כיצד להסביר מוות לילדים צעירים
כיצד להסביר מוות לילדים צעירים
ילדים נולדים ללא פחדים ובוודאי ללא פחד ממוות.
למעשה, רוב הילדים הם מבחינה רגשית חזקים ורוצים ללמוד על החיים וגם על מוות.
האמת עוזרת להם להבין מה אמתי ומה דמיוני. בדיוק כמו מבוגרים, ילדים מסוגלים
להרגיש כאב, להתאבל, ולגדול ולצמוח מהמקום הזה.
גם
באופן טבעי, אנחנו מנסים להרחיק את ילדינו מחשיפה לאירועים של מוות ואובדן.
אלא שלעיתים ילדים צריכים להתמודד עם אובדן, כי הוא חלק מהמציאות
למעשה, היכולת של הילדים שלנו לשאת את האובדן ולצמוח ממנו באופן שיתפתחו כראוי בהמשך,
תלויה בהתנהגות המבוגרים המקיפים אותם.
הילדים צופים במבוגרים ואת כל הפחדים החששות והדאגות סביב מוות הם לומדים
מהתבוננות בהתנהגות של המבוגרים שבסביבתם ומחקים אותה.
לכן חשוב להתבונן בהתמודדות שלנו עצמנו, ביכולת שלנו לשאת את האובדן ולהתגבר עליו.
לטובת הילדים, חשוב ביותר שהם יקבלו מידע אינפורמטיבי באופן קצר, קונקרטי אך ברור, פשוט וכן .
מתן הסבר אמתי ואמין למה שקרה.
חשוב להאמין בילדים ולסמוך עליהם, לא לחשוש שיקרה להם משהו, ולא להגן עליהם מפני גסיסה ומוות. או להגן עליהם מפני החיים .
כבר בגיל הרך ילדים תופסים את המוות
ילדים צעירים מבינים עובדות הכי טוב. הם חושבים במונחים ספציפיים וקונקרטיים.
כאשר מוות מוסבר כ" שינה "או" מסע ארוך ", הם יכולים לצפות שהנפטר יתעורר או יחזור
ילדים צעירים מאוד רואים מוות כהפיך, הם עשויים לשאול: "מתי סבתא תחזור?" ייתכן שתצטרכו להסביר שוב ושוב,
"סבתא מתה. זה אומר שהיא לעולם לא תשוב לחיות אתנו, אבל אנחנו תמיד נזכור אותה".
ילדים צעירים שואלים שאלות על המוות שוב ושוב. הם מדענים קטנים ולכן הם צריכים ללמוד את העובדות על המוות ולוודא שהעובדות אכן נכונות.
לפעמים זה מועיל להזכיר לילד שצפה במקרי מוות אחרים בטבע, כמו מוות של חיות מחמד, חשוב ללמד ילדים שמדובר בחלק טבעי ממחזור החיים.
עודדו את הילד לשאול שאלות, כך שאתם תוכלו להבין מה המחשבות שלהם, ותוכלו להגיב לחששות שלהם.
גם אם קשה לנו להתמודד עם הנושא בעצמנו, עלינו שלב ראשון להירגע.
כי מהמקום הלחוץ והפוחד שלנו קשה להסביר לילדים קטנים איך פתאום נעלמים אנשים יקרים מהעולם, ולתמיד –
טיפ חשוב!
אל תהיו עסוקים בקשיים שלכם היו קשובים לילדים שלכם לשאלות שלהם ולרצון שלהם ללמוד ולדעת.
ילדים צעירים נוטים להאמין שלמחשבות או לרגשות שלהם יש כוח והשפעה על אחרים, למשל,
אם ילד כעס על אמו לפני מותה הוא עשוי להאמין שהוא אחראי למות.
יש ילדים הזקוקים לדרכים פיסיות, מוחשיות, כדי לחוות ולהביע צער.
טכסים כגון ביקורים, לוויות, אזכרות והם יכולים לעזור לעכל , להבין ולחוות.
ילדים מקבלים את האמונות הדתיות של הוריהם. אמונה בחיים שלאחר מוות בדרך כלל מנחמת את הילדים אם הרעיון שהיה חלק מהאמונה הדתית שלהם לפני המוות.
איך לספר לילד שמישהו מת?
- מישהו שקרוב לילד צריך להיות זה שיספר לו על "המציאות החדשה"
- כדאי לבחור מיקום שבו לא יפריעו.
- הישארו עם העובדות הידועות.
- חשוב להיות קונקרטיים – יש להימנע ממונחים מטעים כמו "היא ישנה." "היא בשמים" ועוד… הסבירו מוות במונחים פשוטים של תפקוד פיזי,
אפשר להסביר, למשל, כי "עכשיו שהסבתא מתה, הגוף שלה הפסיק לעבוד. היא לא יכולה לדבר או ללכת או לאכול או לראות עוד והיא לא מרגישה שום כאב." - לאפשר ולעודד את התהליך של האבל. אבל הוא חלק חשוב בריפוי. ילדים רואים ומצלמים את ההתנהגות של הסובבים אותם,
ולומדים שזה נורמלי לבכות ולהרגיש עצוב. היזהרו לא להפחיד את הילד עם צער מוגזם גסיסה ומוות. הימנעו מהסברים מיגעים. - הימנעו מביטויים "מרככים" כמו "הזמן יעשה את שלו" או "הכול יהיה בסדר". הילד לא יכול להבין אמירות כאלה. זה יכול רק לבלבל אותו.
- פשוט תהיו עם הילד בלי פחד. אפשרו לילדים לשאול שאלות וענו בצורה בהירה ועובדתית ככל האפשר.
אם אינכם יודעים, אז תגידו שאינכם יודעים, ושאלו את הילד מה הוא חושב. - הקשיבו בנחת – חכו בסבלנות לתשובה. לפעמים זה לוקח זמן עד שהילדים מבינים מה קרה. לפעמים ילדים זקוקים לזמן כדי להגיב לידיעה.
- עזרו לילדים לזכור את האדם שמת. דברו אתם על היחסים הטובים שהיו לו עם האדם שנפטר,
דברו על הזמנים היפים והטובים שהיום וגם העלו זיכרונות משותפים באמצעות תמונות.
בהערכה ואהבה
