איך מלמדים ילדים להיות עצמאיים ולקבל החלטות?

 נראה שהשאלה הנכונה שיש לשאול היא:

מה לעשות כדי  לא לפגוע בעצמאות של הילדים.

מרגע שפעוטות וילדים קטנים לומדים לדבר הם באופן אוטומטי דואגים לעצמאות שלהם:

אני אני אני…..

"אני רוצה","לבד", "תני לי לעשות…."

אם כך הילדים מלכתחילה מכוונים להיות עצמאיים.

הרצון הוא השלב הראשון של ההחלטה.

ומהי עצמאות?

אם לא קבלת החלטות וביצוע.


בשלב הבא הילד לומד שלכול החלטה יש גם תוצאה.

כאן נכנס התפקיד שלך כהורה.

בידיך  דרך מעולה שתוביל אותך להיות משפיע .

מה עליך לעשות כדי ללמד את הילדים

מה ההבדל בין מה שרוצים…. לבין מה שטוב עבורם ?


מבינים ומלמדים

שלכול מעשה יש תוצאה.  זהו מכניזם פשוט של סיבה ותוצאה.למשל ערכו נסיון מוכר וידוע. קחו 2 כלים, בכול אחד שימו צמר גפן,

איך עושים זאת?

עורכים עם הילד ניסוי:

  • קחו שני כלים
  • בכול כלי שימו  צמר גפן ועליו 3 זרעי שעועית.
  • בכלי אחד שימו  מעט מים
  • ובכלי השני השאירו צמר גפן יבש.
  • בדקו לאחר שבוע מה קרה?
  • שאלו את הילד מה ההבדלים ומדוע קיימים
  • תתפלאו לראות מה מסקנות הילד .
  • עתה זה המקום והזמן ללקשר בין הניסוי  לבין  הסיבה והתוצאה.

התוצאה בין אם היא נעימה או בין אם היא מכאיבה באה כדי ללמד על הבחירה שנעשתה.

 

איך כול זה קשור להתנהגות הילד ולעצמאות?

כאשר הורים רוצים שהילד יתקלח עכשיו

והילד רוצה להמשיך במה שהוא עושה……..

אפשר להיכנס איתו לוויככוחים שלא נגמרים,

לאיומים צעקות ואף לעונשים.

 

אך אפשר גם אחרת

למשל

כשהילד שלך לא רצה להיכנס להתקלח כשביקשת ממנו,

מציעים לילד בחירה בין שתי אפשרויות  להיכנס למקלחת בבכי , או להתקלח בכייף.

מכבדים את הבחירה של הילד.

גם אם הוא בחר לבכות ולצעוק….

ולמה?

כי כאן הילד מבין שאם הוא רוצה אחרת הוא יוכל מחר לבחור מחדש.

הבחירה = כך אני רוצה

הילד החליט איך לפעול

וזה ראשית החינוך לעצמאות.

אפשר לשאול אותו      (כמובן אחרי שקילחתם אותו למרות שבחר לבכות…)

  • איך הרגשת?
  • כדי להרגיש נעים וכייף מה תעשה מחר במקלחת?


מדוע לשאול שאלות על הרגש?

שאלת השאלות על ההרגשה באה מתוך ההבנה שהמרכיב המכריע  בקבלת החלטות אינו דווקא ההחלטה ההגיונית…. אלא האופן בו חשים .

ובמילים אחרות, כשבודקים סיבות ותוצאות  מסתבר  שלרגש יש מקום משמעותי יותר מהמרכיב האינטלקטואלי.

לכן

המלצה שלי

לאמן את הילדים להכיר את העולם גם מהפן הרגשי.

 

איך עושים זאת?

שואלים את הילד

איך ההרגשה שלך ביחס ל……

איך הרגיש החבר שלך?

ואיך אבא הרגיש?

איך הרגישה אחותך?

איך בפעם הבאה תצליח להשיג את מה שאתה רוצה גם בדרך אחרת?

 

המשימה של כול הורה היא להראות לילדים

  • שההחלטות אינן זרם בלתי פוסק של תביעות עקשניות, אלא שבבסיס כול החלטה יש סיבה ותוצאה.
  • שאיך הם מרגישים תלוי בבחירה שלהם
  • הילד ילמד לשכול יום יכול לבחור אחרת
  • ומכאן הדרך לעצמאות ולאחריות קצרה.

מה לעשות כדי להיות הורה מאושר ולא להיות קורבן?

חג פסח שמח

אנחנו אוטוטו לפני כניסת החג.

חשבתי מה הברכה שאני רוצה לברך אותך, הורה יקר,

ומה המתנה שאני רוצה שכול אחד יתן לעצמו,

מצאתי את הספר

קח אחריות על חייך איך לא להיות קורבן /לואיס פרוטו

ואני ממליצה עליו בחום.



בחרתי להעניק לך את הסרטון שצילמתי בדיוק עבורך

ובסרטון הפעם התמקדתי ביסוד המרכזי של מה לעשות כדי  להיות הורה מאושר ולא להיות קורבן?

מה עלה בדעתי לחפור ……. במסורת….

נאמר בהגדה והגדת לבנך…..

ואנחנו מצווים לספר ביציאת מצרים…

אז נכון מאז שנחרב בית המקדש חדלו להקריב קורבנות

ובכול זאת…..

רבים משתמשים במושג הקרבן  בחיי היומיום.

רבים מרגישים שהם קורבן.

ואיך מזהים את הקורבנות….

האם לעיתים חשת :

  • במלכוד, חוסר אונים,
  • אובד עצות
  • ככה זה, אין מה לעשות….
  • דחייה
  • כעס רב
  • מרומה
  • לא מקשיבים לי
  • לא מבחינים בי
  • למה אני?
  • לו רק ….
  • לא מעריכים את מה שאני עושה
  • כולם נגדך
  • אף אחד לא אוהב אותי
  • לחוץ
  • לוקחים אותך כמובן מאליו

אם  מתשובותיך גילית שכל הזמן, או בדרך כלל חשת כך,

מבלי ששמת לב לכך

יתכן שהינך במשחק הקורבן


מקדישה לך את הסרטון בברכת חג פסח שמח וכשר

חג אביב שמח

ובעיקר חג של חירות

ליום המשפחה- מה אפשרי לעשות כדי לעזור לילדייך לחזק את הביטחון העצמי שלהם ?

מה מביא ילד להאמין שהוא יכול?

ממה הוא לומד לבטוח בעצמו?

ולמה גם הילדים שמתעקשים… שעומדים על שלהם

כשנתקלים בקושי… במשימה או אתגר לא מוכר

לרוב מרימים ידיים?

"מתבכיינים" שהם לא יכולים, שקשה להם, שהם לא רוצים…

ליום המשפחה

משתפת כאן את הסיפור שסיפר  ד"ר דניאל איימן, פסיכיאטר מומחה בADHD

סיפור הפינגווין יכול ללמד כל אחד מאתנו משהו על הורות.

ערכתי ותרגמתי את הסיפור במיוחד עבורכם.

 

"הרשו לי לספר משהו מוזר על עצמי, 

אני אוסף בובות פינגווין,

יש לי מעל 300 פינגווינים במשרד שלי והיום קיבלתי עוד שלושה ממטופל שלי.

לפני כמה שבועות בזמן טיפול משפחתי, לאחר שסרק האב את אוסף הפינגווינים אמר:

"תגיד לי ד"ר איימן, איך יתכן שאדם מבוגר שאוסף פינגווינים יוכל לעזור לנו?"

 

כדי להגן על האמינות שלי החלטתי לספר לו את הסיפור הבא:

פעם כאשר גרתי בהוואי החלטתי לקחת את בני אנטון למקום שנקרא "פארק החיים הימיים"

שם מתקיימים מופעים של חיות ימיות.

פינגווין בשם פרדי השמן ביצע פעלולים מדהימים.

הוא קפץ ממקפצה בגובה 7 מטרים,

העיף כדור בעזרת אפו, ואפילו קפץ דרך טבעת אש.

בסוף המאמנת ביקשה ממנו להביא חפץ מסוים ופרדי ביצע זאת

 

ואני חשבתי לעצמי

כשאני מבקש מבני להביא לי משהו מתנהל בינינו ויכוח קולני בן 20 דקות

ובסוף הוא גם לא עושה את מה שביקשתי.

מוכר גם לכם, נכון?

אחרי המופע ניגשתי למאמנת ושאלתי אותה

איך הצליחה לגרום לפרדי לעשות כל מה שביקשה ממנו.

המאמנת הביטה בי ובבן שלי ואז אמרה

"זה לא כמו הורים,

בכל פעם שפרדי מבצע משהו שהוא קרוב למה שאני מבקשת ממנו,

אני מתייחסת אליו! מחבקת אותו ונותנת לו דג!"

 

אז נדלקה הנורה בראשי

ראיתי איך אני  מתעלם  לחלוטין כשבני אנטון עושה את שביקשתי ממנו

זה נראה לי מובן מאיליו…

אבל בכל פעם שלא עושה את מה שביקשתי

הוא מקבל ממני את מלוא תשומת הלב

 משום שחשוב לי לגדל ילד טוב

אבל יותר מכך מפחיד אותי  לגדל ילד רע.

בלי כוונה

חינכתי אותו להיות מפלצת קטנה!

 

מאז אני אוסף פינגווינים

זו הדרך שלי להזכיר לעצמי

להיות ער ולהתייחס יותר

לטוב שבאנשים שבחיי מאשר לחסרונות שלהם."

 

ועכשיו תגידו לי

מה היה קורה לפרדי אם נניח לא היה מביא למאמנת  את החפץ אשר בקשה?

מה היה קורה אם המאמנת הייתה צועקת עליו, מטיפה לו שהוא לא בסדר?

מאיימת עליו ?

איך פרדי היה מגיב?

נראה   שהוא לעולם לא היה מופיע בשבילה,

ולמה?

כי לא היה סומך עליה.

 

ומה לגבי הילדים שלכם?

האם זה בדיוק מה שקורה לילדים

כאשר מבקרים אותם על מעשים לא רצויים

ואילו את המעשים הטובים שהם כן עושים

 מקבלים כמובן מאליו …

וזה מה שאומר ד"ר דניאל איימן

אם חשוב לך לגדל ילד בעל ערכים בריאים

הוא צריך להרגיש בריא בתוכו.

דומה הדבר לתוכנה,

 לעיתים קרובות אנחנו שולטים בתוצאות ע"י התכנון שלנו.

 

השיגי לעצמך פינגווין

שיזכיר לך

להיות ערה לדברים שאת אוהבת בילדך

(ואולי גם בבן הזוג שלך)

לשים לב למה שהם אוהבים בעצמם

הרבה יותר ממה שהם לא אוהבים בעצמם או באחרים,

זו התחלה ,כך הם מתחילים להבריא,

הדיכאון מתחיל להיעלם, החרדה פוחתת והבטחון משתפר.

כאן כל הפרטים

שימו לב למה שאתם אוהבים אצל הילד שלכם..
שתפו אותנו כאן בתגובות מה אתם אוהבים בילד שלכם?

מה לעשות כדי להיות הורים מנהיגים במשפחה?

 

מה לעשות כדי להשפיע על הילדים  בלי להכריח – זהו האתגר של מנהיגות הורית מודרנית.

הבלבול, התסכול, ופעמים היאוש של הורים

אל מול אבדן השליטה , הסמכות  וההשפעה שלהם על הילדים,

דרבנה אותי לשתף אתכם בקטע מצולם מהרצאה  חשובה שנתתי

העוסקת בנושא : תפקיד ההורים – המדריך להורות כריזמטית.

 

 

להיות הורה  זה התפקיד של החיים

 

מי לא רוצה להימנע ממצבים כמו אלה?

ילדה בת ה-13 המסרבת לחזור הביתה בשעה שנקבעה

ילד בן 8 שמכה את אחיו הקטן

ילד שמתעקש לא ללכת לבית הספר

ילד  שגונב מארנק ההורים.

ילדה שסובלת מחרדות ופחדים?

ועוד…..

אם רק רוצים…..הכול אפשרי

הורים אפשר לבנות סמכות אחרת, שונה, משוכללת ומשפיעה.

אין ספק!

היום הורים חייבים להנהיג את משפחתם!

מנהיגות במשפחה פירושה

יכולת של הורים להוביל את משפחתם להתמודד עם אתגרים במציאות

משתנה, וללא אמצעי כפייה.

הורים מנהיגים מתחשבים בצורכי הילדים,

אך משאירים את ניהול המשפחה בידיים שלהם.

אין פירושו של דבר שהילדים במשפחה יעשו כל מה שההורים רוצים, לא!!!!

מה חשוב שהורים יעשו

  • ההורים ידריכו את הילדים לממש את היכולות שלהם,
  • ויאמנו אותם לסמוך על עצמם, להאמין בעצמם.

והתוצאות

במשפחה בה מתקיימת מנהיגות מתאימה של הורים,

  • ילדים מדי פעם יבצעו גם תפקידיהם  בלי שיבקשו מהם ;
  • הילדים יתרמו להתפתחות של עצמם, וגם יתרמו לסביבתם,מתוך רצון (לא מתוך כפייה)
  • בהתנהגותם של הילדים אפשר יהיה להבחין  שהם פועלים מכוחם של ערכים משפחתיים;
  • ובמצבי משבר ולחץ גם ידעו מה עליהם לעשות, וגם יקבלו הדרכה מתאימה מההורים.

 

 

האם הכעס והעונשים משפרים את ההתנהגות של הילדים שלכם?

האם הכעס והעונשים  משפרים את ההתנהגות של הילדים שלכם?

את המאמר הזה אני כותבת  מעט לפני יום הכיפורים.

עיתוי מצוין  לבדוק את עצמנו, בתפקיד החשוב , להיות הורים, ולסלוח!!

לסלוח לעצמנו, לסלוח לילדינו, ולאפשר לכולנו הזדמנות לחיים טובים יותר.

מדוע הורים בוחרים בכעס ובעונש כדרך מחנכת

כול הורה ממלא את מוחו במחשבות ובציפיות.

ציפיות מעצמו כהורה, וציפיות מהילדים שלו.

כאשר הורה לא מקבל את התוצאות, להם הוא מצפה מהתנהגות הילד שלו, ומעצמו,

הכעס נכנס לפעולה

ומייד מפעיל את ההורה .

ברגע זה ההורה בוחר בעונש או בסדרת עונשים כדי "לסדר" את ההתנהגות של הילד.

אני רוצה לשתף אתכם בכמה עובדות חשובות העולות ממחקרים שנעשו בנושא הכעס:

  • כעס גורם לירידה ביכולת תפקוד המוח
  • מחלות קשות רבות מקורן בין היתר בכעס
  • כעס גורם לעומס פעילות על הלב
  • כעס מחליש את המערכת החיסונית
  • כעס גורם לירידה ביכולת הריכוז וההתמקדות
  • כעס גורם למתח פיסי וחוסר מנוחה

כעס מיצר עוד כעס שמיצר עוד כעס, שמביא אותך ההורה לפעולות של ענישה ועוד ענישה ועוד…

עכשיו שימו לב,

אם כעס הוא משהו שאתם , ההורים, עושים עם עצמכם,

ואם כעס הוא משהו שגורם לכם נזק גדול כל כך

ואם כעס לא מביא לכם את התוצאות החינוכיות הרצויות

מדוע בכול זאת הורים בוחרים בכעס ובעונש כדרכי הפעולה בחינוך הילדים?

מסתבר,

  • כי זה מה שהורים  יודעים  ורגילים לעשות.
  • כי הורים מאמינים, שזו הדרך הטובה ביותר בחינוך, כי אם לא יענישו איך ילמד הילד לפעמים הבאות?

הבעייתיות בעונש

העונש הוא פעולה שהורים עושים כאשר הם מאוד כועסים, כשבכוונתם לחנך את

הילד, בין העונש לבין המעשה אין כל קשר ‏הגיוני, העונש משפיל ומדכא את הילד,

וגם ההורה לא יוצא מכך מנצח, העונש מקלקל את היחסים, מעכיר את האווירה

ויוצר מרירות.

היתרון בסליחה

אחת הדרכים שתאפשר לכם ההורים לתפקד נכון כהורים , היא להתחיל

ב ס ל י ח ה !!

תחשבו על כך, שבסליחה יש רווחים הרבה יותר גדולים עבורכם, הורים,

שהסליחה חשובה מאוד עבור החיים והבריאות שלכם, כדי שתהיו במיטבכם כהורים?

שהסליחה היא אחד הגורמים החשובים ביותר

לחיזוק ההצלחה שלכם בכל תחום, ובתחום ההורות בפרט?

מה שהתרחש בעבר – נעשה. האמת, זה גם ממש לא חשוב,

הדבר החשוב הוא שתדעו:

שכול עוד אתם, הורים, חשים תחושות כעס – אתם הנפגעים העיקריים.

ומדוע?

כי אתם משלמים מחיר כפול,

גם אתם ממשיכים לשמור  בתוככם תחושות שפוגעות בכם,

גם אתם מרחיקים את הילדים , ויוצרים אצלם התנגדות גדולה יותר לבקשות שלכם.

וגם הילדים שלכם משלמים מחיר כבד, כבד מאוד, הם לא מקבלים את ההדרכה

לה הם זקוקים!!

האם זה הגיוני להמשיך ולכעוס ולהעניש?

יום הכיפורים  הוא רק עוד הזדמנות  , לכפרה, לסליחה

(אפשר, כמובן, לסלוח בכול ימות השנה)

סליחה היא סך הכול תהליך- בו אתם מפסיקים לחוש תחושת כעס כלפי אדם אחר.

מאחר ואת תהליך הסליחה עושים עם עצמנו,

המסקנה המתבקשת:

הורים, התחילו לסלוח, קודם לכול לעצמכם, ואז תגלו שקל לכם גם לקבל את

הילדים שלכם ולסלוח גם להם.

סליחה אינה תלויה ואינה מותנית בשום גורם חיצוני אלא אך ורק בכם.

אפשרו לילד שלכם להתמודד עם המציאות.

‏ כבני אדם אנחנו לומדים תוך כדי עשייה והתנסות. כך גם הילד שלך ילמד בעצמו על פי התנסותו.

כך יבין בכוחות עצמו כיצד עליו לפעול לטובת עצמו ולטובת הסביבה, ללא התערבות של גורם חיצוני.

הילד לומד ומסיק מסקנות מהאירוע עצמו ומתוצאותיו ללא התערבות ההורים.

לדוגמה:

ילד שנפל וקיבל מכה ילמד להיזהר

ילד ששכח מפתח – יחכה בחוץ עד לבוא ההורה

ילד ששכח את הסנדוויץ' – יישאר רעב

הורים למדו לא להיות המתווכים

אין טעם לכעוס על הילד, לא לומר "אמרתי לך…." ולא "בפעם הבאה תדע…:", לא

להטיף אלא להכיל את הילד, את התסכול שלו, להיות נעימים להתייחס לקושי

ולהתמודדות של הילד עם הקושי "אני מבינה ש…" .

על ההורה לזוז הצידה ולפנות מקום לפעולה של המציאות או התוצאה הידועה מראש.

הורים למדו לא להיות המתווכים בין הילד ובין החיים תנו לילד להתמודד!!

כדאי לזכור שלא תמיד נהייה שם כדי לתווך, ולכן חשוב שידע להתמודד עם החיים בלעדינו.

נכון, קשה לעמוד מהצד ולראות את הסבל והתסכול של הילד ,

ולכן

ההורה ממהר לפתור את הקושי או מנסה למנוע מהילד את הכאב או הסבל.

מה הורים בסך הכול רוצים? ומה התפקיד שלהם?

כול ההורים רוצים שהילד יגדל להיות עצמאי , אחראי למעשיו וילמד לשאת בתוצאות פעולותיו.

נכון?

אם כן כדאי מאוד להדריך ולאמן את הילד שלנו כדי שיצליח!!

לכן הורים, אל תיקחו על עצמכם את האחריות למעשיו- המעשים הם שייכים לילד וכך גם התוצאות.

התוצאה הטבעית הינה פועל יוצא של פעולה.

‏ (למעט במקרים של פיקוח נפש או נזק גופני חמור) אם ההורים יאפשרו ויעניקו לילד רק ‏התייחסות אמיתית

ופשוטה לכאב לצער וכו. יפיק הילד את הלקח בעצמו, וידע איך לפעול בהמשך. ‏

הילד ידע מראש את התוצאה וידע אם להימנע ממעשה או לפעול.

התוצאה ההגיונית

תואמת את המעשה שעשה הילד, רק שהפעם התוצאות מאורגנות על ידי המבוגר.

אלו מצבים הבאים באופן הגיוני בעקבות מעשה שלא לפי המצופה מהילד. הילד יודע מראש מה צפוי לו.

ההורים דואגים להסביר לילד מראש מה תהיה התוצאה ההגיונית למעשיו, כלומר, מה הם יעשו בעקבות האירוע.

יש אמירה ברורה של הורה לילד.

לדוגמה,

אם מראש ילד יודע שבחדר מבולגן לא יספרו לו סיפור לפני השינה, הילד יוכל לבחור לסדר את החדר  כדי לזכות בסיפור.

אם ילד יודע מראש שלא משחקים עם האוכל בארוחה, וכי מייד  הארוחה שלו מסתימת, מה שנשאר להורה

זה להוריד את הילד מהכיסא ולקחת את הצלחת, להיות עקבי ולהתמיד. והילד יבחר אם לאכול, או לסיים את הארוחה.

בכל אחת מהדוגמאות הכללים ברורים מראש:

הילד ייקח אחריות על מעשיו וילמד מהניסיון של עצמו

• יש קשר ישיר בין מעשה לא מקובל לבין התוצאה.

• אנו הופכים להורה יוזם ולא הורה נגרר ומשפיל. איננו משפילים את הילד תוך מתן

עונש וכעס. אנו שומרים על כבודו ומאפשרים לו להסיק את המסקנות בעצמו,

בדרך זו הוא יפנים את הערך.

• אנחנו הורים היודעים לסלוח, ומאפשרים בחירה של הילד במקום עונש

•  ההורים ממוקדים בעתיד, מה יקרה בפעם הבאה, ולא במה שקרה בעבר (בניגוד לעונש)

• חשובה ההתנהגות העקבית של ההורים

• ההורה סומך על הילד שלו, ומאפשר לו להתנסות במצבים שונים יחד עם עידוד הבנה ותמיכה.

לסיכום

הקפידו הורים:

  • לא להפוך את התוצאה לעונש.
  • לא לנזוף בילד ולהוכיח אותו.
  • לא לדבר על התוצאה, ולא להשתמש בתוצאות כאיום על הילד,

כי אז הדבר יהפוך לעונש, ויש חשש שהוא ישיב במלחמה.

‎תוצאה הגיונית הינה פעולה חינוכית שההורים עושים ברוח טובה, כדי לשמור על הסדר התקין ‏של החיים, על

אותם חוקים ותקנות שהם עצמם קבעו.

מבלי להטיף מוסר ,‏תוך השתתפות כנה בצערו של הילד, שהתנסה באי הנוחות ובנזק של אי שמירה על סדרי

החיים ‏ואי קבלת הגבולות.

סילחו לעצמכם, וסילחו לילדים שלכם!

בידידות ובהערכה

דבורה עידן

מייסדת "איך להיות הורים טובים"

אם אהבתם את המאמר ואתם חושבים שהוא יכול לעזור לאחרים?


אתם מוזמנים להעביר אותו הלאה ולהזמין את החברים שלכם להרשם לסדרה של טיפים חינם.

להרשמה לחצו כאן

אתם מוזמנים להתייעץ איתי בכל הקשור להורות שלכם