האם הכעס והעונשים  משפרים את ההתנהגות של הילדים שלכם?

את המאמר הזה אני כותבת  מעט לפני יום הכיפורים.

עיתוי מצוין  לבדוק את עצמנו, בתפקיד החשוב , להיות הורים, ולסלוח!!

לסלוח לעצמנו, לסלוח לילדינו, ולאפשר לכולנו הזדמנות לחיים טובים יותר.

מדוע הורים בוחרים בכעס ובעונש כדרך מחנכת

כול הורה ממלא את מוחו במחשבות ובציפיות.

ציפיות מעצמו כהורה, וציפיות מהילדים שלו.

כאשר הורה לא מקבל את התוצאות, להם הוא מצפה מהתנהגות הילד שלו, ומעצמו,

הכעס נכנס לפעולה

ומייד מפעיל את ההורה .

ברגע זה ההורה בוחר בעונש או בסדרת עונשים כדי "לסדר" את ההתנהגות של הילד.

אני רוצה לשתף אתכם בכמה עובדות חשובות העולות ממחקרים שנעשו בנושא הכעס:

• כעס גורם לירידה ביכולת תפקוד המוח

• מחלות קשות רבות מקורן בין היתר בכעס

• כעס גורם לעומס פעילות על הלב

• כעס מחליש את המערכת החיסונית

• כעס גורם לירידה ביכולת הריכוז וההתמקדות

• כעס גורם למתח פיסי וחוסר מנוחה

כעס מיצר עוד כעס שמיצר עוד כעס, שמביא אותך ההורה לפעולות של ענישה ועוד ענישה ועוד…

עכשיו שימו לב,

אם כעס הוא משהו שאתם , ההורים, עושים עם עצמכם,

ואם כעס הוא משהו שגורם לכם נזק גדול כל כך

ואם כעס לא מביא לכם את התוצאות החינוכיות הרצויות

מדוע בכול זאת הורים בוחרים בכעס ובעונש כדרכי הפעולה בחינוך הילדים?

מסתבר,

• כי זה מה שהורים  יודעים  ורגילים לעשות.

• כי הורים מאמינים, שזו הדרך הטובה ביותר בחינוך, כי אם לא יענישו איך ילמד הילד לפעמים הבאות?

הבעייתיות בעונש

העונש הוא פעולה שהורים עושים כאשר הם מאוד כועסים, כשבכוונתם לחנך את

הילד, בין העונש לבין המעשה אין כל קשר ‏הגיוני, העונש משפיל ומדכא את הילד,

וגם ההורה לא יוצא מכך מנצח, העונש מקלקל את היחסים, מעכיר את האווירה

ויוצר מרירות.

היתרון בסליחה

אחת הדרכים שתאפשר לכם ההורים לתפקד נכון כהורים , היא להתחיל

ב ס ל י ח ה !!

תחשבו על כך, שבסליחה יש רווחים הרבה יותר גדולים עבורכם, הורים,

שהסליחה חשובה מאוד עבור החיים והבריאות שלכם, כדי שתהיו במיטבכם כהורים?

שהסליחה היא אחד הגורמים החשובים ביותר

לחיזוק ההצלחה שלכם בכל תחום, ובתחום ההורות בפרט?

מה שהתרחש בעבר – נעשה. האמת, זה גם ממש לא חשוב,

הדבר החשוב הוא שתדעו:

שכול עוד אתם, הורים, חשים תחושות כעס – אתם הנפגעים העיקריים.

ומדוע?

כי אתם משלמים מחיר כפול,

גם אתם ממשיכים לשמור  בתוככם תחושות שפוגעות בכם,

גם אתם מרחיקים את הילדים , ויוצרים אצלם התנגדות גדולה יותר לבקשות שלכם.

וגם הילדים שלכם משלמים מחיר כבד, כבד מאוד, הם לא מקבלים את ההדרכה

לה הם זקוקים!!

האם זה הגיוני להמשיך ולכעוס ולהעניש?

יום הכיפורים  הוא רק עוד הזדמנות  , לכפרה, לסליחה

(אפשר, כמובן, לסלוח בכול ימות השנה)

סליחה היא סך הכול תהליך- בו אתם מפסיקים לחוש תחושת כעס כלפי אדם אחר.

מאחר ואת תהליך הסליחה עושים עם עצמנו,

המסקנה המתבקשת:

הורים, התחילו לסלוח, קודם לכול לעצמכם, ואז תגלו שקל לכם גם לקבל את

הילדים שלכם ולסלוח גם להם.

סליחה אינה תלויה ואינה מותנית בשום גורם חיצוני אלא אך ורק בכם.

אפשרו לילד שלכם להתמודד עם המציאות.

‏ כבני אדם אנחנו לומדים תוך כדי עשייה והתנסות. כך גם הילד שלך ילמד בעצמו על פי התנסותו.

כך יבין בכוחות עצמו כיצד עליו לפעול לטובת עצמו ולטובת הסביבה, ללא התערבות של גורם חיצוני.

הילד לומד ומסיק מסקנות מהאירוע עצמו ומתוצאותיו ללא התערבות ההורים.

לדוגמה:

ילד שנפל וקיבל מכה ילמד להיזהר

ילד ששכח מפתח – יחכה בחוץ עד לבוא ההורה

ילד ששכח את הסנדוויץ' – יישאר רעב

הורים למדו לא להיות המתווכים

אין טעם לכעוס על הילד, לא לומר "אמרתי לך…." ולא "בפעם הבאה תדע…:", לא

להטיף אלא להכיל את הילד, את התסכול שלו, להיות נעימים להתייחס לקושי

ולהתמודדות של הילד עם הקושי "אני מבינה ש…" .

על ההורה לזוז הצידה ולפנות מקום לפעולה של המציאות או התוצאה הידועה מראש.

הורים למדו לא להיות המתווכים בין הילד ובין החיים תנו לילד להתמודד!!

כדאי לזכור שלא תמיד נהייה שם כדי לתווך, ולכן חשוב שידע להתמודד עם החיים בלעדינו.

נכון, קשה לעמוד מהצד ולראות את הסבל והתסכול של הילד ,

ולכן

ההורה ממהר לפתור את הקושי או מנסה למנוע מהילד את הכאב או הסבל.

מה הורים בסך הכול רוצים? ומה התפקיד שלהם?

כול ההורים רוצים שהילד יגדל להיות עצמאי , אחראי למעשיו וילמד לשאת בתוצאות פעולותיו.

נכון?

אם כן כדאי מאוד להדריך ולאמן את הילד שלנו כדי שיצליח!!

לכן הורים, אל תיקחו על עצמכם את האחריות למעשיו- המעשים הם שייכים לילד וכך גם התוצאות.

‎התוצאה הטבעית הינה פועל יוצא של פעולה.

‏ (למעט במקרים של פיקוח נפש או נזק גופני חמור) אם ההורים יאפשרו ויעניקו לילד רק ‏התייחסות אמיתית

ופשוטה לכאב לצער וכו. יפיק הילד את הלקח בעצמו, וידע איך לפעול בהמשך. ‏

הילד ידע מראש את התוצאה וידע אם להימנע ממעשה או לפעול.

התוצאה ההגיונית

תואמת את המעשה שעשה הילד, רק שהפעם התוצאות מאורגנות על ידי המבוגר.

אלו מצבים הבאים באופן הגיוני בעקבות מעשה שלא לפי המצופה מהילד. הילד יודע מראש מה צפוי לו.

ההורים דואגים להסביר לילד מראש מה תהיה התוצאה ההגיונית למעשיו, כלומר, מה הם יעשו בעקבות האירוע.

יש אמירה ברורה של הורה לילד.

לדוגמה,

אם מראש ילד יודע שבחדר מבולגן לא יספרו לו סיפור לפני השינה, הילד יוכל לבחור לסדר את החדר  כדי לזכות בסיפור.

אם ילד יודע מראש שלא משחקים עם האוכל בארוחה, וכי מייד  הארוחה שלו מסתימת, מה שנשאר להורה

זה להוריד את הילד מהכיסא ולקחת את הצלחת, להיות עקבי ולהתמיד. והילד יבחר אם לאכול, או לסיים את הארוחה.

בכל אחת מהדוגמאות הכללים ברורים מראש:

• הילד ייקח אחריות על מעשיו וילמד מהניסיון של עצמו

• יש קשר ישיר בין מעשה לא מקובל לבין התוצאה.

• אנו הופכים להורה יוזם ולא הורה נגרר ומשפיל. איננו משפילים את הילד תוך מתן

עונש וכעס. אנו שומרים על כבודו ומאפשרים לו להסיק את המסקנות בעצמו,

בדרך זו הוא יפנים את הערך.

• אנחנו הורים היודעים לסלוח, ומאפשרים בחירה של הילד במקום עונש

•  ההורים ממוקדים בעתיד, מה יקרה בפעם הבאה, ולא במה שקרה בעבר (בניגוד לעונש)

• חשובה ההתנהגות העקבית של ההורים

• ההורה סומך על הילד שלו, ומאפשר לו להתנסות במצבים שונים יחד עם עידוד הבנה ותמיכה.

לסיכום

הקפידו הורים:

• לא להפוך את התוצאה לעונש.

• לא לנזוף בילד ולהוכיח אותו.

• לא לדבר על התוצאה, ולא להשתמש בתוצאות כאיום על הילד,

כי אז הדבר יהפוך לעונש, ויש חשש שהוא ישיב במלחמה.

‎תוצאה הגיונית הינה פעולה חינוכית שההורים עושים ברוח טובה, כדי לשמור על הסדר התקין ‏של החיים, על

אותם חוקים ותקנות שהם עצמם קבעו.

מבלי להטיף מוסר ,‏תוך השתתפות כנה בצערו של הילד, שהתנסה באי הנוחות ובנזק של אי שמירה על סדרי

החיים ‏ואי קבלת הגבולות.

סילחו לעצמכם, וסילחו לילדים שלכם!

בידידות ובהערכה

דבורה עידן

מייסדת "איך להיות הורים טובים"

אם אהבתם את המאמר ואתם חושבים שהוא יכול לעזור לאחרים?

אתם מוזמנים להעביר אותו הלאה ולהזמין את החברים שלכם להרשם לסדרה של טיפים חינם.

להרשמה לחצו כאן

אתם מוזמנים להתייעץ איתי בכל הקשור להורות שלכם

הדרכת הורים:

 איך  לעזור לילדים להשתלב בהצלחה 

בכיתה א

הורים רבים מגיבים רגשית לכניסת הילדים לכיתה א

פוחדים מהשינויים, חרדים מהלא ידוע

רוצים שהילדים יהיו מאושרים ולא יסבלו

אך דואגים שמא יהיה קשה להם…

מחשבות רבות מטרידות את ההורים.

המחשבות רובן עוסקות בבעיות וקשיים

 שיתעוררו לילדים תוך כדי השנה….

יחד עם זאת הורים מוכנים לעשות הכול,

כדי שהילד שלהם יצליח להתמודד ולהתגבר על כול קושי.

ועל כך אני מוקירה אתכם

אז מה , הורים, עליכם  לעשות כדי  שהילד שלכם ישתלב בהצלחה?

בראש ובראשונה, עליכם  לפתח גישה חיובית אוהבת ושמחה

• כלפי עצמכם, הורים,
• כלפי הילד שלכם,
• וכלפי בית הספר.

נשמע פשוט, ואכן זה פשוט.

לפניכם  הדרכה הכוללת שמונה צעדים קטנים ופשוטים,  

שיובילו אתכם למטרתכם.

הצעד הראשון: הרגעו , הסירו כול ספק,

• שחררו באהבה את כול המחשבות הממוקדים במה שאתם לא רוצים שיקרה לילדים שלכם

• הרפו מהמתח , מהחרדות שלכם, ומהפחדים שלכם הנובעים מהמחשבות על הקושי והבעיות.

וותרו על המחשבות העוסקות באי וודאות 

• "מה יהיה עם הילד הקטן שנכנס היום לבית הספר"

• איך הוא יצליח?
  
• האם יתמיד לשבת במהלך כל השיעור, 
  
• איך יסתדר עם זמנים, האם יצליח להיכנס לכיתה בשעת הצלצול,
  
• איך הוא יצליח לרכוש אתויות הלמידה

הסירו כול ספק מלבכם, האמינו באמת שהילד שלכם יצליח!

אין זה חדש שמחשבה יוצרת מציאות. 

למה לא תחשבו מחשבות של הצלחה?!

הצעד השני: שתפו את הילדים והתיעצו איתם

• שאלו את הילדים שלכם

מה עושים בכיתה א?

מה זה כיתה א

איזה משימות יש בבית ספר?

איך תדע לקרוא?

• הקשיבו  בסבלנות לתשובות של הילד, תתפלאו כמה הילדים יודעים

• שתפו אותם בהרגשה שלכם, שאתם שמחים ומתרגשים

          כי הילד שלכם כבר כול כך גדול. שאתם יודעים שהוא יצליח וכו..

הצעד השלישי: היו קשובים לילד שלכם ולצרכים שלו,

שחררו את כול הציפיות שיש לכם

• אל תלחצו  עליו,
  
• ואל תדחקו את הילדים שלכם למושלמות ( גם אתם לא כאלה )

הילדים שלכם לומדים למען עצמם !!

הם אינם לומדים, כדי שאתם תהיו גאים בהם או לחילופין כדי לאכזב אתכם!!!

הילדים שלכם לומדים  למען ההתפתחות שלהם, וההתקדמות שלהם בחיים.

התפקיד שלכם, הורים ,הוא :

• ללוות אותם בתהליך הלמידה
• לעזור להם  להתמודד עם כול קושי ולא להפריע להם!!
• לסייע להם למצוא בתוכם את הפתרונות והדרכים להתמודד עם כול אתגר
• ולא ללמוד בשבילם, או ללמוד במקומם
  

הצעד הרביעי: תבררו מהי העזרה לה זקוקים הילדים?

לפני הכול הילדים רוצים וגם  זקוקים להורים חיוביים הפנויים להקשבה.

•  תתמקדו במציאות כמו שהיא כאן ועכשיו.(אל תתנו למחשבות של חרדה, דאגה וכו.. להשתלט עליכם)

• אל תרחמו על הילדים שלכם
•  אל תתלוננו על ההתנהגות שלהם, או על כך שהם מאכזבים אתכם,
•  ואל תאשימו לא את הילדים לא את המורים וגם לא את עצמכם!!

חישבו על עצמכם, על הילדים שלכם ועל בית הספר כעל מי שיש לברך אותם.

וחפשו דרכים לשפר את המצב.

רק כך תלמדו את הילדים לקחת אחריות ולדאוג להצלחה שלהם.

הצעד החמישי: עודדו את הילדים על כול דבר שהם עושים.

הראו להם את התועלת שבעשייה שלהם, והדגישו את ההצלחות שלהם.

אם הילדים לא מצליחים.. זה יכול לקרות לכול אחד!!!

כאן נפתחת לכם הזדמנות מאתגרת!!

במקום להיכנס חמרה שחורה,להתאכזב להילחץ ולכעוס

הציעו לילד שלכם למצוא מה הוא יכול לעשות אחרת,  איך  הוא יוכל בפעם הבאה  להצליח במשימה?.

שאלו  שאלות מכוונות,

(אל תסבירו להם מה לעשות!!!)

למשל.

• מה אתם יכולים לעשות עוד ……
  
• איך אפשר…..?
  
• יש לכם עוד רעיון? וכו..
• מה עוד
  

אתם יכולים להעלות גם רעיונות שלכם,

אך אפשרו לילדים לבחור את הרעיון המתאים להם.

לא בהכרח רעיונות שלכם מתאימים לילדים שלכם,

הצעד השישי:תסמכו על הילדים שלכם ועזרו להם להתארגן.

• תאמינו בילדים וביכולות שלהם להתמודד עם כול אתגר שיצוץ בחייהם

• היו משקיפים , עודדו אותם, הדריכו אותם, ותתמכו בהם. אל תעשו במקומם!
• צרו סדר יום  קבוע וברור והתמידו בו עד שיכנס כהרגל (מתי אוכלים, מתי משחקים,מתי שיעורים, מתי חוגים,)
• עזרו להם לפתח הרגלי למידה כמו עמידה בזמנים (של סדר היום) מקום רגוע שולחן כתיבה,
  
• סדר קבוע, קריאה ביומן, סידור תיק וכו..
• הקשיבו לילדים שלכם ,

אם לילדכם יש קושי או מגבלה כול שהיא, עזרו לילד שלכם

• לקבל את המגבלה כמציאות קימת

• למדו אותו לחיות טוב עם המגבלות.

• ועיזרו לו למצוא בתוכו את הכוחות והפתרונות  להצליח למרות המגבלה.

כמקור להשראה קראו את הסיפור של אחד אצן הפרוטזות אוסקר פיסטוריוס

הצעד השביעי: גישה חיובית כלפי בית הספר

התייחסו לצוות ביה"ס כשותפים ,

פניה ישירה ומכבדת לצוות בית הספר, תמיד תתקבל במאור פנים וברצון ללכת עם.

תנו כבוד לבית הספר ולמחנכיו.

גישה מכבדת  את בית הספר היא מהותית והכרחית כדי שהילדים שלכם  יוכלו לגדול , להתפתח וולהשתלב בהצלחה

אוירה חיובית בבית כלפי בית הספר, מסיעת ומפתחת עמדה אוהדת גם מצד הילד שלכם .

הצעד השמיני  :הורים, תפתחו גישה חיובית אוהבת ושמחה אל עצמכם.

• הרגישו ראויים כבני אדם, ותפרגנו לעצמכם,
  
• האמינו שאתם הורים טובים!

הילדים שלכם זקוקים לתמיכה שלכם ולהדרכה שלכם.

הם רוצים הורים המאמינים בעצמם, הורים שהם משמעותיים בעיני עצמכם ופנויים להקשיב

• אתם המנהיגים המובילים בבית,

אל תתנו לפחדים לחרדות ולתסכולים להוביל אתכם בתפקיד ההורות. תהיו מובילים חיוביים.

היו ממוקדים במשימות שיחזקו ויעצימו את ההתפתחות של הילדים שלכם.

אל תתנו לקשיים לימודיים אפשריים של ילדכם לפגוע בהערכה העצמית שלכם כהורים.

לסיכום

תפעלו על פי ההדרכה שבמאמר באופן נחוש ועקבי

ובכך תסייעו רבות לילד שלכם  להצליח בבית הספר

בהצלחה

דבורה עידן