מי לא רוצה שהילדים שלו ילמדו לשלוט ברגשות שלהם?
מספיק שאנחנו אומרים לא לילדים…..
ומיד רואים את התגובה הרגשית שלהם מתפרצת בעצמה.
אנחנו רוצים ללמד ילדים שהם לא יכולים לרוץ לכביש, או שאין לזרוק את האוכל שלהם אחד על השני, או שלא יכו את האח התינוק.
אבל כשמלמדים את הילדים מה מותר ומכוונים ומגבילים התנהגות שלהם,
אין זה אומר שאנחנו צריכים להציב גבולות על הרגשות שלהם.
למעשה, אין לנו אפשרות לשלוט ברגשות של הילדים שלנו,
ובוודאי לא לכפות עליהם לא להתפרץ בכעס או לא להתרגז…,
בואו נודה בזה, זה יכול להיות קשה לכולנו לנהל את הרגשות שלנו,
כולם מאבדים שליטה מעת לעת.
ובכול זאת התפקיד שלנו הוא ללמד את הילדים לווסת את הרגשות שלהם ולשלוט בהם.
מה פירוש ללמד את הילדים לשלוט ברגשות שלהם?
פירושו להיות מסוגלים לחשוב באופן יעיל ומובנה
מה עליהם לעשות כדי להתמודד עם הרגשות.
אנו רוצים שהילדים יחוו את הרגשות השונים, אבל שלא יהיו שקועים ברגשות.
למה הכוונה?
ילד וודאי יכול להרגיש מיואש , מאוכזב או מתוסכל אבל לא לוותר;
יכול להרגיש חרדה, אך לא להישאר בבית ;
יכול להיות נרגש אבל לא להיסחף בהתלהבות שלו,
במילים אחרות עלינו ללמד את הילד לפתח שיפוט נכון בקבלת החלטות וכלים להתמודדות.
טיפים איך ללמד את הילדים לשלוט ברגשות שלהם:
- יש להיות רגועים
בדרך בה אנחנו מנהלים את הרגשות שלנו ובעיקר את "ההתפרצויות" שלנו כאשר הילדים מתריסים ותוקפניים אנחנו המודל של ילדינו.
כשהם לוחצים על הכפתורים שלנו ,
יש ללמוד מה לעשות כדי להישאר רגועים ביותר עם הילד שלך.
הורה רגוע שמצליח לשמור על קור הרוח ועל השפיות הוא הורה יעיל יותר.
שליטה עצמית ברגשות זו מיומנות מהחשובות ביותר בחיים ,
היא אחד הדברים החשובים ביותר שהורים יכולים לעשות עבור הילדים שלהם.
שאלות שמושיות שכדאי לשאול את עצמנו:
- איך אנחנו מתנהגים כשמרגישים מלאים בכעס או לחוצים?
- מה הכפתורים הרגישים שלנו? (כלומר, מה בהתנהגות של הילדים מכעיס אותנו?)
- מה אפשר לעשות כדי לשמור על עצמנו רגועים?
כשלומדים מה לעשות כדי לעצור …..ולא לפעול כועסים, הילד לומד לווסת ולשלוט ברגשות שלו. (רובנו עדיין עובדים על זה!)
- הילד, גם אם התנהג "נורא" הוא עדין הילד היקר והאהוב שלנו.
ילדים צריכים להרגיש שאנחנו אוהבים אותם ללא תנאים.
כאשר שמים לב לילד שלנו (ולא לבעיה שנוצרה, או להתנהגות הפסולה)
הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות הוא לקבל את הילד והרגש שלו,
להתחבר אליו וליכולות שלו.
כאשר הילדים מרגישים שאנחנו סומכים עליהם ומאמינים בהם הם ירצו לשתף פעולה
וימצאו איך בפעם הבאה להתנהג אחרת.
- מקבלים את הרגשות של הילד שלנו, גם כאשר הם לא נוחים (, אכזבה, תסכול, כעס והתפרצות זעם).
הדרך היעילה ביותר ללמד ילדים לשלוט ברגשות
היא כשמקבלים בהבנה את הרגשות ולא מתייחסים אליהם כאל "קטסטרופה",
שהרי בחיים יש מצבים, שמאכזבים או דברים שלא הסתדרו כמו שרוצים .
כאשר הילד מאוכזב….תגובה אמפתית (לא מרחמת) מלמדת את הילד,
שהוא יכול להרגיש מאוכזב, מתוסכל וכו… אבל אלה לא רגשות מסוכנים.
והוא לומד לקבל את הרגשות הללו ולעבד אותם כשהם באים,
הילד לומד שההורה מבין אותו, וסומך עליו, שידע לקום מהמצב
ולכן הוא נוטה יותר לשתף פעולה.
הוא לא צריך לצעוק כדי להישמע.
התמיכה האמפתית עוזרת לילד ללמוד שהוא יכול לחיות עם רגשות שליליים ויש דרך לקום ולהתחיל מחדש,
לחפש את הפתרון שלו לבעיה,
לקחת אחריות לתוצאות של המעשים שלו,
ולא להיתקע בעמדות של ההאשמה, ויכוח והכחשה.
- מסייעים לילד להרגיש בטוח מספיק כדי להרגיש את רגשותיו, גם בזמן שאנו מגבילים את מעשיו ולא נותנים לו לפגוע.
הילד הכועס איננו אדם רע , הוא אדם צעיר שמרגיש פגוע.
בסיטואציה עצמה ילדים אינם שולטים ברגשות שלהם, הם מתפרצים.
אם אתה , ההורה, יכול להישאר רגוע,
הילד שלך ירגיש בטוח מספיק לבטא את הדמעות את הכעס או תסכולים ו/או הפחדים שמתוכם הוא פועל.
התפקיד שלנו ברגע זה לאפשר לו לבכות וכו..
לאפשר לו את המרחב של הזמן הדרוש לו כדי שיצליח להירגע מעצמו.
מה ילמד הילד מהתגובות שלנו?
הוא ילמד שאין רגשות רעים, אלא הם חלק מהעושר של להיות אנושי.
שאולי אין לנו בחירה לגבי מה שאנחנו מרגישים,
אבל תמיד יש לנו בחירה לגבי האופן בו אנו בוחרים לפעול.
ככול שמרגישים נוח עם הרגשות, זה מאפשר יותר שליטה עצמית.
