החיים הם מסע מלא באפשרויות . איך בוחרים מה נכון, מה טוב ?  מה יקדם? ומה לא מתאים? 

התשובה, היא התנסות. לא נדע עד שננסה ונסיק את המסקנות מההתנסות.

בגיל הצעיר הורים מחליטים מה לאכול, איפה לאכול, מתי לאכול, ואפילו איך לאכול. הורים מחליטים מה טוב לילד, מתי ישנים, איך לנהל את הזמן שלהם, מתי לראות טלוויזיה, מה לראות, במה לשחק, עם מי לשחק ועוד……

אין זה מפתיע שהילדים מגיל מאוד צעיר נאבקים נגד אחיזת החנק ,השליטה והכוח של ההורים .

ומדוע לא לתת לילדים להחליט ולבחור?

לכאורה  הטיעונים הגיוניים…. כמו הם קטנים, הם עדין לא יודעים מה טוב להם.. מה יהיה אם יבחרו בחירה לא נכונה?

ההורים מחזיקים את המפתח לחיי הילדים  בידיהם. "אנחנו יודעים מה טוב להם".

הילדים מגיל מאוד צעיר רוצים את המפתח לחיים שלהם. ילדים רוצים להרגיש משמעותיים. וככול שהורים מתעקשים להחזיק בידיהם את המפתח, ואת השליטה על חיי הילדים, כך המאבק מתעצם, ומתלווים אליו בכיות צעקות , זריקת חפצים… הילדים בטוחים שהם יכולים לעשות הכול טוב יותר.

במקום לצוות  ולכפות  תנו לילדים לבחור ולהחליט ותסמכו עליהם.

התחילו  עם הדברים הפשוטים ביותר בחיים  כמו אוכל.  

לפני הכול החליטו מהו אוכל בריא שחשוב לכם שהילדים יאכלו. ומתוך המבחר אפשרו להם 2 אפשרויות בחירה למשל, חביתה מקושקשת, או קורנפלקס ושאלו אותם  מה הם בוחרים לאכול.

לצד כול בחירה יש תוצאה

כדי ללמד את הילדים לבחור לא מספיק רק להציע 2 אפשרויות, עליהם להתנסות באחריות שלהם לבחירה. למשל, אם הילד שלכם החליט שהוא רוצה חביתה מקושקשת….. וכשמגיעה החביתה הוא מתחרט ורוצה קורנפלקס. מה תעשו?

     כמובן , הוא לא יקבל קורנפלקס… גם אם לא יאכל את החביתה.  ( כאן תקפוצנה המחשבות המכשילות…הילד יהיה רעב, איך זה שלא ניתן לו לאכול….. הוא חייב לאכול משהו) האמת, שום דבר לא יקרה אם הילד לא יאכל ארוחה או שתיים, אל תרחמו, ואל תגוננו, אפשרו לילד להתנסות עם כול החלטה.

זו ההזדמנות שלכם לאפשר לילדים לחוות את התוצאה של הבחירה שלהם.

אם לא אהבו את התוצאה של הבחירה שלהם, הם יבחרו להבא אחרת!

אם תתנו להם קורנפלקס…. מה עשיתם?

כאשר הילדים מתאמנים בבחירה ובתוצאות

• פוחתים המאבקים והמלחמות בין הורים וילדים
• הילדים יותר משתפים פעולה עם ההורים
• הם לומדים שלצד כול החלטה יש תוצאה, והם  האחראים לתוצאה,
• הם מסיקים מסקנות ומפעילים שיקול דעת .

האם אתם מאפשרים לילדים שלכם בחירות?

את התשובות לשאלות כאלו ושאלות אחרות ניתן לקבל כאן

 ונתראה בפעילויות הבאות

איך מעוררים את המוטיבציה של הילדים? 

רוב ההורים בארץ ובעולם היו רוצים לדעת מהן מילות הקסם, שמעוררות את המוטיבציה של הילדים.
להצליח בלימודים , עם חברים, בספורט, במוזיקה, לעזור בבית, ועוד….
רבים מההורים שאני מדריכה, בקבוצות הורים, במועדון ההורים , באופן אישי,
רוצים שהילדים יצליחו, שיהיו מאושרים שיאהבו אותם, שיהיה להם בטחון עצמי,
אבל לא יודעים מה לעשות כדי לעורר את המוטיבציה
כולם מחפשים את נוסחת הפלא, כדי לעזור לילדים .

הסוד הראשון בנוסחה הוא לגלות מי רוצה לעשות את הדברים.

האם ההורים רוצים שהילדים יעשו, או האם זה הרצון של הילדים לעשות!
כאשר ההורים הם אלה שרוצים שהילדים יעשו – ההורים משתמשים במניפולציה על הילדים,
משום שהילדים עצמם לא בא להם לעשות.
ההורים אמנם  פועלים מתוך כוונות טובות, אך השימוש בכוח ובמניפולציה  לא רק שלא מעיר את המוטיבציה….
אלא הורס את התקשורת ו את מערכת היחסים עם הילדים.

חשוב ביותר שהורים יגלו מה הם הרצונות של הילדים, איך עושים זאת?

•    שואלים –  כמה מפתיע? הורים רבים אינם שואלים. הם מניחים שהם יודעים מה הילדים שלהם רוצים , יש כאלה שאומרים שהילדים קטנים מדי, ואחרים אומרים שהם לא יודעים מה שהם רוצים, ואחרים פוחדים לשאול שמא יקבלו תשובות שלא רוצים לשמוע….. אך האמת רצונות הילדים הם מרכיב מפתח במוטיבציה הפנימית של הילדים להצליח בחיים.

•    מתחילים בגיל צעיר לפתח את הדמיון(הרבה יותר קל )– הילדים  משתמשים בדמיון שלהם  ללא כול מגבלות., והם מרשים לעצמם להביע את החלומות שלהם, את השאיפות הגדולות שלהם ללא כול קושי וללא מאמץ.

•    משחקים עם הילדים  ומגרים אותם להביע את דעתם בכול הזדמנות.

•     מאפשרים לילדים לבטא עצמם באופן חופשי ללא בקורת ולהביע את רצונם .לדוגמא, אם הייתה לנו אפשרות להיות חיה איזו חיה היית רוצה להיות? אם הייתי זוכה בפרס כספי מה היית עושה עם הכסף? אם היינו יכולים לטוס לכול מקום בעולם לאן היית טס.. וכו

•    מדריכים את הילדים לפעול כדי להשיג את המטרות.  למשל, אם ילדים רוצים להיות חברים של ילדים , הם צריכים לעשות משהו בקשר לזה, אם ילדים רוצים להצליח בלימודים , הם צריכים לעשות משהו בקשר לזה. בדרך זו ילדים  לומדים לפעול בעצמם. ואנחנו ההורים  נמצאים לידם כדי לעודד, לשאול אותם  מה הם עוד צריכים לעשות  כדי להצליח ולסמוך עליהם שהם יצליחו.

•    מכוונים אותם לפעול בצעדים קטנים, במשימה אחת בלבד בכול פעם . ברגע שמצליחים עוברים הלאה.  כול הצלחה היא המוטיבציה של הפעם הבאה.

עוד כלים טיפים ודוגמאות תוכלו למצוא בספר שכתבה  דבורה עידן  "להעיר את ההורה הכריזמטי" ספר חובה לכול הורה, 

הערכה עצמית היא הדרכון של ילדך לבריאות נפשית לכל החיים ולאושר חברתי

הידעת?

שההרגשה שלך כלפי עצמך  היא זו המשפיעה על ההתנהגות שלך ושל הילדים שלך?

דימוי עצמי הוא איך כול אחד רואה את עצמו .

כשהילד שלך(בכול גיל) מסתכל במראה ואוהב את האדם שהוא רואה, הוא מסתכל לתוך עצמו ומרגיש בנוח עם האדם שהוא רואה, הוא מאמין שהוא יכול לגרום לדברים לקרות , ושהוא ראוי לאהבה.  קיימת הקבלה הדוקה בין איך הילד חש כלפי עצמו ובין מעשיו והתנהגותו

במאמר היום 4 מהמפתחות לבניית ערך עצמי:

• הקשבה. למשל תינוק, כשהוא בוכה הוא אומר – אני רוצה לאכול. מההיענות של ההורה פעם אחר פעם, בעקביות ובהתמדה  לבכי במהלך השנה הראשונה, לומד התינוק שיש לו משמעות –"מישהו מקשיב לי , ולכן אני רצוי יש לי מקום ואני חשוב". יחד עם זאת לא תמיד הורה יכול להגיב מיד ובאופן עקבי, יש להורים ימים בהם הם חסרי סבלנות.  התינוקות לומדים כיצד להתמודד עם תסכול, איך להסתגל לשינויים,  והדבר החשוב מכול, התינוק לומד  שההורה נמצא כאן בשבילו, זהו מסר שבונה את תחושת הערך העצמי של הילד שלך.
• מראה חיובית. חלק גדול  מהדימוי העצמי מגיע לא רק ממה שהילד חושב על עצמו, אלא גם ממה שהילד חושב  איך אחרים רואים אותו. ואת זה לומדים ילדים מהתגובות של ההורים אליהם. האם התגובות משקפות לילד שלך את  המסר שכייף אתו? שההתנהגות שלו משמחת אותך? מתגובה חיובית, הילד מאמין שאוהבים אותו , שהוא חשוב ושמעריכים אותו. והיחסים בין ההורים והילד קרובים ועמוקים יותר. הילד יהיה מוכן לשמוע גם התייחסות לטעות שעשה יהיה פתוח  להקשיב יותר – והרי יש לך גם מפתח לבניית משמעת.
• זמן משחק. הזמן של המשחק המשותף מעביר מסר לילד "אתה שווה את הזמן שלי", אתה חשוב לי, אתה בעל ערך! ידוע שילדים לומדים דרך משחק. זה משפר את ההתנהגות שלהם , זה מלמד אותם להתקדם ולהגיע להישגים טובים יותר. חשוב!! לא להתייחס למשחק כאל מטלה, או כאל תחרות מי מנצח,  אלא ראו במשחק הזדמנות להשקיע בהתנהגות של הילדים שלך.
• ילדים יוזמים. עקרון למידה חשוב שהורים צריכים לזכור הוא: פעילות שהילד יוזם מחזיקה את תשומת לב הילד זמן ארוך. יותר למידה מתרחשת כשהילד בוחר מה לעשות . והחשוב מכול. ילד שיוזם מרגיש חשוב, וזה מעלה את הערך העצמי שלו. המסר שעובר אל הילד "אבא שלי אוהב לעשות את הדברים שאני עושה" .

לסיכום

התפקיד המרכזי של ההורה זה לבנות לילד את הערכה העצמית שלו

אם  לא הצלחת לעשות מספיק כדי לטפח את הערך העצמי של הילד שלך עליך מיד לשחרר את כול

רגשות אשם אין צורך בתואר בפסיכולוגיה כדי לגדל ילד הבטוח בעצמו, חלק ניכר בהורות הוא קל

ומהנה אם חסר לך ידע תמיד אפשר ללמוד.

עוד כלים טיפים ודוגמאות תוכלו למצוא בספר שכתבה  דבורה עידן  "להעיר את ההורה הכריזמטי" ספר חובה לכול הורה,