איך להתגבר על הדילמה הגדולה בענין הסמרטפון לילדים שלכם

המדריך להורה המתלבט איך להתגבר על הדילמה הגדולה בענין הסמרטפון לילדים שלכם

מחקרים מראים שילדים בני 8 כבר מסתובבים עם טלפונים חכמים,
היות שהורים רבים מתלבטים  בשאלה האם הילד שלי מוכן לטלפון סלולארי ,
או מאיזה גיל……החלטתי לכתוב מאמר איך להתגבר על הדילמה הגדולה בענין הסמרטפון לילדים שלכם
בעולם בו הטלפון הסלולרי קפץ למרכז החיים,  ילדים  יעשו כול שנדרש
כדי לשכנע הורים לקנות להם אחד משלהם. והם יודעים מה צריך לעשות כד לשכנע .

הורים משתכנעים בעיקר משתי סיבות:

נוחות- כי אי אפשר לנצח את הנוחות. אם לילד שלכם יש טלפון סלולארי, אתם יכולים להתקשר אליו או לסמס לו ולברר היכן הוא נמצא ומה הוא עושה ולהודיע ​​לו על התוכניות שלכם.
בטיחות – ×›×™ ×–×” מאפשר לכם תחושה של ביטחון, לצד  הבטיחות בעיקר במקרי חירום יכולה להיות השפעה מכריעה .

אלה באופן חלקי הסיבות מדוע הורים רבים קונים טלפונים סלולריים לילדים. אין ספק בכך שטלפונים סלולריים הם דרך מצוינת לשמור על קשר בכל עת, בכל מקום.
אלא שכשאתם נותנים היום לילדים טלפונים,  אתם נותנים  להם תקשורת חזקה וכלים בהם הם  יכולים ליצור טקסט, תמונות, קטעי וידאו ויכולים להפיץ אותם באופן נרחב להעלותם לאתרי אינטרנט.
אם חשבתם שמבחינה בטיחותית כדאי לתת לילד שלכם  טלפון סלולארי
זו מתגלה כתחושה מזויפת של ביטחון ובעוד שזה נכון כי טלפון נייד מקל עליכם להגיע לילד שלכם בכל עת, בכל מקום,
זה גם עושה את זה קל לכולם להגיע לילד שלכם, בכל עת, בכל מקום.
וגישה קלה וחשיפת יתר יכולים באופן דרמטי להפחית  את בטיחותו של הילד שלכם.

לכן שאלו את עצמכם האם נחוץ לילד שלכם טלפון כאשר הילד שלכם למשל  בבית הספר?
אם משהו קורה יש טלפון במשרד בית הספר –
ורוב הסיכויים שיש אחד בכל כיתה בתיקו של כל מורה .
אחרי הכול, אנחנו לא מדברים על בית ספר שמנותק מתקשורת.
השורה התחתונה כאן היא אם הילד שלכם  הוא בבית הספר או בחוגים או אצל חבר טלפון סלולארי הוא  כנראה מיותר לחלוטין.
וכאן קופצת סיבה נוספת סיבה חברתית.

חלק מההורים השתכנעו שהילד שלהם צריך את הטלפון הנייד כדי לשמור על קשר חברתי.  כדי שיהיה כמו כול החברים.
וכאן הורים אתם נדרשים לתת את הדעת שהילדים שלכם יכולים לשדר את מעמדם ואת מיקומם.
הם יכולים להוריד כמעט כל דבר בעולם לטלפון שלהם (כך גם במחשב).
האם לילדים שלכם היכולת להשתמש בו בתבונה? האם הילד שלכם מוכן מספיק ואחראי ?
להורים ששואלים "האם הילד שלי מוכן לטלפון סלולארי" ומתלבטים מתי ולמי לתת טלפון
התשובה משתנה מהורה להורה,
ולעתים קרובות תלויה בכמה לוח הזמנים של ההורים עמוס
ומה מידת הבשלות של הילד שלכם האם יכול להתמודד עם טלפון באחריות כמו מבוגר.

הנה כמה שאלות שכדאי לכם לשאול את עצמכם

•  האם הילדים שלכם אחראים, למשל ישתפו אתכם מתי הם עוזבים את הבית? האם הם מקשיבים לכם ומשתפים אתכם פעולה?
•  האם הילדים שלכם נוטים לאבד דברים, כגון תרמילים או תיקיות שיעורי בית? אם כן, איך הם ישמרו על הטלפון?
• האם הילדים שלכם צריכים להיות בקשר אתכם מטעמי בטיחות?  או אולי רוצים את הטלפון מסיבות חברתיות?
• האם אתם חושבים שהם ישתמשו בטלפונים סלולריים באחריות – לדוגמא, ללא הודעות SMS במהלך שיעור או כדי להפריע לאחרים עם שיחות הטלפון שלהם?
• האם הם יכולים לפעול נכון בתוך גבולות ברורים שאתם הגדרתם לדקות דיבור, ליישומים שיורידו?
• האם הם אחראים להשתמש בפונקציות טקסט, תמונה, וידאו בכבוד, בלי להביך או להטריד אחרים?

ההחלטה מתי לקנות צריכה להיות שלכם הורים בלבד, ולא בגלל שהילד  מפעיל עליכם לחץ .

זה אך טבעי לדאוג כאשר הילד שלכם  מבקש לעצמו טלפון נייד.

הילד צריך להוכיח שיש לו מידה רבה של משמעת עצמית ושהוא אחראי להשתמש בתבונה לשמור על המכשיר, ולא לפגוע בעצמו או בסביבה.

בטח כבר שמעתם סיפורי זוועה מהורים אחרים על הילדים שלהם:

•  שמסתירים את  הטלפון שלהם מההורים.
• שבחשאי שולחים הודעות SMS  גם ב01:00 בלילה  מתחת לכרית.
• שמפריעים בלימודים עונים על הודעות בשעורים.
• שכתבו  (או כתבו עליהם) הודעת טקסט  מעליבה, שהועברה לכיתה כולה או לבית הספר כולו.
• ששלחו  דיוקן עצמי סקסי, עירום למחצה, לילד שהם מעוניינים בו או קבלו תמונות כאלה מאחרים.
• ועוד…..

הבעיה היא לא עם ילדים היום, הבעיה היא שטלפונים סלולריים הם מכשירי קשר, שהמשתמשים בהם  נוטים להתנהגות מרוכזת בעצמם, ומפתחים ראייה לטווח קצר והתמכרות.

איך להתגבר על הדילמה הגדולה בענין הסמרטפון לילדים שלכם

הדרכה נכונה  ופיקוח יכולים באופן דרמטי להפחית את הסיכונים.
אל מול החופש שהילדים רוצים
עומדת השליטה שאתם, הורים, צריכים כדי להישאר מחוברים לילדים,
וכדי לעשות כול מה שנדרש כדי לבנות את מרחב הביטחון שלכם ושל הילדים שלכם.

• יש לוודא מה התקציב שיש (אם בכלל) לילד שלכם
  הילד שלכם צריך  להיות מוכן להתמודד עם מגבלות של הודעות טקסט, קניה באינטרנט, ויישומים
•  בדקו רמת אחריות. אם אתם רוצים שלילד שלכם ×™×”×™×” טלפון נייד רק מטעמי בטיחות, ללא תוספות ×–×” ענין אחד.
  אם לילד שלכם יש קושי עם הגבלת זמן טלוויזיה וזמן מחשב , נראה שהוא עדיין לא  מוכן לטלפון עם יישומים זמינים עבור טלפון חכם.
  יש ללמד אותו ולהכין אותו להגביל את הזמן, ללא מריבות וויכוחים.
  כדאי לשקול ביטוח הטלפון החכם של הילד שלכם, במיוחד אם לילד שלכם  יש היסטוריה של איבוד חפצים.
  ודאו שהילד שלכם יודע מהי מדיניות הביטוח ומה היא ההשתתפות העצמית.
  ואיך הוא ישלם את ההשתתפות העצמית. כך אתם  תוכלו להחליט הילד שלכם מוכן לטלפון חכם,
•  מעקב אחר הודעות טקסט, תמונות וקטעי וידאו – ילדים אוהבים לצלם קטעי וידאו של עצמם וגם את חבריהם,
  ובאופן מידי יכולים לפרסם תמונות והודעות שלהם בפייסבוק או לכל החברים שלהם.
  תכננו מראש תכנית פעולה ברורה איך תהיה לכם אפשרות בדיקה ודרכי פיקוח ומעקב יומיים.
  וגם איך תפעלו אם הילדים יפרו את הכללים.
   שתפו את הילדים בתכנית שלכם, שכך תפעלו.
  שימו לב לתגובת הילדים. התנגדות הילדים היא הוכחה לכך שהם לא בשלים עדין לטלפון חכם.
• ללמד את הילדים לְהִתְנַהֵג באחריות
  אנשים (מבוגרים וילדים) לעתים קרובות מתבטאים בגסות יתרה באינטרנט
  חשוב ביותר
  ללמד את הילדים שלכם איך להתייחס לכול אדם באינטרנט בכבוד.
  למדו אותם מהי אֶזרָחוּת דיגיטאלית.
  שיבינו שהסטנדרטים של התנהגות כאשר מדברים עם מישהו באינטרנט או באמצעות הודעות SMS זהות לדרך בה מדברים  עם מישהו פנים-אל-פנים.
  או יותר נכון שיש לדבר עם אחרים בדיוק כמו שהיו רוצים שידברו אליהם, באהבה ובכבוד.  
• הוֹרִים חייבים ללמד את הילדים לעשות בחירות חכמות ולהתנהג באחריות בזמן שהם משתמשים בטכנולוגיה דיגיטלית.
  אתם הורים עדיין המורים הטובים ביותר של הילד שלכם, למדו אותו להתנהג באופן אחראי.
• הורים, היו ערניים :

• ותלמדו בעצמכם איך הילד שלכם משתמש בטכנולוגיה איך הוא מתחבר ומתקשר עם חבריו.
• ותלמדו להשתמש באותם כלים כמו הילדים שלכם.
• תלמדו  את הכללים שקבעתם לשמירה ולמעקב,
  וחשוב יותר, תפעלו בהתאם לתכנית בהתמדה ובעקביות.
  זו הדרך היחידה שתלמד את הילדים איך עליהם להתנהג,
  מההתנהגות העקבית שלכם הם יסיקו מסקנות ויתנהגו בהתאם לכללים שבחרתם ליצור.
• תשמרו על הביטחון של הילדים שלכם באינטרנט באמצעות מכשיר נייד או מחשב ביתי:
  הגבילו את זמן השימוש בהודעות טקסט או שיחות טלפון במהלך שעות מסוימות של היום והלילה.
  הכירו את האתרים שילדיך מבקרים בהם. והגבילו גלישה באתרים
  הכירו את החברים המקוונים של הילד שלכם, דעו איפה נמצאים הילדים שלכם ועם מי.
  חשוב לבדוק את הכללים לשימוש בטלפון סלולארי בבית הספר -לילדים צעירים יותר,  טוב יותר להשאיר את הטלפון בבית.
  לילדים בוגרים יותר, וודאו שהם יודעים מה הכללים בבית הספר ושהם מקיימים אותם.
  והם יודעים גם איך אתם תפעלו  כשהם לא מקיימים את הכללים .
  דעו את הסיסמאות של ילדכם.
  דאגו להתקין תוכנת אבטחה מעודכנת.
  לעדכן ולחזק את הכללים שתכננתם שחלים על הילד שלכם כשהוא משתמש במחשב ביתי או נייד

חינוך הילדים שלכם הוא התפקיד שלכם  והוא הדבר החשוב ביותר שאתם נדרשים לעשות.

עשו זאת בלי כעס,  היו נחושים ופעלו בעקביות ובהתמדה.

  שתפו  אותנו כאן בתגובות מה הטיפים שיש לכם בנושא?

 
אהבתם, שתפו את המאמר ברשתות החברתיות שגם הורים אחרים יוכלו להגיע להחלטה נבונה
 

 איך מאמנים את הילד שלך להתלהב מביצוע מטלות בבית

מי לא רוצה לדעת איך לאמן את הילד להתלהב מביצוע מטלות בבית?
כל הורה רוצה שילדיו יגדלו להיות אחראים, תורמים לחברה.
אבל לפני שהם יוצאים לעולם, הם צריכים ללמוד בבית,
איך להיות אחראים, ואיך הם יכולים להועיל ולתרום במשק הבית המשפחתי.

למרבה הצער, מעט מאוד ילדים היום מקבלים הכשרה בבית להיות מבוגרים חרוצים, אחראים.
אפילו כאשר ילדים עוזרים בבית, זה לעתים קרובות נעשה תחת לחץ,
הורים לעתים קרובות מתחננים, משחדים, ומאיימים על הילדים
כדי לשכנע אותם לעשות דברים בסיסיים,
כמו לקחת את האשפה לפח או לנקות אחרי ארוחת ערב.
ילדים עושים כמעט כל דבר כדי להיפטר מהמטלות,
מתירוצים טיפוסיים כמו "יש לי כאב בטן", "אני ילד, ×–×” לא התפקיד שלי…אני לא צריך לעשות את המטלות,"
ועד "אני אעשה את זה עוד מעט!"

האם גם אצלך הדבר קורה?

הסיבה שילדים לא אוהבים לעשות מטלות זהה לסיבה של  המבוגרים , מטלה היא – נטל.
עבודות הבית אינן מרגשות… הן משעממות.
עדיין  זה לא אומר שילדים לא צריכים לעשות מטלות.
הורים רבים בסופו של יום מחליטים שקל יותר לעשות את המטלות בעצמם, מאשר לשכנע את הילדים .

וזו טעות!

רוב ההורים מרגישים שמטלות הבית הן  נטל שצריך ליפול גם על הילדים .
לא רק כדי לעזור בבית, אלא מתוך היותם שותפים מלאים במשפחה.

גם זו גישה מוטעית!

רוצה לאמן את הילד שלך להתלהב מביצוע מטלות בבית?

הגישה למטלות הבית חייבת להשתנות.
חשוב לראות את המטלות  כאמצעי ולא עיקר.
זאת אומרת, שהמטלות הן  בראש ובראשונה הדרך של ההורים  ללמד באמצעותם את הילדים שיעורים בכישורי חיים בסיסיים.
למשל, על ידי טעינת מדיח הכלים, שטיפת המכונית, כיסוח הדשא, או כיבוס הכביסה שלהם,
ילדים לומדים את הערך והמשמעות של עבודה, של מוסר עבודה,
אחריות, מוטיבציה פנימית, עזרה הדדית, משמעת עצמית ועוד…
ולכן המטלות הן  האחריות של ההורים בעזרתם ההורים  ילמדו  ילדים כלים ומיומנויות לחיים.

אז מה עושים,איך מאמנים את הילד שלך להתלהב מביצוע מטלות בבית?

הופכים את המטלות להזדמנות, שיש לנו ההורים,
להיות המודל של כול מה שאנחנו רוצים לראות אצל הילדים.

1. מתחילים מוקדם.
   הדבר החשוב ביותר לעשות כדי שהילדים שלך יעשו את המטלות שלהם
   הוא להתחיל איתם מוקדם ככל האפשר
   האידיאלי הוא  כשהם רק בני 18 חודשים, הילדים בגיל הזה כבא אוהבים לסייע ולעשות .
   הילד שלך גדול יותר? עדיין אפשר להתחיל…….
   אפשרי להתחיל לאמן בכול גיל.
   התחילו לתת לילדים משימות מתאימות לגיל,
   והוסיפו להם עם הזמן להתמודד עם משימות מורכבות יותר.
   הרבה הורים, יש להם ציפיות נמוכות מאוד מהילדים שלהם,
   לא מאמינים שהם יכולים להתמודד עם מטלה, וזו טעות!
    אפילו הילדים הקטנים ביותר יכולים באמת להפתיע אתכם. 
2. מטלות = משימה משפחתית

                      מחליטים שמטלות הבית הופכות למשימות משפחתיות,
                      אפשרו  לילדים לעשות מטלות על ידי ההתאמה שלהן לגיל.
                      חשוב להיות פתוחים גמישים ויצירתיים.
                      היו ההשראה והמודל לילדים שלכם.

• קובעים זמן קבוע שכל המשפחה עושה מטלות,
  (בכול יום בערב לפני השינה, או מיד אחרי ארוחת ערב,
  או פעם בשבוע, בשבת בבוקר 8-9) חשוב שהזמן יוגדר מראש,
• קובעים כמה זמן תמשך המשימה – 30 – 60 דקות,
• סוגרים את הטלוויזיה,  משתיקים טלפונים ושמים במקום שלא יפריע …
• ביחד, כול המשפחה,  פועלים ועושים את כול המשימות ונהנים,
  דואגים שלא תהיה ביקורת על העבודה של הילדים
  
• היו גאים במאמצים של הילדים.
• למדו את הילדים להודות, הוקירו את התרומה של כולם לאווירה.

3. חוויה מהנה.

חוקרים מצאו שכשהופכים משימות יומיומיות
(פעילות גופנית, לימודים, ומטלות אחרות),לחוויה כמו משחק מהנה,
זה מגביר את הפרודוקטיביות ואת המוטיבציה.
חפשו דרכים מהנות כדי לתבל את פעילויות המטלות.
למשל:

• הנעימו את הזמן עם מוזיקה שאוהבים,
• שלבו הומור,
•  צרו אפקט של תחרות עם עצמנו. בכול יום מצליחים לשפר את  הביצועים  של ריקון מדיח, זריקת האשפה.. או את יעד הסיום המשפחתי של המטלות לזמן טוב יותר בלי לפגוע באיכות .
• מאתגרים משימה עם מוזיקה למשל: מסיימים את המשימה עד סוף השיר",
• משחק "הצבע " – כדי לסדר את החדר מכריזים על צבע וכולם מרימים חפצים בצבע ושמים במקום כך מסדרים כל חדר בבית.

לסיכום:

אם רוצים שהילדים יתלהבו לעזור ולעשות את מטלות הבית?
הראו להם דוגמא אישית.
תתלהבו ועשו זאת יחד איתם.
למדו אותם מהי עבודת צוות,  איך שומרים על חפצים,
איך מתלהבים מעצם העשייה  ואיך מצליחים להגיע להישגים.

 שתפו  אותנו כאן בתגובות
מה הטיפים שיש לך שעוזרים לך לרתום ילדים למטלות ולהתלהב?

מי לא רוצה שהילדים שלו ילמדו לשלוט  ברגשות שלהם?
מספיק שאנחנו אומרים לא לילדים…..
ומיד רואים את התגובה הרגשית שלהם מתפרצת בעצמה.
אנחנו רוצים ללמד ילדים שהם  לא יכולים לרוץ לכביש, או שאין לזרוק את האוכל שלהם אחד על השני, או שלא יכו את האח התינוק.
אבל כשמלמדים את הילדים מה מותר ומכוונים ומגבילים התנהגות שלהם,
אין זה אומר שאנחנו צריכים להציב גבולות על הרגשות שלהם.

למעשה, אין לנו אפשרות לשלוט ברגשות של הילדים שלנו,
ובוודאי לא לכפות עליהם לא להתפרץ בכעס או לא להתרגז…,
בואו נודה בזה, זה יכול להיות קשה לכולנו לנהל את הרגשות שלנו,
כולם מאבדים שליטה מעת לעת.

ובכול זאת התפקיד שלנו הוא ללמד את הילדים  לווסת את הרגשות שלהם ולשלוט בהם.

מה פירוש ללמד את הילדים לשלוט ברגשות שלהם?

פירושו להיות מסוגלים לחשוב באופן יעיל ומובנה
מה עליהם לעשות כדי להתמודד עם הרגשות.
אנו רוצים שהילדים יחוו  את הרגשות השונים, אבל שלא יהיו שקועים ברגשות.
למה הכוונה?
ילד וודאי יכול להרגיש מיואש , מאוכזב  או מתוסכל אבל לא לוותר;
יכול להרגיש חרדה, אך לא להישאר בבית ;
יכול להיות  נרגש אבל לא להיסחף בהתלהבות שלו,

במילים אחרות  עלינו ללמד את הילד לפתח שיפוט נכון בקבלת החלטות וכלים להתמודדות.

טיפים איך ללמד את הילדים לשלוט ברגשות שלהם:

• יש להיות רגועים
   בדרך בה אנחנו מנהלים את הרגשות שלנו ובעיקר את  "ההתפרצויות" שלנו כאשר הילדים מתריסים ותוקפניים אנחנו המודל של ילדינו.
  כשהם לוחצים על הכפתורים שלנו ,
  יש ללמוד מה לעשות כדי להישאר רגועים  ביותר עם הילד שלך.
  הורה רגוע שמצליח לשמור על קור הרוח ועל השפיות הוא הורה יעיל יותר.
  שליטה עצמית ברגשות זו מיומנות מהחשובות  ביותר בחיים ,
  היא אחד הדברים החשובים ביותר שהורים יכולים לעשות עבור הילדים שלהם.

           שאלות שמושיות  שכדאי לשאול את עצמנו:

1. איך אנחנו מתנהגים כשמרגישים מלאים בכעס או לחוצים?
2. מה  הכפתורים הרגישים שלנו? (כלומר, מה בהתנהגות של הילדים מכעיס אותנו?)
3. מה אפשר לעשות כדי לשמור על עצמנו רגועים?

כשלומדים מה לעשות כדי לעצור …..ולא לפעול כועסים,  הילד לומד לווסת ולשלוט ברגשות שלו. (רובנו עדיין עובדים על זה!)

•  הילד, גם אם התנהג "נורא" הוא עדין הילד היקר והאהוב שלנו.
  ילדים צריכים להרגיש שאנחנו אוהבים אותם ללא תנאים.
  כאשר שמים לב  לילד שלנו  (ולא לבעיה שנוצרה, או להתנהגות הפסולה)
  הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות הוא לקבל את הילד והרגש שלו,
  להתחבר אליו וליכולות שלו.
  כאשר הילדים מרגישים שאנחנו סומכים עליהם ומאמינים בהם  הם  ירצו לשתף פעולה
  וימצאו איך בפעם הבאה להתנהג אחרת.

• מקבלים את הרגשות של הילד שלנו, גם כאשר הם לא נוחים (, אכזבה, תסכול, כעס והתפרצות זעם).
  הדרך היעילה ביותר ללמד ילדים לשלוט ברגשות
  היא כשמקבלים בהבנה את הרגשות ולא מתייחסים אליהם כאל "קטסטרופה",
  שהרי בחיים יש מצבים, שמאכזבים או דברים שלא הסתדרו כמו שרוצים .
  כאשר הילד מאוכזב….תגובה אמפתית (לא מרחמת) מלמדת את הילד,
  שהוא יכול להרגיש  מאוכזב, מתוסכל וכו… אבל אלה  לא רגשות מסוכנים.
  והוא לומד לקבל את הרגשות הללו ולעבד אותם כשהם באים,
  הילד לומד שההורה  מבין אותו, וסומך עליו, שידע לקום מהמצב
  ולכן הוא נוטה יותר לשתף פעולה.

הוא לא צריך לצעוק כדי להישמע.
התמיכה האמפתית עוזרת לילד ללמוד שהוא יכול לחיות עם רגשות שליליים ויש דרך לקום ולהתחיל מחדש,
לחפש את הפתרון שלו לבעיה,
לקחת אחריות לתוצאות של המעשים שלו,
ולא להיתקע  בעמדות של ההאשמה, ויכוח והכחשה.

•  מסייעים לילד להרגיש בטוח מספיק כדי להרגיש את רגשותיו, גם בזמן שאנו מגבילים את מעשיו ולא נותנים לו לפגוע.
  הילד הכועס איננו אדם רע , הוא אדם צעיר שמרגיש פגוע.
  בסיטואציה עצמה ילדים אינם שולטים ברגשות שלהם, הם מתפרצים.
  אם אתה  , ההורה, יכול להישאר רגוע,
  הילד שלך ירגיש בטוח מספיק לבטא את הדמעות את הכעס או תסכולים ו/או הפחדים שמתוכם הוא פועל.
  התפקיד שלנו ברגע זה לאפשר לו לבכות וכו..
  לאפשר לו  את המרחב של הזמן הדרוש לו כדי שיצליח להירגע מעצמו.

מה ילמד הילד מהתגובות שלנו?
הוא ילמד שאין רגשות רעים, אלא  הם  חלק מהעושר של להיות אנושי.
שאולי אין לנו בחירה לגבי מה שאנחנו מרגישים,
אבל תמיד יש לנו בחירה לגבי האופן בו אנו בוחרים לפעול.
ככול שמרגישים נוח עם הרגשות, זה מאפשר יותר שליטה עצמית.

יש לך שאלה דילמה, זה הזמן ליצור פגישה אישית עם דבורה