיים ומגורים בבית משלהם. התלות היא לא רק של הילדים בהורים, התלות הנוצרת  היא תלות הדדית, גם מצד ההורים וגם מצד הילדים.

הילדים אומרים: "אני גרה עם הורי, כי זה נוח, חוסך כסף, יש תמיד אוכל במקרר, ואני לא צריכה לדאוג לכביסות, קניות, ותשלומי שכר דירה וחשבונות".

ההורים אומרים: "השהייה של הילדים בבית  נעשית בעייתית, כאשר  הילד הבוגר ממשיך לגור בבית ההורים ולעתים אף מנצל אותם: לא משתתף בהוצאות ובעזרה בעבודות הבית, או שהוא משתלט על מרחב הבית מבלי להתחשב בצורכי ההורים."

ככל שעובר הזמן והילד לא מראה סימנים שהוא מתכוון לעזוב את הבית – נוצרת אווירה של מתחים, מריבות ובמקרים אפילו קרע עמוק בין בני המשפחה.

הורים לא משחררים את הילדים לדרכם העצמאית?

מסתבר שהישארות הילד בבית הינה פיצוי על חששות של ההורים,

פחד מלבדיות אחרי התרוקנות הקן, פחד להישאר עם חבר לחיים, שהמכנה המשותף היחיד שלהם  הוא הילדים. אי הוודאות מגיל הפנסיה מפחיד גם כן.ואולי חששות נוספים…

כאשר שהותו של הילד בבית מתארכת והוא אינו מראה סימני עזיבה, האחריות על עידודו לצאת לחיים עצמאיים מוטלת על ההורים, כחלק מהתפקיד ההורי.

איך עושים זאת?

  1. קודם כול נפטרים מיסורי המצפון ומרגשות האשמה המתעוררים בשל "סילוקו" של  הילד מהבית.
  2. מממלאים את הראש במחשבות  חדשות יצירתיות, אשר יובילו לדרך שתאפשר בפשטות  לקדם ולפתח את "הילד" שלהם בחיים. מחשבות שיעצימו את יכולות הילד לקחת אחריות לחייו. ויחזקו את האמונה שלו בעצמו.
  3. ממשוחחים עם "הילד", בדרכי נועם ממקום אוהב ומכבד. בונים יחד איתו תכנית לפיה יצליח לשכור דירה, למצוא עבודה, ולהסתדר בזכות עצמו.
  4. נמנעים מהאשמות ועימותים הקשורים בהתנהלות ובהתנהגות בבית.                שיחה כזו גוזלת זמן ואנרגייה ואינה מקדמת את "הילד" להצליח במשימת היציאה מהבית.
  5. מדגישים שוב ושוב שהניתוק מההורים הוא רק גיאוגרפי, והבית נשאר פתוח תמיד.

איך "ילדים" מצליחים לקבל החלטה לעזוב את הבית?

ההדרכה לאותה "ילדה " בת ה-30  קשורה לשאלה החשובה ביותר שעליה לשאול את עצמה:

מה אני באמת רוצה? מה חשוב לי היום!!

וכך הם פני הדברים:

המציאות שלך פשוטה.

כשאת גרה בבית יש לך אימא, שאוהבת אותך ורוצה את הטוב ביותר בשבילך,ראוי להודות על כך, זה לא מובן מאיליו , גם אם יש צורך לשפר את התקשורת ביניכן.

יתכן שהדרכים שאימא בוחרת כדי להעניק לך את הטוב ביותר מוטעות. (זה לא טוב, ולא רע, אלא רק המציאות שלך) אם את רוצה ויודעת בבירור מה את רוצה, (וזה לא קשור לחלוטין באימא שלך,תבדקי עם עצמך מה את רוצה בשביל עצמך בנקודת זמן זו.)

מה שעליך לעשות זה לפעול כדי להשיג את הרצון האמיתי שלך.

למשל, אם את באמת רוצה לשכור דירה ולפתוח בחיים אחרים חדשים, האם ברור לך מה הצעדים שעליך לעשות? התחילי בצעדים קטנים, שיביאו אותך לתוצאה הרצויה.

אל תרפי עד שתשיגי את המטרה, ואל תתני לאף אחד ולשום משפטים כמו "יהיה לך קשה לבד וחבל על הכסף שלך" להסיט אותך מהגשמת הרצון האמיתי שלך.

להזכירך את עושה מה שאת רוצה, לא  בגלל אחרים (במקרה שלך אימא)

אלא בזכות עצמך, ומה שחשוב לך היום בחיים כדי להתפתח ולהתקדם.

בהצלחה בדרך להגשמת רצונותיך!

דבורה עידן

מדריכה ומנחת הורים בכירה מכון אדלר

לעבור את הקיץ בשלום ובהנאה

 

לעבור את הקיץ בשלום ובהנאהבימים אילו יוצאים הילדים לחופשה, חופשת הקיץ.
החופשה היא מציאות, שראוי להתמודד איתה בשמחה ובהנאה .גם הילדים אך בעיקר גם ההורים!!!
יש הורים שהלחץ והתסכול מהחופשה הקרבה התחיל כבר מסיום החופש הגדול של השנה שעברה. המחשבות שהחופשה היא נזק!! ממלאות את המוח ומתפרצות האמירות כמו: "מי צריך את החופשה הזאת? החופשה עושה לנו ההורים בלגן גדול בחיי היומיום וחור ענק בתקציב." "אפשר להשתגע, איך אפשר לרצות את כול הילדים שלנו כול ימי החופשה?" "צריך לחפש בייבי סיטר ,שיהיה עם הילדים כשאנחנו בעבודה, איפה נמצא אחד כזה?" ועוד….

מה קורה כאן?
אילו אכן מחשבות, שהשתלטו עלינו (כמובן  פתחנו להן דלת רחבה, ועוד אנו מארחים אותן כמו שיאה למכניסי אורחים) והמחשבות הללו מנהלות אותנו  ההורים .

איך זה קורה?
ובכן כול מחשבה כזו מתמלאת באנרגיה של רגשות, בדרך כלל שליליים כמו: כעס, לחץ, תסכול,(וכשמיכל הדלק שלכם מלא) אתם יוצאים ופועלים. התוצאות ברוב המקרים אינן התוצאות הרצויות לכם. הפער בין מה שהייתם רוצים שיהיה לכם בחופשה, ובין מה שקורה בפועל, מחזק את המחשבה הראשונית, "מי לעזאזל צריך את החופש הגדול?" נכון אפשר לכעוס להתרגז וגם לקלל ולרטון, מי צריך את החופשה הזאת?
זו דרך אפשרית להתמודד עם המציאות הזו.

הייתם רוצים אחרת?

כמובן, אפשר גם ליהנות, לבנות ולשפר את מערכות היחסים, לקדם ולהעצים את היחד המשפחתי וגם את הייחודיות והמיוחדות של כול אחד מהשותפים. קרי: הורים וכול הילדים.
אפשר לבנות חופשת קיץ חלומית ב מ צ י א ו ת !
אם יש לכם מטרה כזו , אשתף אתכם בכמה טיפים שיכולים לעזור לכם להשיג את התוצאה הרצויה.
המטרה: שילוב של חופש, בילויים, הנאה ושמחה , תוך כדי בניה של זמן איכות משותף.

איך עושים זאת?
אפתח בכך שההצעה היא רק הצעה, ואתם יכולים לקחת את התובנות העומדות מאחורי ההצעה ולהתאימן למשפחה שלכם. גם במשפחה עם תינוקות (כמובן שהחלק של השיתוף וההתייעצות יהיה בהתאם)וגם במשפחות עם מתבגרים.

1. משפחה היא עסק, וכמו בכול עסק יש מנהיג או מנהל בכיר של העסק, שתפקידו להוביל את המשפחה למטרות עם תוצאות רצויות. מי שיוביל את המשפחה בקיץ הם       ההורים, מנהיגי העסק. כמובן אפשר להתייעץ עם הילדים, אך הקובעים המחליטים ומובילים את התכנית הם ההורים.

2. תוצאות רצויות. כדי שתזכו בתוצאות רצויות יש לחשוב מחשבות רצויות. מחשבות אשר יקדמו אתכם לקראת התוצאות הרצויות. מחשבה רצויה היא למשל, אנחנו עומדים בפני החופש הגדול ועלינו לבנות חופשה מהנה לנו ולילדים. או השנה תהייה לנו חופשה מפתיעה, וכו…

3. תכנית החופש הגדול. כמו בכול עסק גם כאן חובה לבנות תכנית חופשה, תרצו, תכנית עסקית לחופש הגדול. תכנית הלוקחת בחשבון את כול הפרמטרים המרכיבים את החופשה: מטרות של החופשה, מה חשוב לכם שיקרה בחופשה הזו, תקציב, תכנון מפורט של הוצאות ,כוח אדם ,דהיינו, מי פנוי ומתי, מי בעבודה , תכניות פעולה מגוונות הלוקחות בחשבון גילאי ילדים ,לוחות זמנים, תוצאות רצויות, וכו..

4. מה חשוב לכם מאוד שיהיה בקיץ . רישמו את התכנית בדף המחולק לפי ימי החופשה.(לוח שנה) מלאו את "האבנים הגדולות" את הפעילויות, שאתם רוצים שיתקיימו, שחשוב לכם שהם יתקיימו, (לפי התאמה לימי החופשה שלכם , וכו..)

5. לשתף את הילדים, הורים, לאחר שבניתם את התכנית ביניכם, ואתם רואים תמונה ברורה של ימי חופשת הקיץ, זה הזמן לשתף את הילדים שלכם בתכנית , או במסגרות של התכנית, קרי, תקציבים, ימים בהם אתם פנויים, ימים בהם יש סבתא וכו.. הם גם יראו את לוח הקיץ.

6. התייעצו עם הילדים לגבי מילוי הימים האחרים, הקשיבו לרעיונות שלהם וראו אם הם משתלבים אם התכנית שלכם, ואז שבצו את הרעיונות המתאימים בלוח. כך יש גם מקום לילדים להיות שותפים ותורמים לחופשת קיץ. את התכנית הסופית סוגרים המבוגרים בלי הילדים גם אם מקבלים את הצעות הילדים!!!!

7. הכרת תודה – הזדמנות להודות לילדים על הרעיונות, על שיתוף הפעולה וכו…. הכרת תודה יש להתמיד בה והרבה, לאורך כול הקיץ לכול הילדים, אך גם לכם ההורים. זכרו שום דבר לא מובן מאיליו, וכול דבר שתעשו ויקדם אתכם לתוצאות הרצויות ראוי להערכה גדולה!!!

8. תוכנית שבועית – כשהתוכנית מלאה וברורה, תוכלו בכול סוף שבוע לשבת עם הילדים על התכנית השבועית, ולפרט אותה כך שכול אחד ידע מה החלק שלו, מה המשימות שיש לעשות לפני כדי שהימים יהיו מהנים ושמחים. ואתם תעזרו לילדים להצליח במשימות.

9. תוכנית יומית – ערב לפני התארגנות לקראת יום הפעילות. גם אם יושבים בבית , מה עושים, איך מתארגנים לארוחות וכו…