אחת השאלות שמעסיקה אימהות לפני לידת הילד השני היא
"יש לי ילד בן שנתיים ואני בהריון מתי כדאי להכין את הילד ואיך?"
מתברר שאימהות רבות לקראת הלידה שלהן מטרידות את עצמן
במחשבות הנובעות מצד אחד מחששות גדולים ומצד אחר מרצון
לעשות את הטוב ביותר למען הילדים.
כדי לדעת מה עליך לעשות כדאי לראות בבירור מה מניע אותך לעשייה.
איך עושים זאת?
שאלי את עצמך כמה שאלות מובילות:
לאיזו מטרה את רוצה להכין את הילד?
מה לדעתך חשוב שילד בן שנתיים ידע?
ותמקדי את עצמך ממה את חוששת?
בדרך כלל אילו התשובות הרווחות :
-
שהילד לא יקנא יתר על המידה בתינוק שזה עתה נולד.
-
הבנתי מאמהות, שעברו את זה, שזו תהיה תקופה קשה.
-
השאלה שמטרידה כול אימא היא "מה אני אמורה לעשות לפני כדי להקל… "
אז מה באמת מחכה לך מצד הבן הגדול שלך כשיגיע התינוק החדש
הביתה?
האמת היא שהכול יכול להיות – וזה תלוי מאוד בתגובות ההורים.
כמה דברים שכדאי להבין כדי לדעת מה לעשות נכון:
1. מושג הזמן לא ברור דיו לילדים בני שנתיים או שלוש,
2. הרעיון של תינוק בבטן לא ברור להם כלל וכלל, הם מתעקשים
להרים לך את החולצה, כדי לראות את התינוק שבבטן.
יתכן אם כך, שההכנה מראש אינה צורך של הילד אלא צורך בלעדי
של ההורים החוששים מהבלתי ידוע, ואת החששות שלהם
"מלבישים" על הילדים.
מסקנה: הילדים עצמם לא צריכים הכנה מראש.
כשיגיע התינוק, בשעה טובה ובמזל טוב הביתה, הם יתמודדו עם
התינוק החדש כמו שהם מתמודדים עם כול מציאות בחייהם.
מבחינת הילדים החיים אינם בעייה.
מקסימום עוד אתגר שלומדים להתמודד איתו הכי טוב שאפשר.
ומשפטים שילדים משמיעים כמו:
"בואו נחזיר אותו לבית חולים" או
"אני רוצה לזרוק אותה לפח"
הם תגובה להתיחסות לא נכונה של
ההורים למציאות החדשה שנוצרה עם הלידה.
מה חשוב וכדאי כן לעשות כבר היום!!!
המפתח לכול מצוי במשפט הפשוט "סוף מעשה במחשבה תחילה",
אז ככה
אם בראש שלך מסתובבת מחשבה שמעוררת את החשש שמא הבן
שלך יקנא או שיהיה לו קשה, ואת מאוד מודאגת ממה שעומד לקרות
במשפחה שלך מייד אחרי הלידה.
המחשבה הזו היא רק מחשבה זו לא באמת מציאות .
אבל למחשבה הזו את נותנת מקום של כבוד, ומאפשרת לה להיות בעלת הבית במוחך, נכון?
בטעות המחשבות הללו מנהלות אותך, במקום שאת תנהלי אותן.
ומחשבה יוצרת מציאות!!!
לכן אם אילו המחשבות המתרוצצות בראשך, או אפילו מחשבות
גרועות יותר…. כמו מסכן הילד שלי הוא הולך לעבור תקופה קשה,
הוא לא יקבל את כול תשומת הלב שהיום אני מעניקה לו וכו….וכו…
כמובן חייבים לעשות משהו.
מה עליך לעשות?
הכיני עצמך לקראת הלידה!!!
קחי אחריות על המחשבות שאת מארחת במוחך.
לא חייבים לארח כול מחשבה.
עליך לשחרר מייד את המחשבות השליליות, להעיף אותן מהמוח!
נכון, תשאלי איך אפשר? זה קשה, זה משתלט עלי…
כן כן,
התחיל בכך, שכמו שאת מכניסה אותן למוחך, את גם יכולה לשחרר
אותן.את יכולה להחליט שאת לא מארחת במוח אף מחשבה
שמכשילה אותך או פוגעת בך.אולי זה לא פשוט אך זה אפשרי וזה
בידים שלך.
את וודאי תמצאי שיטה, בה את מצליחה צעד אחר צעד לגרש את
המחשבה המכשילה. (חישבי כמה הצעד הזה יעזור לילדים שלך)
למה זה כול כך חשוב,
כי מחשבות כאלה , המסתובבות סביב דאגות, חששות, פחדים,
חוסמות לך את הדרך קדימה חוסמות לך את הדרך למלא את התפקיד ההורי
ולמעשה הן מובילות למעשים לא
נכונים. מעשים והתנהגויות, שפוגעים בך ובוודאי פוגעים בילד שלך.
ונכון,
הרבה אימהות יספרו לך כמה קשה להן אחרי הלידה עם הילד
הגדול…..
אך זו לא המציאות שאת צריכה לאמץ!!
(זה סך הכול הניסיון הלא מוצלח של אותן אימהות,
וזו לא בהכרח חייבת להיות המציאות שלך)
מה כן לעשות?
עליך להטעין את המוח שלך במחשבות אחרות חדשות, מחשבות
שיקדמו אותך ואת כול המשפחה שלך באווירה של כבוד ואהבה.
איזה מחשבות?
לילה הופך מילד קטן ותלוי לילד גדול ועצמאי. (ואין לך מושג כמה הילד שלך
אוהב את זה)
לתינוק.
להיות מועיל ותורם בבית, גם לעצמו, גם לכם הורים וגם לתינוק.
* שעם הלידה יהיה לו מאוד כייף כי יהיה לו עוד חבר בבית,
* יהיה לו מאוד כייף כי יהיה לו למי לתרום ולעזור, ואז הוא
ירגיש גדול ומשמעותי בעיני עצמו,
* הולך להיות לו מאד כייף כי, הוא יקבל מתנה אח קטן, ויהיה
לו עם מי לשחק.
* הולך להיות לו וגם לך כייף גדול, כי הוא יוכל לעזור
במקלחת, בהחלפה של הטיטול, וכך הוא ירגיש חשוב,
ומכובד, ויאמין בעצמו ויעריך את עצמו כמישהו שסומכים עליו.
* איך אני מלמדת את הילד שלי כבר מההתחלה ללטף את התינוק .
* איך החיים בבית מתמלאים בשמחה ואושר והתינוק הוא אמצעי המקדם את היחד של המשפחה.
* ועוד ועוד
אפשר, כמובן, גם לעורר שיחה בונה וחיובית סביב הקראת סיפורים.
כמו "אחותי הקטנה רק בוכה וישנה" מאת סמדר שיר
או "ספר הפילפילים" או "האח הקטן של פספס" ועוד..
מתוך הסיפור לשאול את הילד שלכם? איך אנחנו נטפל בתינוק, מה
התינוק יודע לעשות לבד? איך נוכל לעזור לו ? או מה אתה היית
עושה? בקיצור לשמוע מהילד שלך איך הוא יכול לתרום ולהועיל
למשפחה ולעצמו כי זה כבר שלב בהדרכה שלו.
אימא יקרה,
קחי אחריות ותנהלי נכון את המחשבות שלך.
מחשבות אוהבות יולידו את המעשים שלך, מה את אומרת?
אנא השאירי תגובות , כך שעוד אימהות שבמצבך
ילמדו מכך.
אם אהבת את ההדרכה ועדין לא נרשמת לקבל את סדרת הטיפים
וההדרכות שלי
תוכלי לעשות זאת עכשיו.
יש ללחוץ על הלינק ולהשאיר שם ואימייל
קבלי גם את הדוח המיוחד אשר יבהיר לך מה הטעויות הנפוצות שהורים עושים
ואני מאחלת לך מכול הלב
הצלחה.