מה לעשות כדי להביא לשינוי חיובי במשפחה שלכם השנה.

מה לעשות כדי להביא לשינוי חיובי במשפחה שלכם השנה.

מה לעשות כדי להביא לשינוי חיובי במשפחה שלך השנה

 

השנה החדשה נותנת לנו הזדמנות לעצור ולשאול את עצמנו שאלות גדולות:

"איך אני פועלת כהורה עם ילדי? איך אני יכולה לשפר ולהשתפר? "
להלן 3 צעדים שתוכלו לעשות כדי להביא לשינוי חיובי במשפחה שלכם השנה.

צעד ראשון שתוכלו לעשות כדי להביא לשינוי חיובי במשפחה שלך השנה

התבוננות

תחילתה של שנה חדשה היא זמן מצוין לבצע שינויים נחוצים.
החלטות דורשות קצת התבוננות עצמית.
הנה כמה שאלות חשובות לשנה חדשה שכדאי לשאול את עצמכם.
שאלות  שרק ההתבוננות בהן יעזרו לכם לגבש החלטות.

  • האם אני מאבד את הסבלנות עם הילדים שלי?
  • האם מרגישים לעיתים קרובות חוסר אונים או חוסר יעילות?
  • מה הם "הכפתורים" שנלחצים אצלי ומעוררים אותי להגיב בכעס?
  • מה המחשבות והאמונות שמתעוררות  ומפעילות את האכזבה, התסכול וחוסר האונים שלי?
  • מה אני מצפה מעצמי כהורה? מה האחריות שלי?
  • איך ההתנהגות שלי תורמת לכל בעיות שאני רואה בילדים שלי?
  • האם יש משהו שאני עושה  היום שתורם להתנהגות הבלתי הולמת שלהם או לכך שהם לא מקשיבים לי?
  • האם אני מנדנדת או מבקרת את הילד שלי שהוא צריך להשתפר כי הוא לא בסדר?
  • האם יש לי חמלה כלפי עצמי כהורה? אם לא, מה אני יכולה לעשות כדי לפתח יותר פרגון וחמלה לעצמי?

צעד שני:שתוכלו לעשות כדי להביא לשינוי חיובי במשפחה שלך השנה

להיות רגועים – איך להישאר רגועים עם הילדים שלכם , לא משנה מה הילדים יעשו

את האווירה הורים מיצרים, וכשהם רגועים הרוגע מדבק .
בשנה החדשה (ובמשך כל השנה) הבטיחו לעצמכם לצעוק פחות ופחות.
דאגו להישאר רגועים עם הילדים שלכם.
תגובה רגועה זו המתנה הטובה ביותר שתתנו לילדים שלכם.
ויש לה השפעה על עיצוב ההתנהגות של הילדים ועל  בניית מערכות יחסים חיוביות במשפחה ובכלל.

לאחר ניסיונות רבים וודאי כבר הגעתם למסקנה,
שלא משנה מה שעושים בסופו של יום אין לכם שליטה על הילדים,
אפשר, כמובן, להמשיך ולהתעקש, להמשיך ולנסות שוב ושוב לשלוט בילדים ובהחלטות שלהם……

ואפשר להחליט לשנות כיוון ולהתאמן על שליטה עצמית. שליטה בתגובה שלכם למעשיו של הילד שלכם,

להלן 5 טיפים שיעזרו לכם להביא שינוי חיובי במשפחה ,תוך שמירה  על קור רוח בשנה הזו,

  1. נסו להיות מודעים לאמונות שלכם – אלה שמפעילות את  הכעס שלכם על הילדים.
    למרות שהילדים שלכם התנהגו  התנהגות שאינה הולמת, הרביצו, קיללו, התפרצו, התחצפו, רבו עם אחיהם, פגעו העליבו וכו…..
  2.  הכירו בכך שחלק גדול מההתנהגות שלהם היא הגנה על עצמם, אל תכעסו עליהם.
    ילדים צעירים יש להם המון אנרגיה ולעתים קרובות משתמשים בה בכוח.
    ילדים בוגרים יותר בוחרים בהתנהגויות מוטעות ובכך לומדים מה הגבולות של עצמם, מה הגבולות של ההורים.  ולפעמים מאמינים, (מתוך מה שרואים) שבכוח יוכלו לשלוט באחרים ולהשיג את מה שרוצים.
  3. עשו מה שאתם יכולים כדי להרגיע את עצמכם
    דאגו לבריאות שלכם, עבדו על  בניית מערכות יחסים בוגרים שלכם, טפלו בחוסן של עצמכם כך שהילדים שלך לא יצטרכו למלא אתכם מבחינה רגשית.
  4. נהלו את  המצוקה שלכם תוך כדי התבוננות בתמונה הגדולה.
    הזכירו לעצמכם שרוב ההשפעה שלכם היא בבניית מערכת יחסים חיוביים איתם.
    כל האינטראקציות מטרתן ליצור מערכת יחסים לאורך זמן.
    חישבו איך אתם רוצים שיראה הקשר שלכם עם הילדים בעוד חמש שנים, עשר שנים, עשרים שנה.
    שאלו  את עצמכם בסיטואציה עצמה, "מה אני יכולה לעשות עכשיו, באינטראקציה זו, שיפתח פתח למערכת יחסים חיוביות?"
    נשמע לא כול כך טבעי…. כשעומדים להתפרץ…..  אבל העבודה הגדולה היא פנימה, מה אני יכולה לעשות כדי לשלוט בעצמי…… ולא להתפרץ על הילדים.
  5. למשל: אם הילד שלך בוחר להילחם אתך,
    בכל פעם שביקשת ממנו לעשות משהו שהוא לא רוצה לעשות …….
    תכננו איך ברגע הזה אתם  נושמים נשימה עמוקה, ממלאים עצמכם באדרנלין לפני שמגיבים,  חושבים  מה הדרך היעילה ביותר להגיב להתנהגות של הילד שלכם, איך רוצים לטפל בבעיה זו.
    מוודאים שהצלחתם להירגע – ופועלים.
    לא מדברים אתו על ההשלכות של מה שעשה….. אלא פועלים רגועים מלאים באהבה- מייצרים את התוצאה שרוצים.

 צעד שלישי שתוכלו לעשות כדי להביא לשינוי חיובי במשפחה שלך השנה

 בניית תכנית פעולה שתקבע את השינוי
אם כבר החלטתם על שינוי , מה שמתבקש יותר מכול הוא ליצר הרגל חדש,
והרגל מיצרים דרך פעולות חדשות
לפניכם 3 פעולות שמומלץ לעשות:

  1.  להתחייב לשינוי – אם החלטתם לשנות וודאי יש לכך חשיבות 
    לכן כדאי לפנות לנושא מקום ,להאמין שהולכים להצליח השנה לשנות אווירה בבית.
    שהנושא חשוב ביותר גם עבור הילדים שלכם.
    ולכן הזכירו לעצמכם שהשיפורים שתעשו
    יעזרו לילדים  לגדול עצמאים ורגועים, אחראים ובטוחים בעצמם.
    מה שיחייב אתכם לעשות כול שנדרש כדי לשמור על המחויבות שלכם.
  2. ליצר זמן איכות משותף ליהנות יחד עם הילדים ולהוסיף תגובות חיוביות.
    עשו מאמץ מודע כדי לכלול גם לפחות 2 תגובות חיוביות על כול תגובה שלילית אחת.
  3. למדו את עצמכם לא לכפות  על הילדים את הרצונות שלכם.
    הילדים יתנגדו בכוח לכול נסיון שלכם לשלוט בהם.
    היו אחראים 100 אחוזים על המחשבות שלכם, האמונות שלכם, הרגשות שלכם  והפעולות שלכם.
    אפשרו לילדים להיות 100 אחוזים אחראים על שלהם.
    אפשרו להם ללמוד מהתוצאות של עצמם , מהאכזבות והתיסכולים של עצמם איך הם יכולים לשפר ולהשתפר.
    אל תנסו להציל אותם…..כך תבטיחו לעצמכם יותר רגיעה וגם יותר השפעה על הילדים.
  4. מעל לכל השנה, לפני שאתם מתרגזים וכועסים
    שאלו את עצמכם: "של מי  הבעיה הזו?"  מי צריך לפתור אותה?
    אם הבעיה היא שלכם עשו כול מה שנדרש מכם כדי לפתור את הבעיה 
     אם היא של הילדים שלכם , הישארו מחוץ לתמונה.
    אפשרו לילדים את המרחב כדי ולהבין את הבעיה שלהם הקשיבו לפתרון שלהם
    מה הם צריכים לעשות כדי לפתור אותה. באהבה תתנו הדרכה אם יבקשו אותה

 

יכולת שלכם ליישם  באופן מידי תאפשר לכם להפיק תועלת מעשית , שתשפיע על הילדים שלכם

 

פנקו עצמכם במתנה שתעזור לכם להשפיע בבית

 

הספר  הפרקטי שכתבה  דבורה עידן  "להעיר את ההורה הכריזמטי" ספר מומלץ לכול הורה

 

 

לרכישה של הספר המלא:

  1. לחץ כאן (לינק)
  2. מלא את כל הפרטים
  3. אתה תעבור לעמוד התשלום המאובטח
  4. השלם את הרכישה
  5. ותוך שבוע, הספר המלא ישלח אליך בדואר רשום

book3   בספר תגלו עוד טיפים מעשיים יעילים,עוד תובנות, והרבה דוגמאות לכלים מעשיים

איך מאמנים את הילד שלך להתלהב מביצוע מטלות בבית

איך מאמנים את הילד שלך להתלהב מביצוע מטלות בבית

 איך מאמנים את הילד שלך להתלהב מביצוע מטלות בבית

מי לא רוצה לדעת איך לאמן את הילד להתלהב מביצוע מטלות בבית?
כל הורה רוצה שילדיו יגדלו להיות אחראים, תורמים לחברה.
אבל לפני שהם יוצאים לעולם, הם צריכים ללמוד בבית,
איך להיות אחראים, ואיך הם יכולים להועיל ולתרום במשק הבית המשפחתי.

למרבה הצער, מעט מאוד ילדים היום מקבלים הכשרה בבית להיות מבוגרים חרוצים, אחראים.
אפילו כאשר ילדים עוזרים בבית, זה לעתים קרובות נעשה תחת לחץ,
הורים לעתים קרובות מתחננים, משחדים, ומאיימים על הילדים
כדי לשכנע אותם לעשות דברים בסיסיים,
כמו לקחת את האשפה לפח או לנקות אחרי ארוחת ערב.

ילדים עושים כמעט כל דבר כדי להיפטר מהמטלות,
מתירוצים טיפוסיים כמו "יש לי כאב בטן", "אני ילד, ×–×” לא התפקיד שלי…אני לא צריך לעשות את המטלות,"
ועד "אני אעשה את זה עוד מעט!"

האם גם אצלך הדבר קורה?

הסיבה שילדים לא אוהבים לעשות מטלות זהה לסיבה של  המבוגרים , מטלה היא – נטל.
עבודות הבית אינן מרגשות… הן משעממות.
עדיין  זה לא אומר שילדים לא צריכים לעשות מטלות.
הורים רבים בסופו של יום מחליטים שקל יותר לעשות את המטלות בעצמם, מאשר לשכנע את הילדים .

וזו טעות!

רוב ההורים מרגישים שמטלות הבית הן  נטל שצריך ליפול גם על הילדים .
לא רק כדי לעזור בבית, אלא מתוך היותם שותפים מלאים במשפחה.

גם זו גישה מוטעית!

רוצה לאמן את הילד שלך להתלהב מביצוע מטלות בבית?

הגישה למטלות הבית חייבת להשתנות.
חשוב לראות את המטלות  כאמצעי ולא עיקר.
זאת אומרת, שהמטלות הן  בראש ובראשונה הדרך של ההורים  ללמד באמצעותם את הילדים שיעורים בכישורי חיים בסיסיים.

למשל, על ידי טעינת מדיח הכלים, שטיפת המכונית, כיסוח הדשא, או כיבוס הכביסה שלהם,
ילדים לומדים את הערך והמשמעות של עבודה, של מוסר עבודה,
אחריות, מוטיבציה פנימית, עזרה הדדית, משמעת עצמית ועוד…
ולכן המטלות הן  האחריות של ההורים בעזרתם ההורים  ילמדו  ילדים כלים ומיומנויות לחיים.

אז מה עושים,איך מאמנים את הילד שלך להתלהב מביצוע מטלות בבית?

הופכים את המטלות להזדמנות, שיש לנו ההורים,
להיות המודל של כול מה שאנחנו רוצים לראות אצל הילדים.

    1. מתחילים מוקדם.
      הדבר החשוב ביותר לעשות כדי שהילדים שלך יעשו את המטלות שלהם
      הוא להתחיל איתם מוקדם ככל האפשר
      האידיאלי הוא  כשהם רק בני 18 חודשים, הילדים בגיל הזה כבא אוהבים לסייע ולעשות .
      הילד שלך גדול יותר? עדיין אפשר להתחיל…….
      אפשרי להתחיל לאמן בכול גיל.

      התחילו לתת לילדים משימות מתאימות לגיל,
      והוסיפו להם עם הזמן להתמודד עם משימות מורכבות יותר.
      הרבה הורים, יש להם ציפיות נמוכות מאוד מהילדים שלהם,
      לא מאמינים שהם יכולים להתמודד עם מטלה, וזו טעות!

       אפילו הילדים הקטנים ביותר יכולים באמת להפתיע אתכם. 
    2. מטלות = משימה משפחתית

                      מחליטים שמטלות הבית הופכות למשימות משפחתיות,
                      אפשרו  לילדים לעשות מטלות על ידי ההתאמה שלהן לגיל.
                      חשוב להיות פתוחים גמישים ויצירתיים.

                      היו ההשראה והמודל לילדים שלכם.

      • קובעים זמן קבוע שכל המשפחה עושה מטלות,
        (בכול יום בערב לפני השינה, או מיד אחרי ארוחת ערב,
        או פעם בשבוע, בשבת בבוקר 8-9) חשוב שהזמן יוגדר מראש,
      • קובעים כמה זמן תמשך המשימה – 30 – 60 דקות,
      • סוגרים את הטלוויזיה,  משתיקים טלפונים ושמים במקום שלא יפריע …
      • ביחד, כול המשפחה,  פועלים ועושים את כול המשימות ונהנים,
        דואגים שלא תהיה ביקורת על העבודה של הילדים
      • היו גאים במאמצים של הילדים.
      • למדו את הילדים להודות, הוקירו את התרומה של כולם לאווירה.

3. חוויה מהנה.

חוקרים מצאו שכשהופכים משימות יומיומיות
(פעילות גופנית, לימודים, ומטלות אחרות),לחוויה כמו משחק מהנה,
זה מגביר את הפרודוקטיביות ואת המוטיבציה.

חפשו דרכים מהנות כדי לתבל את פעילויות המטלות.
למשל:

          • הנעימו את הזמן עם מוזיקה שאוהבים,
          • שלבו הומור,
          •  צרו אפקט של תחרות עם עצמנו. בכול יום מצליחים לשפר את  הביצועים  של ריקון מדיח, זריקת האשפה.. או את יעד הסיום המשפחתי של המטלות לזמן טוב יותר בלי לפגוע באיכות .
          • מאתגרים משימה עם מוזיקה למשל: מסיימים את המשימה עד סוף השיר",
          • משחק "הצבע " – כדי לסדר את החדר מכריזים על צבע וכולם מרימים חפצים בצבע ושמים במקום כך מסדרים כל חדר בבית.

לסיכום:

אם רוצים שהילדים יתלהבו לעזור ולעשות את מטלות הבית?
הראו להם דוגמא אישית.
תתלהבו ועשו זאת יחד איתם.

למדו אותם מהי עבודת צוות,  איך שומרים על חפצים,
איך מתלהבים מעצם העשייה  ואיך מצליחים להגיע להישגים.

 שתפו  אותנו כאן בתגובות
מה הטיפים שיש לך שעוזרים לך לרתום ילדים למטלות ולהתלהב?

איך ללמד את הילדים לשלוט ברגשות שלהם?

איך ללמד ילדים לשלוט ברגשות שלהםמי לא רוצה שהילדים שלו ילמדו לשלוט  ברגשות שלהם?
מספיק שאנחנו אומרים לא לילדים…..
ומיד רואים את התגובה הרגשית שלהם מתפרצת בעצמה.
אנחנו רוצים ללמד ילדים שהם  לא יכולים לרוץ לכביש, או שאין לזרוק את האוכל שלהם אחד על השני, או שלא יכו את האח התינוק.
אבל כשמלמדים את הילדים מה מותר ומכוונים ומגבילים התנהגות שלהם,
אין זה אומר שאנחנו צריכים להציב גבולות על הרגשות שלהם.

למעשה, אין לנו אפשרות לשלוט ברגשות של הילדים שלנו,
ובוודאי לא לכפות עליהם לא להתפרץ בכעס או לא להתרגז…,
בואו נודה בזה, זה יכול להיות קשה לכולנו לנהל את הרגשות שלנו,
כולם מאבדים שליטה מעת לעת.

ובכול זאת התפקיד שלנו הוא ללמד את הילדים  לווסת את הרגשות שלהם ולשלוט בהם.

מה פירוש ללמד את הילדים לשלוט ברגשות שלהם?

פירושו להיות מסוגלים לחשוב באופן יעיל ומובנה
מה עליהם לעשות כדי להתמודד עם הרגשות.
אנו רוצים שהילדים יחוו  את הרגשות השונים, אבל שלא יהיו שקועים ברגשות.
למה הכוונה?
ילד וודאי יכול להרגיש מיואש , מאוכזב  או מתוסכל אבל לא לוותר;
יכול להרגיש חרדה, אך לא להישאר בבית ;
יכול להיות  נרגש אבל לא להיסחף בהתלהבות שלו,

במילים אחרות  עלינו ללמד את הילד לפתח שיפוט נכון בקבלת החלטות וכלים להתמודדות.

טיפים איך ללמד את הילדים לשלוט ברגשות שלהם:

  • יש להיות רגועים
     בדרך בה אנחנו מנהלים את הרגשות שלנו ובעיקר את  "ההתפרצויות" שלנו כאשר הילדים מתריסים ותוקפניים אנחנו המודל של ילדינו.
    כשהם לוחצים על הכפתורים שלנו ,
    יש ללמוד מה לעשות כדי להישאר רגועים  ביותר עם הילד שלך.
    הורה רגוע שמצליח לשמור על קור הרוח ועל השפיות הוא הורה יעיל יותר.
    שליטה עצמית ברגשות זו מיומנות מהחשובות  ביותר בחיים ,
    היא אחד הדברים החשובים ביותר שהורים יכולים לעשות עבור הילדים שלהם.

           שאלות שמושיות  שכדאי לשאול את עצמנו:

    1. איך אנחנו מתנהגים כשמרגישים מלאים בכעס או לחוצים?
    2. מה  הכפתורים הרגישים שלנו? (כלומר, מה בהתנהגות של הילדים מכעיס אותנו?)
    3. מה אפשר לעשות כדי לשמור על עצמנו רגועים?

כשלומדים מה לעשות כדי לעצור …..ולא לפעול כועסים,  הילד לומד לווסת ולשלוט ברגשות שלו. (רובנו עדיין עובדים על זה!)

  •  הילד, גם אם התנהג "נורא" הוא עדין הילד היקר והאהוב שלנו.
    ילדים צריכים להרגיש שאנחנו אוהבים אותם ללא תנאים.
    כאשר שמים לב  לילד שלנו  (ולא לבעיה שנוצרה, או להתנהגות הפסולה)
    הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות הוא לקבל את הילד והרגש שלו,
    להתחבר אליו וליכולות שלו.
    כאשר הילדים מרגישים שאנחנו סומכים עליהם ומאמינים בהם  הם  ירצו לשתף פעולה
    וימצאו איך בפעם הבאה להתנהג אחרת.
  • מקבלים את הרגשות של הילד שלנו, גם כאשר הם לא נוחים (, אכזבה, תסכול, כעס והתפרצות זעם).
    הדרך היעילה ביותר ללמד ילדים לשלוט ברגשות
    היא כשמקבלים בהבנה את הרגשות ולא מתייחסים אליהם כאל "קטסטרופה",
    שהרי בחיים יש מצבים, שמאכזבים או דברים שלא הסתדרו כמו שרוצים .
    כאשר הילד מאוכזב….תגובה אמפתית (לא מרחמת) מלמדת את הילד,
    שהוא יכול להרגיש  מאוכזב, מתוסכל וכו… אבל אלה  לא רגשות מסוכנים.
    והוא לומד לקבל את הרגשות הללו ולעבד אותם כשהם באים,
    הילד לומד שההורה  מבין אותו, וסומך עליו, שידע לקום מהמצב
    ולכן הוא נוטה יותר לשתף פעולה.

הוא לא צריך לצעוק כדי להישמע.
התמיכה האמפתית עוזרת לילד ללמוד שהוא יכול לחיות עם רגשות שליליים ויש דרך לקום ולהתחיל מחדש,
לחפש את הפתרון שלו לבעיה,
לקחת אחריות לתוצאות של המעשים שלו,
ולא להיתקע  בעמדות של ההאשמה, ויכוח והכחשה.

  •  מסייעים לילד להרגיש בטוח מספיק כדי להרגיש את רגשותיו, גם בזמן שאנו מגבילים את מעשיו ולא נותנים לו לפגוע.
    הילד הכועס איננו אדם רע , הוא אדם צעיר שמרגיש פגוע.
    בסיטואציה עצמה ילדים אינם שולטים ברגשות שלהם, הם מתפרצים.
    אם אתה  , ההורה, יכול להישאר רגוע,
    הילד שלך ירגיש בטוח מספיק לבטא את הדמעות את הכעס או תסכולים ו/או הפחדים שמתוכם הוא פועל.
    התפקיד שלנו ברגע זה לאפשר לו לבכות וכו..
    לאפשר לו  את המרחב של הזמן הדרוש לו כדי שיצליח להירגע מעצמו.

מה ילמד הילד מהתגובות שלנו?
הוא ילמד שאין רגשות רעים, אלא  הם  חלק מהעושר של להיות אנושי.
שאולי אין לנו בחירה לגבי מה שאנחנו מרגישים,
אבל תמיד יש לנו בחירה לגבי האופן בו אנו בוחרים לפעול.
ככול שמרגישים נוח עם הרגשות, זה מאפשר יותר שליטה עצמית.

יש לך שאלה דילמה, זה הזמן ליצור פגישה אישית עם דבורה

למה לא צריך לתגמל ילדים על התנהגות טובה

למה לא צריך לתגמל ילדים על התנהגות טובה

למה לא צריך לתגמל ילדים על התנהגות טובה

בגנים ובכיתות יסוד נוהגים להשתמש בשיטת הפרסים והתגמולים כדי לעודד את המוטיבציה של התלמידים .

מחקרים שבדקו את היעילות של נתינת תגמולים לתלמידים, שעמדו בציפיות של המורה או הגננת גילו,
שלא צריך לתגמל ילדים על התנהגות טובה כי מתן תגמול בתמורה להתנהגות טובה הוא טעות.
אמנם  יש לתגמול השפעה המשפרת את ההתנהגות בטווח הקצר.
אם רוצים שיפור של ממש בהתנהגות , יש להתמקד ולטפח מוטיבציה פנימית, ולעזוב את התגמולים הפרסים וה"שוחד"

 הנה הסיבות למה לא צריך לתגמל ילדים על התנהגות טובה:

1. התגמול בנקודות  או במתן פרס  או כסף  הופך למניע העיקרי של הילד.

התגמול מלמד ומאמן את הילדים , להתנהג התנהגות ראויה, כי  הם רוצים לקבל את התגמול שישלמו להם על זה.
מהר מאוד הם   מגיעים למסקנה הגיונית, שהתנהגות טובה חייבת להיות משהו קשה או ראוי לציון.
אחרת, למה הם יתוגמלו על זה?
זה למעשה הופך התנהגות טובה למאמץ שהילדים צריכים להשקיע, כי אחרת הם לא יתוגמלו עליו.

2. תגמול הופך עם הזמן  לזכות.

כאשר מציעים  תגמולים בתמורה להתנהגות טובה,
הילדים יוצרים עם הזמן  תחושת זכאות מוזרה. הם מרגישים שמגיע להם  לקבל משהו כשהם עושים מה שמצפים מהם.
זה גורם להם להאמין שהם מתנהגים טוב  בשבילך, ובכך הם חייבים לקבל משהו ממך בתמורה להתנהגות הטובה.
אחרי הכול, אם הם מקבלים פרס על ×–×”, ×–×” לא בגלל שהם פעלו למען עצמם…..

3.  גמולים פוגעים  במוטיבציה הפנימית להתנהג היטב.

להיות מתוגמל על התנהגות טובה מוזיל את ערכם האמתי של הילדים בעיני עצמם.
במקום לפתח את הרצון והמוטיבציה הפנימית , להתפתח ולהתקדם, להיות טוב יותר ממה שהייתי עד היום,
מתאמנים הילדים  במשא ומתן ובסחר במוטיבציה חיצונית.

4. תגמולים מובילים  ליותר ויותר ויותר……תגמולים

כאשר יש תג מחיר על התנהגות טובה על ידי מתן תגמולים,
הילדים  לומדים לדרוש תשלומים גבוהים יותר ותכופים יותר.
התגמולים לא רק שאינם יעילים בטווח הארוך, אלא הם נחלשים לאורך זמן.
תגמולים שעבדו בעבר, והיו מרגשים ומהנים עם הזמן  מאבדים מהעניין וההנאה….
לכן, כדי שעדין ימשכו את הילדים להתנהג התנהגות ראויה צריך להמשיך ולהגדיל את התשלום או את התדירות של הגמול.

  לא צריך לתגמל ילדים על התנהגות טובה, כי  הפרס הוא הילד עצמו:

הפרס האולטימטיבי הוא הילד עצמו וההתנהגות שלו
התנהגות טובה היא גמול בפני עצמו,
כי היא מציעה לילדים כבוד עצמי, ביטחון עצמי, ואת התחושה הנפלאה של המשמעות והערך העצמי.

כדי ללמד ילדים לפתח  את הרגשות האלה, זה חייב לעורר משהו בתוך לבם שגורם להם לרצות להשתפר.
יש ללמד את הילדים  להתנהג התנהגות טובה
כי כך הם  זוכים ביותר אהבה, ביותר זמן איכות עם מי שהם רוצים,
הם יותר אפקטיביים להשיג לעצמם את היעדים והרצונות שלהם,
הם מתאמנים בערכים טובים שנבנים מבפנים החוצה.
ניסיונות לקצר את התהליך הזה על ידי מתן תגמולים מול ילדים
הם במקרה הטוב לא יעילים, ובמקרה הרע לא מועילים.

 איך מתגמלים ילדים על התנהגות טובה?

במקום לתת להם תגמולים, חשוב להיות לידם,
לראות את ההשקעה שלהם  ולשבח את המאמצים שלהם בכנות.
 להראות להם את היכולת שלהם להצליח
לתמוך בהם על ידי שאלות מקדמות להצליח בפעם הבאה.
ולעודד אותם לנסות ולהתנסות שוב ושוב,
עד שהם אוהבים את ההתנהגות שלהם כי היא הביאה אותם לתוצאות הרצויות.

לשבחים כאלה  יש את הכוח להניע ולשנות את ההתנהגות.
זה הפרס הטוב ביותר שאנחנו ההורים יכולים  לתת לילדים.

אשמח לקרוא כאן תגובות שלך
ותודה לך על שיתוף המאמרים שלנו באמצעות כפתורי טוויטר ופייסבוק בהמשך.

דברים שלא כדאי לעשות כאשר הילד שלכם כועס.

דברים שלא כדאי לעשות כשהילד שלך כועס

דברים שלא כדאי לעשות כאשר הילד שלכם כועס.

אחד הדברים שלא כדאי לעשות כאשר הילד שלכם כועס הוא להגיב בצעקות, ובאיומים  או  להתעלם ולא לעשות דבר או לחלופין להיכנע לדרישות הילדים . כול אלה נמצאו כתגובות שאינן מועילות, ומדוע? משום שהילדים לומדים את ההורים מכירים את כול הכפתורים ….ויודעים ללחוץ על הכפתורים הנכונים.

כעס והתפרצויות זעם של ילדים הינם מהדברים השכיחים והקשים ביותר שאנו מתמודדים כהורים. לא רק שקשה להתמודד בצורה יעילה, זה מתיש ויכול בקלות לגרום להרגשה של כישלון ותבוסה, גם אם עדין לא איבדת את קור הרוח שלך.

הילד שלכם  בכעס שלו ובהתפרצויות  הזעם שלו לא אומר  לכם אמנם לא במילים, שהוא קלט והבין  שהוא יכול להפחיד אתכם או להתיש אתכם, הוא יודע שעל ידי התקף זעם, הוא ישיג את מה שהוא רוצה.

ברגע שהילד שלכם למד את נקודות התורפה שלכם, הוא ימשיך להשתמש בהן, כי עכשיו יש לו כלי שימושי לפתור את בעיותיו.

הנה החדשות טובות:

לומדים להתגבר על התגובות האינסטינקטיביות שיש לכם היום ולומדים להגיב אחרת.
זהו השלב הראשון בשינוי מערכת היחסים שלכם עם הילד שלכם.  הצעד הראשון ללמד אותו  מהם הדרכים המתאימות כדי להצליח לנהל את הרגשות .

אני יודעת ממקור ראשון כמה משימה זו יכולה להיות קשה, אבל אני גם  יודעת מה באמת חשוב לעשות כדי להשפיע על ילדים כועסים.

לפני שאתן לכם כמה טכניקות שאפשר להשתמש כרגע

חשוב להבין שלכעס יש תפקיד – הוא משרת מטרה.

הכעס  מאפשר לנו ללמוד על עצמנו וגם להכיר את האחרים, לדעת שמי שכועס מרגיש  פגוע ,לא בסדר, לא משמעותי בעיני עצמו באותו הרגע…..
הילד שלכם וגם אתם הורים חשים מאוכזבים כשלא  משיגים את מה שרוצים, כשאומרים לכם לא!! ואז….נלחמים בכוח כדי להצליח.

הנה 6 דברים שתוכלו להימנע ולא לעשות כאשר הילד שלכם כועס.

  1. אל תוכיחו את הילד שלכם: כאשר הילד שלך הוא בהתקפת כעס אל תסבירו לו שהוא לא בסדר. זה הדבר הגרוע ביותר שאתם יכולים לעשות כשהילד נמצא באמצע משבר.
    ההמלצה: להתרחק ממנו – לאפשר לו את הזמן שלו להירגע ואת המרחב שלו..
    יש לזכור שילדים עם התפרצות זעם נמצאים ברגע הזעם  מחוץ לשליטה. הם במצב של להילחם  או לברוח,  הם עומדים להתפוצץ.
    במצב כזה כול מילה שלכם  פשוט מלבה את הכעס.
    לעתים קרובות אנו מרגישים שאנחנו צריכים לטפל ולהרגיע את מצב הילדים שלנו.
    אבל אם אף אחד לא נפגע, וזה לא עניין של סכנת חיים, עדיף להתרחק ולתת להם מרחב.
  1. אל תגיבו מתוך רגש. כשהילד שלך כועס, זה נראה כאילו הוא "נגדינו" אבל האמת הוא עסוק בהגנה עצמית. כדי לצאת מהמצב, נשמו כמה  נשימות עמוקות, היו במיטבכם,  הישארו אובייקטיביים ובשליטה.
    קחו פסק זמן, אם אתם צריכים דברו עם עצמכם, השתמשו בכמה ביטויים שיזכירו לכם להיות רגועים,  כמו "אני אגיב  על זה בהיגיון ולא ברגש. או אני אהיה עיניני  ואבדוק את הנושא.כל זה לא יקרה בן לילה. "חלק מהתפקיד שלנו כהורים הוא  להיות מודל להתמודדות נכונה שלנו עם הרגשות שלנו.(קל יותר להגיד מאשר לעשות, אני יודעת!)
    אבל כשכועסים, התפקיד שלנו הוא להראות לילדים שלנו שיש  דרכים נכונות להתמודד עם הרגשות.
  1. אל תקפצו למסקנות על הכעס של ילדכם.
    הילד הכועס איננו ילד רע , אך הוא מרגיש פגוע. ייתכנו כמה הצדקות לכעס שלו, גם אם ההתנהגות אינה מוצדקת.  אנשים יכולים להיות מאוכזבים, ועשויים להציג את האכזבה בדרך כועסת.
    אם הילד שלך לא יכול להסביר את נקודת המבט שלו בכבוד, לומר לו ,למשל "אני מבין שאתה כועס; אני מצטער שאתה מרגיש ככה ולתת לו זמן להשאיר אותו לבד עד שהוא יירגע.אם זו התפרצות זעם, שבה הוא שובר חפצים או פוגע באחרים,  כדאי להרחיקו בכבוד מהמקום ולאפשר לו לנהל את הרגשות  שלו.
    כדאי לזכור שאין לנו ההורים יכולת  לשלוט ברגשות של הילד שלנו. כל מה שאפשר לעשות הוא לתת לו זמן להירגע ורק כשהוא במצב רגשי נוח אפשר להקשיב למצוקה שלו ולכוון אותו להצליח לפתור מצוקה כזו אחרת בפעם הבאה.חשוב להבין שזה נורמלי לאפשר לילדים לכעוס. כולנו כועסים. בפועל, לא הכעס זה הבעיה אלא ההתנהגות המתלווה לכעס. אל תצפו שהילד שלך תמיד יהיה מאושר אתך או מההחלטות שלך. 
  1. הימנעו מאיומים  ועונשים  בלהט הרגע.
    כול ניסיון להעניש כאשר אתם פועלים מתוך רגשנות גבוהה, רוב הסיכויים שתגרמו להתפרצויות נוספות.  מה עוד שהעונשים ברוב המקרים לא מועילים ופועלים לטווח קצר.
  1. אל תפספסו הזדמנות לדבר עם הילד שלכם מאוחר יותר: שאלו שאלות מקדמות כמו, "מה אתה חושב שאתה יכול לעשות כדי להתמודד עם זה טוב יותר בפעם הבאה?"כאשר ילדים בוגרים או בני נוער מבוגרים יותר  מתפרצים התפרצויות זעם או מאבדים שליטה, זה בגלל שיכולת פתרון הבעיות אצלם לא מפותחת. הם עדיין לא למדו  איך לפתור את הבעיות הבסיסיות שלהם בדרכים בריאות, ולכן הם צועקים, שוברים דברים, מקללים וכו…
    מיומנות פתרון-בעיות הינה מיומנות, שנבנית ומתפתחת רק עם תרגול. והתפקיד שלנו ההורים לאמן אותם במיומנות זו על ידי שאלת שאלות .
  1. אל תאבדו את המטרה שלכם : תמיד תשאלו את עצמכם  מה היא המטרה הסופית שלכם?
    אחד התפקידים החשובים ביותר שלנו הוא להראות לילדים דרכים מתאימות, וראויות להגיב ולהתנהג.
    זה חשוב לא רק למשמעת של הילדים , אלא הזדמנות לדבר ולעזור לילד שלכם לבוא עם דרך טובה יותר להתמודד עם המצב בפעם הבאה.

אם יש לכם רצון  שיהיה יותר רוגע ושקט בבית,

שהילדים יקשיבו לכם יותר, שהילדים יהיו עצמאים יותר, אחראים יותר לתוצאות שלהם.

גם אם יש לכם ידע רב, בקיאות בתיאוריות ובהמלצות של אנשי מקצוע

ועדין מוצאים את עצמכם, מגיבים בכעס ובצעקות

 זה הזמן שלך לעצור לגלות מה דברים שלא כדאי לעשות כאשר הילד שלכם כועס.

לבדוק מה חשוב לעשות ולפעול אחרת….

כדי להצליח במסע ההורות שלך

 אני מזמינה אתכם לדבר איתי,

לספר לי על הקשיים שלכם ועל השאיפות שלכם כהורים,

אני אכוון אתכם ליעד המשפחתי שלכם בביטחון, בזרימה ובמהרה.

אני מעניקה ייעוץ והדרכה הורית למאות הורים, בפגישות אישיות, בטלפון, במייל ובקורסים

פגישה אישית עם דבורה עידן זה הפתרון האידאלי עבורך