איך להציב גבולות נכון

הדרכת הורים, התנהגות ילדים, סמכות הורית, יעוץ להורים, הדרכה להורים, מעורבות הרים, דבורה עידן, הנחיית הורים, סדנאות הורים, הצבת גבולות, 

הטעות הנפוצה ביותר היא :

שמציבים גבולות רק כאשר הילד עובר כול גבול

רק כשהתנהגות הילדים מפריעה לנו

 ולכן משתמשים בכעס איומים ועונשים 

האם גם לך מוכרת התופעה הזו?

האמת, זה גורם לפספוס של כול העסק.

ולמה?

כי  רק הגדרה ברורה של הגבולות מראש  

מאפשרת לחיי היומיום  להתנהל באופן סדיר

ואפקטיבי.

 הגבול הוא  אמצעי בלבד,( קיר  שלא עוברים דרכו)

 וכמו שילדים לא יאבקו עם הקיר כדי להפוך אותו לדלת

כך כול הגבולות בבית  אם יהיו ברורים כמו הקיר

יתגלה לכך מהר  מאוד שכאשר הגבולות שלך יתפקדו כמו קיר

אף אחד מהילדים לא יבזבז אנרגיה לשווא

הילדים שלך  יהיו עסוקים בעיקר (בחיים) ויצליחו להתמודד בהצלחה  עם כול משימה ביומיום.

 

למה כול כך חשוב להגדיר את הגבולות מראש?

(הגדרת גבולות מראש מתחילה עוד בהיות ילדיך תינוקות ופעוטת)

ההגדרה והסימון של הגבולות מראש  ובאופן ברור,

מאפשרים גם לך  וגם לילדים שלך,

  • לדעת מראש מה מותר ומה אסור
  • וגם מה יקרה אם עוברים את הגבול שנקבע.


מה הרווח של הילד  מכך?

שהילד יודע מראש מה תהיה התוצאה , אם יעבור את הגבול,

זה מאפשר לו את שיקול הדעת, אם כדאי לו לשלם את המחיר או לא,

הוא מחליט אם לקחת סיכון או לא.

הוא לומד לקחת אחריות למעשיו.

 

מה יהיה הרווח שלך מכך?

זו הזדמנות פז לשחרר את

  • הויכוחים  והקונפליקטים,
  • את הכעס,
  • את האכזבות והתסכולים.

והכי חשוב, 

נשמע לא מציאותי?

יכול להיות, היית רוצה שזו תהיה המציאות שלך?

אם כן זה אפשרי!!

עליך פשוט להאמין בעצמך, לפעול וליישם  את העקרונות הבאים.

   לפניך 6 עקרונות שיעזרו לך לקבוע את הגבולות מראש

עיקרון ראשון: להגדיר ולסמן  גבולות מגרש בתחומים הבאים:

• בתחום הפיזי של מגע – מה מותר

• במרחב המקום- היכן מותר (היכן ישנים,היכן מותר לקפוץ ולהרעיש, היכן אוכלים ועוד…  )

• במישור הזמן – מתי מותר ואפשרי. (שעת השינה, יציאה לבילויים. סדר יום ברור ומוגדר)

• במישור היחסים – מה מותר מקובל ורצוי. (התיחסות של כבוד,הערכה, עידוד

או  צעקות, קללות, העלבות  ביקורת ושיפוטיות)

מומלץ !

לבחון באמת מה חשוב לך   ולמה זה כול כך חשוב לך.

חשוב לבדוק

  • האם חשיבותה נובעת מערכים שחשוב לך להעביר לילדים,
  • איך הבקשה שלך תורמת לפתח ולקדם את הילד (מטרת העל עליה כבר דיברנו בהדרכה הראשונה),

או אולי הבקשה שלך היא מפני ש "כך אני רוצה, או כך החלטתי….".

 עיקרון שני :  להגדיר את גבולות המגרש  באופן הבהיר  ביותר והפשוט ביותר

כדי לעזור לילדים  שלך להשתלב בקלות  בחיי היומיום

ולהצליח במשימות היומיומיות של החיים  כמו :

אכילה, שינה, משחק, עזרה ,סדור המשחקים, יחסים בין האחים,  מקלחת, שיעורי בית, וכו…

המלצה שלי,

צעד ראשון: לכתוב תכנית בה הגדרת קודם כול לעצמך מה חשוב.

למשל, איפה מותר לאכול, מתי אוכלים,  איפה ישנים, מתי מתעוררים בבוקר,  ועוד.

צעד שני: התבוננות שלך על הדברים מראש תאפשר לך למקד מה באמת חשוב לך .

עיקרון שלישי :  לקבוע מראש מה יקרה אם יעברו על  הגבולות ולא ימלאו אחר

"חוקי המשחק"

אחרי שהגדרת לעצמך את הגבולות שחשובים לך בתחומי החיים השונים,

עליך  ללמד את הילדים שלך את "חוקי המשחק"

(מה מותר להם לעשות ) רק אחרי שתשתפי את הילדים, מה הגבול, ולמה  זה הגבול,

לילדים יהיה ברור איפה משחקים, איפה אוכלים, מתי עושים שיעורים, מתי מתקלחים, איך מבקשים, מתי אפשר לצעוק,

בנוסף חשבי על תוצאות  הגיוניות  מה יקרה אם לא …. (תוצאות אינם עונשים )

עיקרון רביעי : לשתף את הילדים מראש

איך מלמדים את הילדים?

  • יש לקבוע מראש  פגישה עם הילדים,ולשתף כמובן את הילדים  מראש   מה הולך להיות ממחר.

מה יקרה אם יעברו על  הגבולות ולא ימלאו  אחר "חוקי המשחק".

עליך לדעת וכמובן גם ליידע את הילדים מה יקרה.

הגדרה זו נעשית מראש!!

  •  יש לשתף את הילד איך אתם מתכוונים לפעול ממחר

               אומרים זאת פעם אחת בלבד!  (בטון דיבור רגוע  סבלני ואוהב)

מה ההיגיון שעומד מאחורי החוק והגבול,

ומה תהיינה התוצאות ההגיוניות הנובעות  באופן ישיר

מאי שמירת הגבול או מאי קיום החוקים.

עיקרון חמישי: לפעול מתוך נחישות , להתמיד ולהיות עקבי באכיפת החוקים והגבולות.

כאשר יש אכיפה עקבית, אין בלבול אצל הילדים.

הילד פנוי  לעסוק במשימה עצמה,

אין לו צורך  לעסוק בבדיקת המסגרת של המשימה, קרי,גבולות.

 

נתון שחשוב לדעת

הילדים שלך הם מדענים קטנים, והם עסוקים במחקר ופיתוח.

הם  לומדים מהר והיטב את הסביבה שלהם, הם מסיקים מסקנות מדויקות,

ולהבדיל מהרבה הורים, הם גם עקביים ביישום.

העקביות שלהם בטעות נתפסת אצל הורים רבים כנודניקיות, או חוצפה.

בקיצור יש לכם עסק עם גאונים, אל תזלזלו ביכולות של הילדים!

עיקרון שישי :  יש לפעול רק בדרכי נעם מתוך כבוד לעצמך ולילדים שלך . 

 עכשיו,

חשוב  לתרגל את השיעור הזה,

כי אחרת זה ישאר בשכל ולא יירד לקרקע.

המלצה:

כדאי לבחור רק תחום אחד

(את התחום או הנושא שמרגיז אותך יותר מכול) ולבדוק את עצמך

בהתאם לשאלות שדיברתי עליהם בתחילת המאמר.

מה חשוב כול כך…

למה חשוב לך….

איך תורם לילד להצליח בחיים

בנו תכנית  של  3 פעולות חדשות (שלא עשיתם עד היום) כדי להצליח להשיג את מה שחשוב לכם

לא לשכוח לשתף את הילדים ורק אז לצאת ליישום.

אשמח לראות תגובות שלכם כאן למטה.

בהצלחה

להתראות בשיעור הבא,

דבורה עידן

 

Comments (33)

  1. שני מילר

    לדבורה שלום. תודה על כל החומר היפה! מועיל ומעניין. אני מתחברת לשאלה הקודמת – חסר לי רעיונות לתוצאות. למשל בני בן ה-7 מתנהל מעוד לעט גם כשממהרים מפסידים תור/מאחר לשיעור אם אין לו בדיוק את מה שהו צריך כגון מאכלים שהוא החליט לקחת/קפוצ'ון מסוים שרק אותו הוא אוהב הוא לא יותר ויתעקב על כך זמן רב. איזה תוצאה אפשר לתת לו? (לא אכפת לו לאחר לכיתה והוא תלמיד מצטיין)

    • admin

      שני
      אין צורך שיהיו לך רעיונות לתוצאות.
      תוצאות קורות ממעשים או מאי עשיה.
      למשל
      אם הילד לא יתקלח – התוצאה – ישאר מלוכלך
      אם לא יישן – יהיה עייף
      אם לא יאכל – יהיה רעב.
      תוצאות + החיים עצמם.
      אם מאחר לכיתה – והמורה לא מגיבה – הוא צודק. מה איכפת לו לאחר?
      חשוב שהילד יבין מה התוצאות של המעשים שלו
      בלי שאת תיכנסי בינו ובין החיים.

  2. רחל

    שלום דבורה יקרה
    איך מתייחסים לאותו ילד שלא מקשיב בגן,
    לדוגמא אחד הכללים בגן הוא לא לרוץ בגן, רק בחצר אני מרשה, וזה כלל שאני מזכירה אותו במפגש, למרות זאת הילד עושה זאת ואחריו עוד כמה זאטוטים פותחים בריצה והמצב הופך לבלתי נשלט, אציין שהגיל בין 2 וחצי לשלוש

    • admin

      שלום לך רחל
      זו שאלה חשובה מאוד.
      ולמה?
      ההנחה היא שהילד לא מקשיב , נכון?
      הסברת וודאי יותר מפעם אחת….
      והזכרת שוב ושוב….
      ווהילד ממשיך לרוץ בגן.
      ברשותך
      הילד מקשיב!
      נכון לא מקשיב להסברים שלך…
      אך מקשיב למה שהוא רואה , איך את מגיבה….
      וכאן מחזירה את השאלה אליך…
      שימי לב מה את עושה (מלבד הסברים, צעקות או עונשים)כשהילדים רצים בגן….
      הפעולות שאת עושה באופן עקבי ובהתמדה שמלמדות את הילדים שלא רצים. (בלי דיבורים)
      אם גילית שהפעולות הן רק עם הפה (דיבורים הסברים צעקות , אסור … לא.. – או עונשים -)
      תכנני פעולות שאת עושה ברגע שילד רץ שמונע את הריצה – והפה אילם.
      עשי זאת באהבה רבה, ובהתמדה
      וספרי מה התוצאות
      בברכה
      דבורה

  3. יולי

    היי דבורה אני מאוד אוהבת את השיטות של וההסברים אך מתקשה ליישם אותם אולי את יכולה לתת דוגמאות של ממש כי אני אף פעם לא בטוחה אם אני פועלת נכון כי ניראה לי שאני תמיד קשוחה וקיצונית מידי
    את ממש גלגל הצלה שלי בעיקר לעצמי
    תודה

    • יולי תודה רבה
      יולי, את מספרת לי שני דברים.
      גם שהידע והגישה מאוד מחזקים אותך,
      גם שאת מיישמת, ונכון את אומרת שאת מיישמת אך לא בטוחה…..
      לא בטוחה שאת פועלת נכון.
      אז אומר לך שחשוב מאוד שתסמכי על עצמך.
      אם נראה לך שאת מחמירה…. שאלי את עצמך שתי שאלות חשובות:
      מה רציתי להשיג?
      למה זה חשוב לי.
      אם את יכולה לפעול ולהשיג זאת בדרך נעימה יותר, ללא כעס, עשי זאת.
      כי זו הדרך הנכונה לפעול.
      אם את פועלת בדרך קשוחה וקיצונית , לדעתך, שני זאת ופעלי ממקום של אהבה.
      בהצלחה

  4. יולי

    היי דבורה אני מאוד אוהבת את השיטות של וההסברים אך מתקשה ליישם אותם אולי את יכולה לתת דוגמאות של ממש כי אני אף פעם לא בטוחה אם אני פועלת נכון כי ניראה לי שאני תמיד קשוחה וקיצונית מידי
    את ממש גלגל הצלה שלי בעיקר לעצמי
    תודה

  5. אלכסנדרה

    שלום דבורה
    ברור לגבי סיטואציות של יום יום
    בונים תוכנית , משתפים את הילד ואז פועלים
    ומה פיתרון לסיטואציות לא צפויות , לפני יומיים למשל נכנסתי עם הילד שלי לחנות נעליים עבורי והוא התחיל לרוץ בתוך החנות לעלות על הקופסאות של הנעליים
    מה עושים אז
    תודה על הכל , הכלים שלך יעילים וכל עצה שלך זהב

    • אלכסנדרה
      תודה על המילים הטובות.
      לגבי הילד שלך
      האם יתכן שיש לך סיטואציות לא צפויות?
      את מכירה את הילד שלך
      ולכן לפני היציאה מהבית
      רצוי לתכנן אותה
      לתכנן את הפעולות שתעשי
      אם הוא ישתולל
      לשתף אותו לפני שיוצאים בתכנית
      ולפעול!!
      מקווה שאני עוזרת לך
      בהצלחה

  6. מיטל

    היי הדרכות מאוד מעניינות ומלמדות שאלתי היא בנושא היישום….אני ובעלי מתקשים מאוד בנוגע ךתוצאות של חציית הגבולות של ילד(הבן הבכור בן 6)….הרי אם הילד הרביץ לקטנה …אין הגיון שמחר הוא לא ישחק במחשב…אין קשר בין המעשה שנעשה לעונש וככה הוא לא ילמד…. הבעיה הגדולה בבית שהילד לא מקשיב לשום מילה שמבקשים ממנו….וזה מתחיל בלקפוץ על הספות שולחנות טיפוסס על משקופים הכאת אחותו וכו איך חושבים על "עונש מלמד"??? איך גורמים לילד להקשיב ולשתף פעולה …….ישבתי איתו היום לשיחה קצרה (לא חפרתי) בנושא ההתנהגות שלו בבית בחוץ ….רבע שעה אחרי ושוב חוזר …

    • מיטל

      היי היום התחלנו את השינוי….ניהלנו שיחה בבוקר עם הילדים לגביי החוקים בבית ו תוצאות מעשיהם….הם לא כ"כ הבינו מה זה אומר תוצאות הם קטנים (6 ,4)….אז עברנו לדוגמאות מה תהיה התוצאה של קפיצה על הספות טיפוס משקופים וכו היה נראה כי הם הבינו….לאחר שעתיים בני שוב עלה על השולחן…ואמרתי לו בקול רגוע נכון שאתה יודע מה תהיה התוצאה …..בלי ויכוח הוא מיד ירד…..כנל לגביי ההשכבה (שבדכ לוקחת שעות)הסברתי להם שהתוצאה שהם מחר יהיו עייפים בשביל לבלות עם אביהם….ברור שהם ירדו שוב מהמיטה אבל לשם שינוי לאחר 3 פעמיים הם נרדמו….וכן דבר מאוד חשוב שהייתי חזקה התמדתי לא ויתרתי ולא הרגשתי רע עם עצמי…. הרגשנו שהיה היום הרבה יותר רגוע .
      תודה רבה לך אני מאמינה שאנחנו הולכים לדרך חדשה …..אני יעדכן בהתפתחויות בהמשך

  7. NESSIA

    דבורה שלום רב,

    תודה רבה עבור השעור. הוא מאוד מעניין אותי ואני אמשיך לעקוב אחרי המיילי שלך ולקרוא אותם למרות שאני כבר סבתא. אני בטוחה שהשיעור יעזור גם לי.

    תודה רבה שוב.

    נסיה גרנות

  8. סמדר

    דבורה שלום,
    נתחיל בזה שההדרכות שלך מצויינות, מעניינות, מועילות וממש ממש נחוצות לכל זוג שיש לו ילדים.
    גם אנחנו כמו חלק מהמגיבים משתדלים להציב גבולות לילדים, אבל בהדרכה לא ממש הבנתי איך בפועל מציבים גבולות לילדים. ילדיי הם בני 4,2.5 ושנה.
    שני הגדולים בנים והקטנה בת.
    אם למשל מבקשים מהילד לא לומר מילים לא יפות והוא חוזר ואומר אז איך אנו אמורים למנוע זאת, לאחר שהסברנו לו כמה פעמים בצורה יפה, איזה סוג של ענישה שבאמת ירתיע אותו אנו צריכים להפעיל על מנת שלא יחזור על זה שוב?
    ולפעמים אם הילד מרביץ לאחיו? איך מונעים זאת?
    ואם לפעמים אנו מבקשים מהילד לעשות משהו שלא לרצונו והוא מדבר אלינו לא יפה, מה עושים?
    וכן הלאה.
    אודה לך מאוד אם תאמרי לי ממש איך אני צריכה להגיב ואיך להעניש, אם בכלל(אני משתדלת להימנע כמה שיותר מלאיים או להעניש, אבל אין לי ברירה) במצבים מהסוג הנ״ל.
    תודה רבה רבה ויום טוב.

    • סמדר
      ממליצה לך לקחת דף ועט.
      לבחור נושא בו הגבול חשוב לך
      ולכתוב לך בדף תכנית פעולה לפי העקרונות שבמאמר.
      למשל במקום להגדיר לילדים מה לא…. הגדירי מה כן……
      ולאחר שתעברי על כול העקרונות…
      רק אז צאי לדרך
      בהצלחה

      נ.ב
      ממליצה לך יחד עם בניית התגובות החדשות המתבססות על העקרונות במאמר
      להפסיק להשתמש בשיטות שלא עובדות לך
      כלומר הפסיקי לבקש ולדבר
      והפסיקי לחפש עונשים
      בהצלחה

  9. תאודורה

    שלום דבורה, תודה רבה על ההדרכה. יש לי 2 ילדים, בת 6 ובן 3. הבעיה שלי עם הילדה שהיא פשוט לא מתייחסת וגם בהטלת "םנקציות" כאילו לא מזיז לה . אני אישית ממש ממש נגד עונשים אבל מצד שני גם לא כ"כ יודעת מה לעשות. הדרך שלה "להתנקם" בנו היא או להציק לאחיה או "להמריד" אותו נגדנו. אני יותר צריכה תמיכה בצורת תגובה שלי, מה אני אמורה לעשות. והיא ממש לא מוותרת … פשוט משגעת אותנו …
    המון תודה

    • יולי תודה רבה
      יולי, את מספרת לי שני דברים.
      גם שהידע והגישה מאוד מחזקים אותך,
      גם שאת מיישמת, ונכון את אומרת שאת מיישמת אך לא בטוחה…..
      לא בטוחה שאת פועלת נכון.
      אז אומר לך שחשוב מאוד שתסמכי על עצמך.
      אם נראה לך שאת מחמירה…. שאלי את עצמך שתי שאלות חשובות:
      מה רציתי להשיג?
      למה זה חשוב לי.
      אם את יכולה לפעול ולהשיג זאת בדרך נעימה יותר, ללא כעס, עשי זאת.
      כי זו הדרך הנכונה לפעול.
      אם את פועלת בדרך קשוחה וקיצונית , לדעתך, שני זאת ופעלי ממקום של אהבה.
      בהצלחה

    • יולי תודה רבה
      יולי, את מספרת לי שני דברים.
      גם שהידע והגישה מאוד מחזקים אותך,
      גם שאת מיישמת, ונכון את אומרת שאת מיישמת אך לא בטוחה…..
      לא בטוחה שאת פועלת נכון.
      אז אומר לך שחשוב מאוד שתסמכי על עצמך.
      אם נראה לך שאת מחמירה…. שאלי את עצמך שתי שאלות חשובות:
      מה רציתי להשיג?
      למה זה חשוב לי.
      אם את יכולה לפעול ולהשיג זאת בדרך נעימה יותר, ללא כעס, עשי זאת.
      כי זו הדרך הנכונה לפעול.
      אם את פועלת בדרך קשוחה וקיצונית , לדעתך, שני זאת ופעלי ממקום של אהבה.
      בהצלחה

    • יולי תודה רבה
      יולי, את מספרת לי שני דברים.
      גם שהידע והגישה מאוד מחזקים אותך,
      גם שאת מיישמת, ונכון את אומרת שאת מיישמת אך לא בטוחה…..
      לא בטוחה שאת פועלת נכון.
      אז אומר לך שחשוב מאוד שתסמכי על עצמך.
      אם נראה לך שאת מחמירה…. שאלי את עצמך שתי שאלות חשובות:
      מה רציתי להשיג?
      למה זה חשוב לי.
      אם את יכולה לפעול ולהשיג זאת בדרך נעימה יותר, ללא כעס, עשי זאת.
      כי זו הדרך הנכונה לפעול.
      אם את פועלת בדרך קשוחה וקיצונית , לדעתך, שני זאת ופעלי ממקום של אהבה.
      בהצלחה

    • יולי תודה רבה
      יולי, את מספרת לי שני דברים.
      גם שהידע והגישה מאוד מחזקים אותך,
      גם שאת מיישמת, ונכון את אומרת שאת מיישמת אך לא בטוחה…..
      לא בטוחה שאת פועלת נכון.
      אז אומר לך שחשוב מאוד שתסמכי על עצמך.
      אם נראה לך שאת מחמירה…. שאלי את עצמך שתי שאלות חשובות:
      מה רציתי להשיג?
      למה זה חשוב לי.
      אם את יכולה לפעול ולהשיג זאת בדרך נעימה יותר, ללא כעס, עשי זאת.
      כי זו הדרך הנכונה לפעול.
      אם את פועלת בדרך קשוחה וקיצונית , לדעתך, שני זאת ופעלי ממקום של אהבה.
      בהצלחה

    • תיאודורה

      זה באמת קשה כשהבת לא מתיחסת.
      אכן עונשים לא יקדמו את היחסים ביניכן , להיפך.
      יכולה לעודד אותך בכך שהילדה החמודה שלך לא עסוקה בלנקום בך.
      אולי בעיניך זה נראה כך….
      אך האמת שהיא נלחמת קשה עבור עצמה.
      למה היא צריכה להילחם, ולהציק…..?
      משום שהיא מרגישה שזו הדרך שלה להרגיש שיש לה ערך ומשמעות.
      ומה שמשגע אותך זו לא הילדה כמו שאת לא יודעת איך להגיב.
      ולכן….
      א. תאמיני בעצמך, קצת לימודים מה את יכולה לעשות אחרת… והכול ישתנה.
      בתוך האתר תמצאי חומרים לפי נושאים שיכולים לתת לך כלים איך להגיב אחרת.
      וגם את מוזמנת להזמין לעצמך עותק של הדיסק "כיצד להיות הורה כריזמטי"</
      בהצלחה

  10. הדר

    שלום דבורה,
    תודה על ההדרכה, באת לי ממש כשנזקקתי.
    בעלי ואני מאמינים בגישה שהצגת לגבי גבולות ברורים,
    אנחנו רואים כמה חשוב לילד לחיות בלי בלבול ועם בהירות
    אנחנו מסכימים לגבי הגבולות שאנחנו רוצים להציב אבל לא מצליחים להחליט מה התוצאה של חציית הגבולות
    אנחנו לא רוצים לפגוע וכל עונש או "תוצאה" שאנחנו מעלים נראה לנו פוגעת או בכבוד או בקשר
    לדוגמא הייתי בהרצאה שהיא אמרה שלא להפריד את הילד, שעונש לא יכול להיות שהילד ישאר כמה דקות לבד בחדר.
    הייתי רוצה שתתני דוגמאות לתוצאה, לדוגמא מה תהיה תוצאה של הכאת אחות קטנה?
    מה תהיה תוצאה של אי הסכמה לסדר את המשחקים,
    מה תהיה תוצאה של קימה מהמיטה?
    אני רוצה להציב גבולות אבל כשהוא מתנגד אין לי מה לעשות כדי שזה בכל זאת יקרה.
    תודה רבה.

    • הדר תודה
      אכן הורים רבים קוראים לעונשים …. תוצאה.
      האמת זה סוג של תוצאה…. אך לא לכך הכוונה.
      מתחיל בכך שתוצאה יש לה קשר הגיוני למעשה שהילד עושה.
      למשל אם הוא רב עם אחותו, התוצאה ההגיונית שהיא לא תרצה לשחק איתו…..
      וזו תוצאה שלא קשורה בנו ההורים.
      אם רוצים שהילד יסדר משחקים…. חשוב לסדר יחד איתו, באווירה של כייף ומשחק.
      (דאגי שלסדר משחק יהיה משחק גם כן.)
      קימה מהמיטה התוצאה יכולה להיות שאת מחזירה אותה למיטה ללא דיבורים.
      מאחלת לך ליהנות בכול רגע
      בהצלחה

  11. נעמה

    היי דבורה ,
    לי יש ילד אמצעי בן 14 וחצי דעתן מאוד , ולא מוכן להקשיב ולשתף פעולה ולא מוכן לשום עזרה אשמח באם תוכלי לתת לנו רעיונות כיצד להתנהג עימו

    • הי נעמה
      קודם כול זו מתנה גדולה ילד דעתן.
      נכון, שכשהוא לא עושה מה שאנחנו רוצים זה מרגיז.
      ילד בן 14 יש לו כבר אמירה. והוא אומר לך אני בסדר, אני לא צריך שום עזרה.
      ובכול זאת אם קשה לך
      חשוב שאת כאימא תלמדי ותקבלי הדרכה כדי להשפיע על הילד שלך ללא מאבקים.
      הרווח שלך שגם תדעי להגיב נכון לילד, וגם תעבירי אליו מסר שהוא בסדר!
      נכון להיום יכולה להמליץ לך לקרוא באתר.
      ולהזמין את הדיסק "כיצד להיות הורה כריזמטי" בו אני מלמדת מה עליך לעשות כדי שהילד יקשיב.
      תיהני מהילד שלך, הוא מתנה גדולה שיש לך בחיים.
      בהצלחה

  12. מיטל וקנין (בנבנישתי)

    שלום דבורה,
    "זוכרת אותי?"
    מה שלומך?

    לגמרי במקרה נתקלתי במאמר שלך בנושא הצבת גבולות, קראתי את הכותרת והסתקרנתי לקרוא עוד, הן כאמא והן כגננת.
    תחילה לא זיהיתי את התמונה, אך כשקראתי את שמך לא היה מקום לספק.

    המידע כל כך רלוונטי ונכון שהזדהיתי עם כל מילה, גם בעבודתי כגננת.
    אני מבקשת את רשותך להפיץ את המידע גם להורי הגן שלי, וכמובן שאשמח בהמשך לקבל עוד מאמרים ממך.
    אין ספק שיש מקום חשוב להצבה וליישום הגבולות בכל מסגרת בה מתחנכים ילדים, המיוחד בעידן של היום שבו החינוך מורכב כלכך.

    בברכה והמון הערכה,
    מיטל וקנין (בנבנישתי)

להגיב על רחל לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *