האם הכעס והעונשים  משפרים את ההתנהגות של הילדים שלכם?

את המאמר הזה אני כותבת  מעט לפני יום הכיפורים.

עיתוי מצוין  לבדוק את עצמנו, בתפקיד החשוב , להיות הורים, ולסלוח!!

לסלוח לעצמנו, לסלוח לילדינו, ולאפשר לכולנו הזדמנות לחיים טובים יותר.

מדוע הורים בוחרים בכעס ובעונש כדרך מחנכת

כול הורה ממלא את מוחו במחשבות ובציפיות.

ציפיות מעצמו כהורה, וציפיות מהילדים שלו.

כאשר הורה לא מקבל את התוצאות, להם הוא מצפה מהתנהגות הילד שלו, ומעצמו,

הכעס נכנס לפעולה

ומייד מפעיל את ההורה .

ברגע זה ההורה בוחר בעונש או בסדרת עונשים כדי "לסדר" את ההתנהגות של הילד.

אני רוצה לשתף אתכם בכמה עובדות חשובות העולות ממחקרים שנעשו בנושא הכעס:

• כעס גורם לירידה ביכולת תפקוד המוח

• מחלות קשות רבות מקורן בין היתר בכעס

• כעס גורם לעומס פעילות על הלב

• כעס מחליש את המערכת החיסונית

• כעס גורם לירידה ביכולת הריכוז וההתמקדות

• כעס גורם למתח פיסי וחוסר מנוחה

כעס מיצר עוד כעס שמיצר עוד כעס, שמביא אותך ההורה לפעולות של ענישה ועוד ענישה ועוד…

עכשיו שימו לב,

אם כעס הוא משהו שאתם , ההורים, עושים עם עצמכם,

ואם כעס הוא משהו שגורם לכם נזק גדול כל כך

ואם כעס לא מביא לכם את התוצאות החינוכיות הרצויות

מדוע בכול זאת הורים בוחרים בכעס ובעונש כדרכי הפעולה בחינוך הילדים?

מסתבר,

• כי זה מה שהורים  יודעים  ורגילים לעשות.

• כי הורים מאמינים, שזו הדרך הטובה ביותר בחינוך, כי אם לא יענישו איך ילמד הילד לפעמים הבאות?

הבעייתיות בעונש

העונש הוא פעולה שהורים עושים כאשר הם מאוד כועסים, כשבכוונתם לחנך את

הילד, בין העונש לבין המעשה אין כל קשר ‏הגיוני, העונש משפיל ומדכא את הילד,

וגם ההורה לא יוצא מכך מנצח, העונש מקלקל את היחסים, מעכיר את האווירה

ויוצר מרירות.

היתרון בסליחה

אחת הדרכים שתאפשר לכם ההורים לתפקד נכון כהורים , היא להתחיל

ב ס ל י ח ה !!

תחשבו על כך, שבסליחה יש רווחים הרבה יותר גדולים עבורכם, הורים,

שהסליחה חשובה מאוד עבור החיים והבריאות שלכם, כדי שתהיו במיטבכם כהורים?

שהסליחה היא אחד הגורמים החשובים ביותר

לחיזוק ההצלחה שלכם בכל תחום, ובתחום ההורות בפרט?

מה שהתרחש בעבר – נעשה. האמת, זה גם ממש לא חשוב,

הדבר החשוב הוא שתדעו:

שכול עוד אתם, הורים, חשים תחושות כעס – אתם הנפגעים העיקריים.

ומדוע?

כי אתם משלמים מחיר כפול,

גם אתם ממשיכים לשמור  בתוככם תחושות שפוגעות בכם,

גם אתם מרחיקים את הילדים , ויוצרים אצלם התנגדות גדולה יותר לבקשות שלכם.

וגם הילדים שלכם משלמים מחיר כבד, כבד מאוד, הם לא מקבלים את ההדרכה

לה הם זקוקים!!

האם זה הגיוני להמשיך ולכעוס ולהעניש?

יום הכיפורים  הוא רק עוד הזדמנות  , לכפרה, לסליחה

(אפשר, כמובן, לסלוח בכול ימות השנה)

סליחה היא סך הכול תהליך- בו אתם מפסיקים לחוש תחושת כעס כלפי אדם אחר.

מאחר ואת תהליך הסליחה עושים עם עצמנו,

המסקנה המתבקשת:

הורים, התחילו לסלוח, קודם לכול לעצמכם, ואז תגלו שקל לכם גם לקבל את

הילדים שלכם ולסלוח גם להם.

סליחה אינה תלויה ואינה מותנית בשום גורם חיצוני אלא אך ורק בכם.

אפשרו לילד שלכם להתמודד עם המציאות.

‏ כבני אדם אנחנו לומדים תוך כדי עשייה והתנסות. כך גם הילד שלך ילמד בעצמו על פי התנסותו.

כך יבין בכוחות עצמו כיצד עליו לפעול לטובת עצמו ולטובת הסביבה, ללא התערבות של גורם חיצוני.

הילד לומד ומסיק מסקנות מהאירוע עצמו ומתוצאותיו ללא התערבות ההורים.

לדוגמה:

ילד שנפל וקיבל מכה ילמד להיזהר

ילד ששכח מפתח – יחכה בחוץ עד לבוא ההורה

ילד ששכח את הסנדוויץ' – יישאר רעב

הורים למדו לא להיות המתווכים

אין טעם לכעוס על הילד, לא לומר "אמרתי לך…." ולא "בפעם הבאה תדע…:", לא

להטיף אלא להכיל את הילד, את התסכול שלו, להיות נעימים להתייחס לקושי

ולהתמודדות של הילד עם הקושי "אני מבינה ש…" .

על ההורה לזוז הצידה ולפנות מקום לפעולה של המציאות או התוצאה הידועה מראש.

הורים למדו לא להיות המתווכים בין הילד ובין החיים תנו לילד להתמודד!!

כדאי לזכור שלא תמיד נהייה שם כדי לתווך, ולכן חשוב שידע להתמודד עם החיים בלעדינו.

נכון, קשה לעמוד מהצד ולראות את הסבל והתסכול של הילד ,

ולכן

ההורה ממהר לפתור את הקושי או מנסה למנוע מהילד את הכאב או הסבל.

מה הורים בסך הכול רוצים? ומה התפקיד שלהם?

כול ההורים רוצים שהילד יגדל להיות עצמאי , אחראי למעשיו וילמד לשאת בתוצאות פעולותיו.

נכון?

אם כן כדאי מאוד להדריך ולאמן את הילד שלנו כדי שיצליח!!

לכן הורים, אל תיקחו על עצמכם את האחריות למעשיו- המעשים הם שייכים לילד וכך גם התוצאות.

‎התוצאה הטבעית הינה פועל יוצא של פעולה.

‏ (למעט במקרים של פיקוח נפש או נזק גופני חמור) אם ההורים יאפשרו ויעניקו לילד רק ‏התייחסות אמיתית

ופשוטה לכאב לצער וכו. יפיק הילד את הלקח בעצמו, וידע איך לפעול בהמשך. ‏

הילד ידע מראש את התוצאה וידע אם להימנע ממעשה או לפעול.

התוצאה ההגיונית

תואמת את המעשה שעשה הילד, רק שהפעם התוצאות מאורגנות על ידי המבוגר.

אלו מצבים הבאים באופן הגיוני בעקבות מעשה שלא לפי המצופה מהילד. הילד יודע מראש מה צפוי לו.

ההורים דואגים להסביר לילד מראש מה תהיה התוצאה ההגיונית למעשיו, כלומר, מה הם יעשו בעקבות האירוע.

יש אמירה ברורה של הורה לילד.

לדוגמה,

אם מראש ילד יודע שבחדר מבולגן לא יספרו לו סיפור לפני השינה, הילד יוכל לבחור לסדר את החדר  כדי לזכות בסיפור.

אם ילד יודע מראש שלא משחקים עם האוכל בארוחה, וכי מייד  הארוחה שלו מסתימת, מה שנשאר להורה

זה להוריד את הילד מהכיסא ולקחת את הצלחת, להיות עקבי ולהתמיד. והילד יבחר אם לאכול, או לסיים את הארוחה.

בכל אחת מהדוגמאות הכללים ברורים מראש:

• הילד ייקח אחריות על מעשיו וילמד מהניסיון של עצמו

• יש קשר ישיר בין מעשה לא מקובל לבין התוצאה.

• אנו הופכים להורה יוזם ולא הורה נגרר ומשפיל. איננו משפילים את הילד תוך מתן

עונש וכעס. אנו שומרים על כבודו ומאפשרים לו להסיק את המסקנות בעצמו,

בדרך זו הוא יפנים את הערך.

• אנחנו הורים היודעים לסלוח, ומאפשרים בחירה של הילד במקום עונש

•  ההורים ממוקדים בעתיד, מה יקרה בפעם הבאה, ולא במה שקרה בעבר (בניגוד לעונש)

• חשובה ההתנהגות העקבית של ההורים

• ההורה סומך על הילד שלו, ומאפשר לו להתנסות במצבים שונים יחד עם עידוד הבנה ותמיכה.

לסיכום

הקפידו הורים:

• לא להפוך את התוצאה לעונש.

• לא לנזוף בילד ולהוכיח אותו.

• לא לדבר על התוצאה, ולא להשתמש בתוצאות כאיום על הילד,

כי אז הדבר יהפוך לעונש, ויש חשש שהוא ישיב במלחמה.

‎תוצאה הגיונית הינה פעולה חינוכית שההורים עושים ברוח טובה, כדי לשמור על הסדר התקין ‏של החיים, על

אותם חוקים ותקנות שהם עצמם קבעו.

מבלי להטיף מוסר ,‏תוך השתתפות כנה בצערו של הילד, שהתנסה באי הנוחות ובנזק של אי שמירה על סדרי

החיים ‏ואי קבלת הגבולות.

סילחו לעצמכם, וסילחו לילדים שלכם!

בידידות ובהערכה

דבורה עידן

מייסדת "איך להיות הורים טובים"

אם אהבתם את המאמר ואתם חושבים שהוא יכול לעזור לאחרים?

אתם מוזמנים להעביר אותו הלאה ולהזמין את החברים שלכם להרשם לסדרה של טיפים חינם.

להרשמה לחצו כאן

אתם מוזמנים להתייעץ איתי בכל הקשור להורות שלכם